מיני ישראל לבש חג בשבוע שעבר , כאשר אלפי בני העדה הכורדית בישראל התכנסו לחגוג את הסהרנה המסורתית שלהם. האירוע הססגוני, שהתקיים בחסות ראש מועצת מטה יהודה אבישי כהן, כלל שורה של הופעות מרשימות, תהלוכת ספרי תורה מרגשת ושיאו בהופעה עוצמתית של צמד הזמרים הכורדים האהובים מאירופה, מן וזינה בוטני
איתן אלחדז ברק
החגיגות נפתחו באווירה סוחפת, כאשר הריקודים הכורדים המסורתיים מילאו את האוויר בקצב שמח, מלווים בצלילים הייחודיים של כלי הנשיפה "ז'ורנה" וההד העמוק של התוף הענקי "דהולה" הרקדנים, בתלבושותיהם הססגוניות, יצרו מחזה מרהיב של תנועה וצבע.
לאחר מכן, עלה לבמה "הפרויקט של רביבו" והלהיב את הקהל בביצועים אנרגטיים ללהיטים ישראליים מוכרים. איציק קלה המשיך את החגיגה בקולו הייחודי וגרם לקהל הרב לפזז ולשיר יחד איתו.
אחד הרגעים המרגשים של הערב היה תהלוכת ספרי התורה, בראשות רב העדה הכורדית וראש מועצת מטה יהודה אבישי כהן. התהלוכה הססגונית עברה בין המיצגים השונים של מיני ישראל, כשבני העדה נושאים בגאווה את ספרי התורה העתיקים. אף על פי שהסהרנה אינו חג דתי במהותו, קיימים בו גם טקסים דתיים מסורתיים, כגון הכנסת ספר תורה חדש וטקסי אירוסין.
"זהו מעמד מרגש במיוחד עבורנו," אמר הודה בן יוסף, נשיא העדה הכורדית, בהתרגשות ניכרת. "לחגוג את המסורת שלנו כאן, בארץ ישראל, זהו חלום שמתגשם. השמחה היא כפולה – גם חוגגים את הסהרנה וגם מרגישים את החיבור העמוק שלנו לארץ הזו."
גולת הכותרת של הערב הייתה הופעתם של צמד הזמרים הכורדים האהובים, מן וזינה בוטני. הזוג, המתגורר בגרמניה לאחר שעבר מחבל כורדי בתורכיה, התקבל בתשואות רמות על ידי הקהל הצמא למוזיקה שלהם. המראה שלהם על הבמה היה לא פחות מרשים מקולם: הזמרת המרשימה זינה לבשה שמלת סטן צהובה מסורתית בסגנון כורדי ("סודרה"), ולראשה כובע מעוטר בשם 'קופי'. בן זוגה, מן, הופיע בלבוש הכורדי המזוהה ביותר, שכלל כפתן אלגנטי, צ'אלו (מעין חגורה רחבה) ומכנסיים וחולצה רחבים ונוחים המכונים צ'אלו ושאפיקסה.קולם המסתלסל והביצועים המרגשים שלהם סחפו את הקהל והותירו רושם עז.
במהלך האירוע, הייתה לי הזכות לפגוש משפחה כורדית חמה שפרסה שולחן עמוס במטעמים מסורתיים של כורדיסטן המודרנית. ניכר היה כי המטבח הכורדי העשיר ספג השפעות מהמטבחים של הארצות השכנות, ביניהן עיראק, סוריה, טורקיה, ארמניה ואיראן, כמו גם מטבחים נוספים מהעולם הערבי והסביבה.
המשפחה הנדיבה הזמינה אותי לטעום **ממולאים עסיסיים, המכונים בפי הכורדים "יפרח" או "דולמה", אשר נחשבים למאכל הלאומי של כורדיסטן.
