אורות בתוך החושך: כשאורן להב הוריד את המסכות בגן הבוטני

כשהערב ירד והגן הבוטני בירושלים נצבע בשני מיליון נורות לד שהביאו את אירופה לבירה, פגשתי את משפיען הרשת אורן להב לשיחה שלא ציפיתי לה. בין מיצגי הענק המרהיבים של פסטיבל "Winter Dreams II" לבין הריחות של דוכני השף מושיק רוט, הילד שהפך לתופעת רשת מתגלה כקול הצלול והבוגר במאבק נגד בריונות. בשבוע שבו המדינה כולה מרכינה ראש מול טרגדיה נוספת של נער ששלח יד בנפשו, המילים של להב מהדהדות חזק יותר מכל מיצג אור

כתב וצילם – איתן אלחדז ברק

אם תעצמו לרגע עיניים ותקשיבו לצלילים, תוכלו בקלות להתבלבל ולחשוב שאתם משוטטים בלב ברלין, פריז או לונדון. אבל הקור הירושלמי הצלול לא משקר. פסטיבל "Winter Dreams II", אירוע החורף המרשים ביותר של העונה, נחת השנה בירושלים בהפקת ענק של חברת DEAG האירופאית, והוא עשיר ומגוון מאי פעם. עם רדת החשכה, הגן הבוטני התעורר לחיים והפך למסע קסום באורך 1.5 קילומטרים. כ-2 מיליון נורות לד צבעוניות האירו את שבילי הגן, את האגם ואת צמרות העצים, מלוות בפסקול מוזיקלי חדש שהולחן במיוחד והופך את השיטוט לחוויה רב-חושית של אור, צליל ותנועה.

אבל דווקא שם, בתוך "מנהרת האור האינטראקטיבית" המגיבה לתנועת המבקרים, ובין 30 מיצגי הענק שפוזרו בגן, התקיימה השיחה הכי אמיתית, מחוספסת וכואבת שניהלתי לאחרונה. מולי עמד אורן להב. למי שחי על פלנטת הרשתות החברתיות, להב הוא תופעה. הוא פרץ לחיינו כילד צעיר מאוד, מוחצן וצבעוני, שספג לא מעט אש ולעג. רבים ראו בו גימיק, אבל הילד הזה גדל. הערב, על רקע שער רומא המואר המתנשא לגובה חמישה וחצי מטרים, עמד מולי נער בן 17, רהוט ומרשים, שמגדיר את עצמו בראש ובראשונה כמי שעומד עם "שתי רגליים על הקרקע".

"פעם הייתי יוצא 'המסכן'. היום יש לי עור של פיל"

אנחנו צועדים לעבר "אגם הלוטוס", שם צפים עשרות פרחי לוטוס מוארים בעוד העצים סביבנו מקיימים מופע תאורה מתוזמן. הניגודיות בין היופי שמסביב לבין נושא השיחה שלנו דוקרת. כשאני מציין בפניו את הבגרות הלא אופיינית לגילו, להב מודה ביושר שהביטחון הזה נבנה מתוך שברים. "התקופה הזו גרמה לי להבין כמה נקודות שבעצם עבדתי עליהן", הוא משתף בכנות. "אם לפני ארבע או חמש שנים היית שם מולי את המצלמה הזו, הייתי אומר לך: 'תשמע, אני לא מתראיין'. הייתי מגמגם, מתבלבל, ובסוף יוצא 'המסכן'".

הטרנספורמציה של להב היא שיעור בחוסן. מילד שספג בריונות, הוא הפך למנטור. "היום אני עובד על זה. יש לי עור של פיל", הוא מצהיר ליד רכבת האור באורך 17 המטרים. "כל מי שיתעסק איתי, יבוא נגדי או ינסה להשפיל אותי – אני יודע לענות לו. ככה ההורים שלי חינכו אותי".

צל כבד בגן של אורות

אי אפשר לנתק את המילים החזקות של אורן מההקשר האקטואלי המדמם. בעוד אנחנו עוברים דרך "שביל הקליידוסקופ" הצבעוני, צל כבד מרחף מעל מערכת החינוך וההורות בישראל. רק לאחרונה התבשרנו על הטרגדיה בראש העין, שם נער שם קץ לחייו, מקרה שזעזע שוב את אמות הסיפים. המצב כה חמור, שאתמול (יום ג') קיימה הנהגת ההורים הארצית משדר חירום בזום להורים, בהנחיית הפסיכותרפיסטית מורן מילר, תחת הכותרת המצמררת "אובדנות ילדים ונוער – כלים להבנה, זיהוי ומניעה". בתוך מתחם ה"חממה הגדולה", שהפך למתחם מופעי לייזר מרהיב, השיחה על אובדנות מרגישה כמעט סוריאליסטית, אך הכרחית מתמיד.

