מריצת הבכורה בגבעת זאב ועד לשבירת שיא ישראלי ב־3,000 מטר מכשולים  אדוה כהן, אחת האתלטיות הבכירות בישראל, רצה רחוק ומהר, ולא מתכוונת לעצור בקרוב. רגע לפני שתעלה על המסלול באצטדיון גבעת רם במסגרת תחרות הגרנד סלאם ירושלים (14 באוגוסט), כהן מדברת בפתיחות על הדרך המאתגרת, השנים בארה״ב, המשפחה, ההישגים – והחלום האולימפי.

כהן, בת 26, גדלה בירושלים והחלה לרוץ בגיל צעיר. הריצה הראשונה הייתה במסגרת בית־ספרית, אבל מהר מאוד היא הפכה לאורח חיים.

"בכיתה ז' עשו לנו מבחן ריצה של 1,500 מטר", היא מספרת. "התקבלתי לנבחרת, וכבר באותה שנה מצאתי את עצמי באליפות הארצית. בכיתה ט' זכיתי במקום ראשון במחוזית ומשם הכול התגלגל. המורה שלי, רונית מנסור, אמרה לי לא לבזבז את הכישרון. היא הכווינה אותי לאצטדיון בגבעת רם, שם פגשתי את המאמן שלי עד היום, רומן פרדמן. אחרי שבוע ניסיון לא רציתי לעזוב".

במהלך השנים עברה לריצות בינוניות, עד שנסיעה לתחרות בבלגיה שינתה את הנתיב המקצועי שלה:"ראיתי בפעם הראשונה את ריצת ה־3,000 מטר מכשולים. זה היה ברור לי שזה מה שאני רוצה לעשות".הדרך לפסגה לא הייתה פשוטה. אימונים בירושלים, עליות תלולות, חורף קשה ולעיתים גם מציאות ביטחונית לא פשוטה בנו את האתלטית שהיא היום.

"רק מי שגדל בירושלים יודע כמה זה מעצב אותך. העליות, הקור, הקשיים  זה מחזק פיזית ומנטלית. מהר מאוד הבנתי שזה לא רק ריצה זו שליחות. לייצג את ישראל ואת ירושלים זו זכות שלא מובן מאליה".

ב־14 באוגוסט תתמודד כהן בתחרות בינלאומית יוקרתית, שתתקיים בדיוק במקום שבו החלה לרוץ באצטדיון גבעת רם. "זה מרגש לחזור הביתה", היא אומרת. "לרוץ מול הקהל הירושלמי, על המסלול שבו גדלתי  זו תחושה שלא דומה לשום דבר אחר. אחרי השיפוץ של האצטדיון יש פה אווירה ממש בינלאומית. אני מזמינה את כל מי שיכול  פשוט לבוא ולעודד".

בשנים האחרונות עברה כהן להתאמן בארה״ב כחלק מקבוצת הריצה המקצוענית **UA Dark Sky Distance** באריזונה, שם היא נהנית ממעטפת מלאה של תזונה, אימונים, התאוששות  ובעיקר שקט.

"בכל פעם שחזרתי לארץ, נפלתי על תקופות של מלחמה ואזעקות. זה לא פשוט. בארה״ב יש לי מסגרת סופר מקצועית  לו"ז מדויק, צוות רפואי, עיסויים, סאונה, תזונאית. אפשר לומר שאני חיה את האתלטיקה מסביב לשעון". לאחרונה שברה כהן את שיא ישראל ב־3,000 מטר מכשולים לא פעם אחת, אלא פעמיים  והיא מרגישה שהיא רק בתחילת הדרך.

"הרגשתי שזה חייב לקרות. הגוף והמיינד סוף־סוף התחברו השנה. ברור לי שיש לי עוד הרבה לאן להשתפר  והמטרות ברורות: אליפות העולם בטוקיו בספטמבר, ובטווח הארוך  לוס אנג'לס 2028. אני רוצה להמשיך לטפס, לשבור שיאים, ולהביא כבוד לישראל".

כמי שנחשבת מודל לחיקוי לספורטאיות צעירות, אדוה לא מהססת כששואלים אותה מה המסר שלה לדור הבא: "לעבוד קשה. לחלום. ובעיקר  לא להשוות את עצמכם לאחרים. הדרך לא תמיד קלה, אבל אין סיפוק גדול יותר מההישגים שבאים אחרי השקעה אמיתית".

ומה היית אומרת לאדוה הקטנה שרצה בירושלים לפני עשור?

"תמשיכי. גם כשקשה, גם כשמנסים להפיל אותך. תאמיני בעצמך, תסמכי על הדרך שלך  ואל תתני לאף אחד לעצור אותך. פשוט תרוצי  הכי רחוק שאת יכולה".

בשבוע הבא תתחרה בגרנד סלאם ירושלים שבאצטדיון גבעת רם התחרות בדרגת SILVER של איגוד האתלטיקה הבינלאומי חוזרת לירושלים, והפעם עם שמות גדולים מהעולם ומארחת מקומית אחת שממש לא מתכוונת לאכזב.

תגובות

להשאיר תגובה