גבר ירושלמי הגיש תלונה נגד אשתו לשעבר לאחר שזו טפלה עליו עלילת שווא הנוגעות לעבירות מין ואלימות כלפיה וכלפי בתם המשותפת. היא טענה כי הכה אותה נמרצות אבל במקביל המשיכה בקשר הדוק עימו, כולל בילויים משותפים ונסיעה לחו"ל. אחרי ששמו ופרנסתו נפגעו אנושות, ובעקבות החוק החדש המאפשר לו זאת, הוא עכשיו תובע אותה
השופטת חנה מרים לומפ, מבית משפט השלום בירושלים, ביטלה את כתב האישום נגד הגבר, בנימוק כי אמינותה של האישה פגומה וחסרת ראיות בעוד שגרסתו של הגבר נשארה עקבית ואמינה. האשה התקשתה להסביר את הסתירות הרבות שהתגלו בגרסאות שונות בחקירתה ובהליכים המשפטיים בביה"ד הרבני אותם ניהלה נגד האיש.
עו"ד רחמים דיין, אשר ייצג את הגבר, טוען כי האיש, כבן 60, בעל חברת אבטחה וללא עבר פלילי, נפגע קשות מעלילות השווא אותן טוותה אשתו לשעבר. פתיחת החקירה הפלילית נגד הגבר מנעה ממנו להיפגש עם בתו לאורך חודשים ארוכים, וכמו כן הוא סבל מהפסדים כספיים כבדים עקב התליית רישיונו לנשיאת נשק.
בימים אלה, הגיש הגבר תלונה נגד האישה למשטרה, במסגרתה הוא מבקש מהמשטרה לפתוח בחקירה ולמצות עימה את הדין על עלילות השווא שטוותה. האיש מתבסס על התיקון הטרי להנחיה 2.5 של פרקליט המדינה, לפיו ימוצה הדין עם מעלילי שווא בעבירות מין ואלימות, ואף יושתו עליהם, במקרים מסויימים עונשי מאסר בפועל.
האיש, תושב ירושלים כבן 60, ללא עבר פלילי, הינו בעלים של חברת אבטחה. במסגרת הליך הגירושים שלו מאשתו השנייה, הגישה נגדו האישה מספר תלונות במשטרה בטענה כי הגבר ביצע בה עבירות מין ואלימות. על טענות אלה היא חזרה גם במסגרת תביעה משפטית אותה הגישה נגדו.
האישה טענה כי הגבר תקף אותה בביתם חנק אותה וסטר לה על לחיה. במקרה אחר, טענה כי תקף אותה לעיני בתם וכשרצתה להתקשר למשטרה, לקח לה את הטלפון הסלולרי מהיד.
במקרים אחרים תיארה האישה כיצד הגבר חנק אותה עד שאיבדה את הכרתה, הכה בה באגרוף באוזנה במהלך נסיעה משותפת שלהם ברכבם, ואף איים עליה באומרו כי יהרוג אותה.
מנגד, בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בירושלים, טען הגבר כי לא רק שלא הפעיל כל אלימות מילולית וודאי שלא פיזית נגד אשתו ובתו, אלא שההפך הוא הנכון. לדבריו, במועדים שתיארה האישה כי תקף אותה, הוא חיבק אותה ואת בתם והלך להתפלל בכותל, ומעולם לא היכה את האישה בשום דרך.
השופטת לומפ קבעה כי "המתלוננת מסרה שלוש גרסאות שונות במהלך עדותה, ולא עלה בידה למסור הסבר מניח את הדעת לסתירות שנתגלו". דוגמא לכך היא כאשר האישה התלוננה על אלימות פיזית, מינית ומילולית מצד הגבר, אך הודתה כי אכלה איתו במסעדות זמן קצר לאחר שהגישה נגדו תלונות במשטרה.
האישה אישרה בחקירתה הנגדית, כי בעלה שכר לצורך מגוריו דירה נפרדת ממנה ומבתם, אך המשיך לשלם את דמי השכירות ואת החשבונות בדירה שבה התגוררו השתיים. היא גם הודתה שאחרי שחתמה על הסכם שלום בית עם בעלה, היא עברה יחד עם בתה להתגורר יחד עם הנאשם בדירה חדשה ששכר לעצמו, למרות שהיתה לה אפשרות לגור בנפרד מהגבר בדירה הממומנת על ידו. בנוסף, למרות ואחרי שהתלוננה עליו היא נסעה עמו לנופש בארץ ובחו"ל.
עוד נקודת תורפה בגירסת האישה מצאה השופטת בנושא הטיפול הרפואי באישה, נוכח האלימות שלכאורה הפעיל כלפיה הגבר. האישה טענה בעדותה כי האלימות היתה בחנק, אולם כפי שרשמה השופטת וגם לפי הערת החוקרת במשטרה, לא נראו כל סימנים על גופה של האישה.
"המתלוננת אישרה בחקירתה הנגדית כי קיימים בינה לבין הנאשם סכסוכים כספיים, וכן סכסוכים הקשורים בבתם המשותפת", נרשם בפסק הדין. "עוד אישרה המתלוננת, כי היו בין הצדדים סכסוכים טרם הגשת התלונה על ידה, וטרם הגשת התביעה לגט על ידי הגבר. ועדיין, אין בראיות שהתביעה מביאה כדי להרשיע אדם מעבר לספק סביר".
לאור האמור, קבעה השופטת לומפ כי עדות המתלוננת לא הותירה בה רושם חיובי ולא היתה אמינה. מנגד, מצאה השופטת חיזוק למהימנות הנאשם בגרסאות השונות שמסר, שנמצאו עקביות והוא זוכה זיכוי מוחלט מכל אשמה.
"לנאשם נגרמו נזקים של מאות אלפי שקלים בשל הפסדי עבודה ונטילת נשקו האישי, כמו גם העובדה שלאור תלונת השווא של האישה בגין עבירות המין שכביכול ביצע בבתם, נמנעה ממנו הזכות לפגוש את בתו הקטינה במשך חודשים רבים", מסכם עו"ד דיין. לאור זאת, הגיש הגבר בקשה במשטרה לפתיחת תיק כנגד האישה בגין תלונת שווא, בהתאם להנחיה החדשה.
