ירושלים בשנים האחרונות צומחת ומתפתחת כבירה קולינארית לכל דבר ועניין. אפשר למצוא בה הכל מהכל. יש בה שפע חברתי, אבל בעיקר – תרבותי. מרגע שמסעדנים בירושלים התמקדו בחוויה השלמה של הסועדים (ולא חשוב אם הם תיירים או תושבים), ולא רק באוכל עצמו- ההנאה כפולה ומכופלת.
כזו היא "שרולה". על פניו, מדובר בקצבייה. מי שייכנס, ימצא את הצוות עם סינרים מאחורי ויטרינות עמוסות כל טוב: נקניקים, פילה בקר, בריסקט, סטייקים מסוגים שונים ונתחי בשר משובחים. אם אתם בדרך לעשות "על האש" טוב- זה המקום לעצור בו כדי להשוויץ בפני האורחים. אבל "שרולה" היא הרבה יותר מזה.
נלך טיפה אחורה. מארק אבוטבול, מייסד המקום, עלה לירושלים מצרפת. מבחינתו "שרולה", שנפתחה במרץ האחרון, היא לא עוד אטליז המציע מבחר בשרים משובח, היא לגמרי חוויה קולינארית. כך תוכלו למצוא בה גם ממרחים ומעדנים שמשתלבים עם הבשרים (המיונז והחרדל שלהם מעדן אמיתי!), ירקות מוחמצים בצנצנות ויינות עשירים. וכמובן, שאיך תקנו אם לא תטעמו? אז "שרולה" הופכת ביום גם למסעדה שניתן לשבת ולהתענג בה על המוצרים האיכותיים.
לפתיח, כדי לפתוח את החך והטעם, קיבלנו פלטת נקניקים מיוחדים שנחתכו במקום: פסטרמה, בריסקט מעושן, חזה אווז ועוד שכל חתיכה הייתה מענגת מהשנייה. יחד עם הממרחים והבגט הקריספי (קשה מאוד להכין באגט שיהיה כל כך טרי וישמור על הטריות שלו לאורך כל הארוחה, אבל ככה זה כשאתה צרפתי אורגינל) הכל היה פשוט מושלם וטעים מאוד.
לארוחה העיקרית הזמנו מנות סינטה, אנטריקוט ופילה בקר רכים וטריים שנעשו ותובלו ברמה כל כך מדויקת וטעימה. לצד הארוחה הזמנו יין "עירון" (לאון, הבן, עידכן אותי שזה יין מיוחד שהוא שומר לסועדים במקום והוא גם באמת יין משובח וטוב). הדבר הראשון ששמנו לב אליו היה הניקיון והסדר הן של הכלים והשולחנות והן של המנה עצמה והצורה שבה היא מוגשת.
גם המוסיקה והעיצוב של המקום מאוד מזמינים ומשרים אווירה של חו"ל. מארק סיפר לנו שמרבית הלקוחות שלו הם צרפתים ואנגלו-סקסיים, רובם שוכנים בסמוך למסעדה. התפריט שלו מוצע ב-3 שפות: עברית, אנגלית וצרפתית- כך שלגמרי תרגישו שטסתם רחוק. אז לכל מי שמתגעגע למטוס ואל מעבר לים, שיעשה פרסה עם הרכב ויגיע ל"שרולה" המדהימה.
"שרולה" יהודה 10 (פינת דרך בית לחם), ירושלים. כשרות בית יוסף