השיחה עם בני המשפחה הובילה אותי לגלות כי המאכלים שבושלו על ידי היהודים שחיו בכורדיסטן נבדלו לעיתים במקצת ממאכליהם של הכורדים המוסלמים, בעיקר בשל ענייני הכשרות. כתוצאה מכך, התפתחו מנות ייחודיות לקהילה היהודית הכורדית, כמו קובה מיוחדת לפסח העשויה מאורז טחון בשילוב בשר ועוף טחון. המשפחה אף שיתפה אותי במאכל ייחודי נוסף לפסח: "חיליק" – החרוסת הכורדית המסורתית, המורכבת משומשום מלא קלוי ואגוזים הטחונים יחד למרקם דמוי טחינה ומבושלים עם סילאן מתוק.
במהלך נאומו, התייחס נשיא העדה הכורדית, יהודה בן יוסף, גם למצבם של הכורדים בגולה, ובפרט למצב המתוח בצפון מזרח סוריה. בימים אלה, אחינו הכורדים מתמודדים עם תוקפנות מצד התורכים, אשר תובעים בעלות על חבל ארץ זה במסגרת מעורבותם בסוריה, אמר בן יוסף בקול נחוש. אנו מצפים ממדינת ישראל, לאור הקשר ההיסטורי והברית הלא פורמלית בין העמים, לתמוך בשאיפתם של הכורדים לאוטונומיה בחבל ארץ זה. ביטחון ישראל יהיה חזק יותר עם אוטונומיה כורדית יציבה בצפון מזרח סוריה.
בשיחה מיוחדת למגזין, שיתפו מן וזינה בתחושותיהם הנרגשות לבקר בישראל ולחגוג עם בני העדה. "אנחנו מאוד שמחים להיות כאן," אמרה **זינה בהתרגשות**. "הקשר שלנו עם ישראל הוא קשר חזק מאוד. אנחנו מרגישים כאן בבית."
מן הוסיף בחיוך:"האהבה והחום שאנחנו מקבלים מכאן הם מיוחדים במינם. אנחנו מעריכים מאוד את התמיכה של העם הישראלי בעם הכורדי."
יהודה בן יוסף סיכם את האירוע בהתרגשות רבה: "הערב הזה הוא עדות חיה לקשר החזק בין העם הכורדי לעם היהודי. למרות המרחק הגיאוגרפי, הלבבות שלנו קרובים. לחגוג יחד את הסהרנה כאן בישראל זו זכות גדולה ואנחנו מקווים להמשיך ולחזק את הקשר הזה עוד ועוד."
רקע לחגיגות הסהרנה:
הסהרנה, שמשמעותו המילולית היא "טיול" או "יציאה לטבע", הוא חג עממי מסורתי של הקהילה היהודית בכורדיסטן, חג אביבי במהותו, אשר נחוג בעבר במהלך חול המועד פסח. החל משנת 1972, החלו יוצאי כורדיסטן בישראל לחגוג את הסהרנה במתכונת מחודשת, אך הפעם בחול המועד סוכות. אולם, בשנים האחרונות, בעקבות דרישה של בני הקהילה לשוב למקורות ולחגוג את החג במועדו המקורי, חזר הסהרנה להיחגג בחול המועד פסח, כפי שהיה נהוג בכורדיסטן.** חגיגות הסהרנה בכורדיסטן התאפיינו בהילולה גדולה וביציאה משותפת של כל בני הקהילה אל הטבע, שם נערכו סעודות, תרומות, תחרויות שירה ושירה ספונטנית, נגינה על תוף וזורנה וריקודים שמחים. החג היווה הפוגה משגרת היומיום ואיפשר מפגשים חברתיים חוצי גיל ומגדר ושחרור מהנורמות החברתיות המקובלות. אף על פי שהחג אינו דתי במהותו, קיימים בו גם טקסים דתיים מסורתיים, כגון הכנסת ספר תורה חדש וטקסי אירוסין. הסהרנה בכורדיסטן אף היווה גשר ליחסים טובים בין יהודים למוסלמים, כאשר ראשי השבטים הכורדים אף העניקו חסות ליהודים במהלך החגיגות. בישראל, לאחר שנים בהן נחוג בסוכות, שב החג בשנים האחרונות למתכונתו המקורית בפסח, כביטוי לחיבור המחודש של בני הקהילה למורשתם העתיקה
