אי של שפיות ברחוב המלך דוד: חול המועד סוכות במלון שלוש הקשתות בימק"א

בין תבליט ירושלמי מואר מעל המיטה לרוח מזרח-תיכונית מפייסת, דרך ניחוחות המאפה של שף איברהים וצהלת ילדים על המדשאות: מסע משפחתי במקום שבו ירושלים נראית ומרגישה בדיוק כפי שהיינו רוצים שתהיה.

איתן אלחדז ברק

ישנם מקומות שבהם עצם המעבר בשער הכניסה מרגיש כמו שאיפת אוויר עמוקה ומרגיעה. כשנכנסים מבעד לשלוש הקשתות המונומנטליות של מתחם ימק"א הבינלאומי ברחוב המלך דוד, המולת החג הסואנת של ירושלים נבלעת באחת. השקט של קמרונות האבן, ריח עצי האורן והארקדות המרשימות מקבלים את פני הבאים במעין הזמנה פתוחה: הניחו את המשאות בחוץ, כאן פועלים לפי קצב אחר.

חול המועד סוכות בירושלים הוא בדרך כלל בליל גועש של תנועה, פקקים ועומסי עולי רגל. אבל כאן, במלון "שלושת הקשתות", מצאנו את עצמנו בתוך נווה מדבר עירוני נדיר; מקום שבו מזרח העיר ומערבה לא רק מביטים זה בזה מעבר לחומות, אלא חולקים ספסל, שולחן ופיסת דשא.

שינה בתוך ההיסטוריה: לילה מול קו הרקיע

מלון שלושת הקשתות מונה 54 חדרים בלבד, וזהו סוד קסמו. אין כאן תחושה של בית מלון המוני או שרשרת תיירות גנרית, אלא שהות בבית הארחה היסטורי השומר על פרופורציות אנושיות, תקרות גבוהות ושלווה ירושלמית צלולה.

בחדר שקיבלנו, הדבר הראשון שמשך את העין ואת הלב היה גב המיטה הזוגית: תבליט עץ אלגנטי החותך את צלליות כיפותיה, צריחיה וחומותיה של ירושלים, כשתאורה חמימה ורכה בוקעת מאחוריו ומאירה את קו הרקיע של העיר על גבי הקיר. הלינה במלון כזה מעניקה תחושה היסטורית ובינלאומית מובהקת. כאילו נרדמים במובלעת קוסמופוליטית שקפאה בזמן בשנות ה-30, אך חיה ונושמת את ההווה – תזכורת חיה לאופן שבו היינו רוצים לראות את ירושלים כולה: מוארת, מקבלת ומלאת הוד.

המלון, שמציע לצד חדריו המוקפדים גם חדר נגיש ומרווח לתנועה מלאה בכיסא גלגלים, מתחבר באופן טבעי אל מרכז הספורט של ימק"א. מדובר באחד ממתקני הספורט המשוכללים והמרשימים במזרח התיכון – מבריכה חצי-אולימפית מחוממת ועד חדרי סטודיו מתקדמים המארחים מדי יום מאות מתאמנים מכל חלקי העיר ומכל המגזרים, המממשים הלכה למעשה את עקרון התנועה הוותיק: גוף, נפש ורוח.

לפתוח את הבוקר באידיליה: פאראן קלאב

הבוקר שלנו נפתח בחצר הפנימית המוקפת עמודים, בבית הקפה "פאראן קלאב" (Farran Club) הפועל במתחם. השם אולי צנוע ומזמין לקפה של בוקר, אך מה שמוגש כאן לשולחן הוא מופת של קולינריה מדויקת, עליה מנצח השף איברהים.

כריך סלמון מושלם בבוקר של אידיליה ירושלמית בפטיו של פאראן קלאב.

ארוחת הבוקר מתעלה על כל הגדרה של "קפה ומאפה": לחם בריוש קלוי וזהוב שחום, טוסט מנחם הנמס בפה כשהוא מכוסה במעטה של גבינה מגוררת דק לצד סלט רענן וצבעוני; חביתת פטריות אוורירית ונימוחה המוגשת לצד ברוסקטה כפרית משוחה בלאבנה חמצמצה ומעוטרת בטבעות בצל סגול, עגבניות שרי ועשבי תיבול; ומעל הכל – מאפה שמרים וקינמון תפוח ומושלם, שכל שכבה בו נפתחת ברכות, עטוף בקרם וניל עשיר שמחליק על הלשון.

הישיבה בחצר הפאראן קלאב, מול קשתות האבן העתיקות וכוס הקפה המשובחת, מציפה מחשבה צלולה וכמעט טורדנית: כך בדיוק זה צריך להיות. כך ראוי שייראו החיים בירושלים – לא לשבריר שנייה של חסד חולף, אלא כשגרת יומיום שבה איכות ללא פשרות, אירוח לבבי וסובלנות אמיתית נפגשים על צלחת אחת.