כשאני משתף את אורן בכאב האישי שלי כאב לילד בכיתה ג' שחווה דינמיקה קשה של בריונות, הוא לא מציע קלישאות. "משרד החינוך צריך להיות הרבה יותר מעורב", הוא יורה בנחרצות. "לתת כלים, להשקיע משאבים. למה ילד צריך להרגיש שהוא לא מספיק טוב? אני לא מוכן לזה".

"הבריון צריך להתבייש"

אנחנו מגיעים ל"יער החיות הקסום", שם ניצבים פסלי אור של פלמינגו, דב, שועלים וארנבים. כאן, בין הדמויות המאירות, אורן מעביר את המסר החד ביותר שלו לילדים שמרגישים לבד בחושך: "אני חוויתי חרם", הוא אומר ומסיר את המסכות. "בהתחלה התביישתי, אבל אז אמרתי 'יאללה, אף אחד לא מעניין אותי'. אני מדבר על זה ולא מתבייש – כי זה אני. אף ילד לא צריך לתת את החיים שלו כי ילד אחר פגע בו. אותו ילד שעשה את זה [הבריון] – הוא שצריך להתבייש בעצמו, ולא אף אחד אחר".

טעמים של אירופה, לב של ירושלים

כדי להפיג מעט את הכובד, אנחנו ניגשים לאזור הקולינרי. על החוויה כאן מנצח השף מושיק רוט, שהביא לירושלים טעמים חורפיים באווירה אירופאית. הריחות משכרים: נקניקיות גורמה ענקיות, פטאטס בראווס ספרדי, פיש אנד צ'יפס, וערמונים קלויים. אורן ואני מתרשמים ממתחם האוכל המיוחד המגיש "מנות שף זוהרות" המוארות באור אולטרה סגול – חוויה ויזואלית שמשלימה את הטיול ב"ממלכת הלילה" הסמוכה, עם פרחי הענק הזוהרים.

בין ביס מצ'ורוס מתוק ללגימת סיידר חם, אנחנו חולפים על פני "שוק החורף האמנותי". השנה, ביוזמה מרגשת, השוק נותן במה לאמנים ירושלמים ואמנים מילואימניקים המציגים עבודות יד. זהו עוד תזכורת לכך שגם בתוך הפנטזיה האירופאית, הלב הישראלי פועם בחוזקה.

שר החינוך הבא?

לקראת סיום המסלול, בשדרת הפסלים שבה מוצבים לב מואר וכנפיים ענקיות לצילום, אורן מצטלם עם מעריצים. הוא מבין שהכוח שיש לו בידיים הוא עצום. "מי יודע", אמרתי לו רגע לפני שנפרדנו, "אולי אני רואה מולי את שר החינוך הבא?". אורן חייך בצניעות, אבל במציאות שבה המערכת לעיתים מגלה אוזלת יד, אולי דווקא נערים כמוהו, שעברו את הגיהינום ויצאו ממנו מחוזקים, הם המגדלור שיכול להאיר את הדרך – בדיוק כמו אלפי הנורות שנדלקו הערב בירושלים.

השארתי את אורן בגן הבוטני, מוקף ב"אלף מטרים של אור". בדרך החוצה, המחשבה על הנער מראש העין לא הרפתה, אבל המילים של אורן נותרו איתי: "גם אם קשה, גם אם זה עוקץ – זה אני, וככה אני".

Winter Dreams II – מידע למבקרים

איפה: הגן הבוטני האוניברסיטאי, גבעת רם, ירושלים. מתי: החל מה-29.11.25 ועד ה-31.1.26. שעות פעילות: ימים א'-ה': 17:00-22:00 (כניסה אחרונה ב-21:00) | מוצ"ש: חצי שעה אחרי צאת השבת ועד 22:00. שימו לב: בימי שישי התערוכה סגורה. כרטיסים: ילדים מגיל 3 ומעלה חייבים בכרטיס. קולינריה: דוכני שף כשרים בניצוחו של מושיק רוט.