שאון ילדים, סוכה וליצנות על הדשא

גולת הכותרת של החופשה המשפחתית בסוכות הייתה ההפנינג החגיגי ששטף את מדשאות המתחם. ימק"א פתחה את שעריה והעמידה סוכה מסורתית רחבת ידיים לצד שפע פעילויות שגרמו לילדים לפרוח.

המדשאות הירוקות שבין קירות האבן המנדטוריים התמלאו חיים: שולחן פינג-פונג פופולרי שבו נראו ילדים חבושי כיפה מתמסרים בריכוז מול מבוגרים, משחקי קופסה ופינות יצירה בסוכה. בצד המדשאה עמדה עגלת מתוקים צבעונית ומאוירת שסביבה המתינו הקטנים לפופקורן חם ולשערות סבתא, בעוד מתנפח ענק בצבעי כחול-ירוק סיפק אינספור גלישות וצהלות שמחה לזאטוטים.

תיאטרון, צחוק ולהטוטנות: צמד השחקנים של תיאטרון הקרון סוחף את הילדים וההורים במופע אקרובטי מלא הומור באולם ימק"א.

באולם הסמוך התכנסו המשפחות לצפות במופע של תיאטרון הקרון: צמד ליצנים אקרובטי שהפליא בלהטוטים גופניים מצחיקים, כשאחד השחקנים מאזן את חברו הפוך באוויר לקול צחוקם המתגלגל של עשרות ילדים. בין טאי צ'י ופילאטיס על הדשא לבין נטילת ארבעת המינים ושירה בציבור, המתחם הוכיח שוב שאין צורך להתנצל על מורכבות תרבותית – אפשר פשוט לחיות אותה בשמחה.

קריאת אבן: בין מגדל הפעמונים לשער יפו

במהלך השהות הצטרפנו לסיור מרתק בהובלת מנכ"ל המלון, סאמר אבו-סעיד, שחשף בפנינו את סודות המבנה שתוכנן בידי ארתור לומיס הרמון – אותו אדריכל שהעניק לעולם את האמפייר סטייט בילדינג.

המבנה כולו, שנחנך ב-1933 על ידי הגנרל אלנבי, הוא ספר היסטוריה הפתוח אל השמיים:

  • בכניסה ניצבים עמודים המזכירים את עמודי בית המקדש, "יכין ובועז", לצד תבליטי שבעת המינים ועיטורי האוונגליסטים הנוצריים.
  • על הקירות חקוקים זה מול זה פסוק ה"שמע ישראל" היהודי וההצהרה המוסלמית "אין אלוה מבלעדי אללה".
  • מגדל הפעמונים הנישא לגובה 46 מטרים כולל את מערכת פעמוני הקריון הייחודית. מהתצפית ההיקפית בראשו נשקפת ירושלים כולה: מלון המלך דוד השכן, הר ציון, כיפת הסלע, ומאות עולי רגל הצועדים ברגל בימי החג בדרכם לשער יפו ולכותל המערבי.
  • ארקדת העמודים והקשתות המרשימה המקיפה את החצר הפנימית של ימק"א, עדות למלאכת המחשבת האדריכלית משנות ה-30.

במרכז המבנה ניצב האודיטוריום ההיסטורי – אולם בעל אקוסטיקה פנומנלית שנשמר כמעט ללא שינוי מאז הקמתו, כשתקרתו המעוטרת והשנדליר הנחושתי העצום שלו ממשיכים לארח קונצרטים מהשורה הראשונה בעולם.

מסוכות לכריסמס: רצף של חגיגה ואור

ביקור בסוכות במלון ימק"א מותיר טעם של עוד, ומבט קדימה אל עבר החורף. בעוד כמה שבועות, עם כניסתו של חודש דצמבר, יפשוט המתחם את חג הסוכות וילבש את חליפת החג הבאה שלו. עץ אשוח ענקי ומואר יוצב ברחבה המרכזית, שוק חג מולד צבעוני יציע מתנות ויין חם, וקונצרט הכריסמס המסורתי ישוב וימלא את האודיטוריום המפואר בצלילי פעמונים ומוזיקה.

 

להירדם אל מול חומות העיר: תבליט עץ מואר בעיצוב צלליות כיפותיה וצריחיה של ירושלים מעל המיטה הזוגית במלון "שלושת הקשתות".

זהו אולי הלקח היפה ביותר מחופשה משפחתית במלון שלושת הקשתות: המקום אינו מנסה לטשטש את הזהויות השונות, אלא מעניק לכל אחת מהן את מלוא הכבוד והמקום תחת אותה קורת גג. בין תבליט ירושלים המואר בחדר השינה לבין הצעדים הנינוחים במסדרונות האבן, ימק"א ממשיך להוכיח ששלום אמיתי אינו נבנה בהסכמים מופשטים – אלא ברגעים יומיומיים פשוטים של יופי, טעם ואירוח לבבי.

 

 

 

תגובות

להשאיר תגובה