המקהלה הזו לא דומה לשום דבר שאתם מכירים: מקהלת גיא בן הינום יוצרת מופעי שירה טרנספורמטיביים על הגבול הדק שבין הדתי, האומנותי וסוריאליסטי כשהם גם קורצים לפוליטי. המופעים מותאמים לחללים יוצאי דופן והם כבר שרו כשהם מהלכים בשוק תלפיות בחיפה, קולם המהדהד נישא בחלל מוזיאון ת"א לאומנות והם געגעו במימי נחל אלרואי בטבעון.
איתן אלחדז ברק
שירה שלהם תלוית הקשר של מקום, זמן וסיטואציה כך שנדמה שהם שילוב מרתק של מקהלת גוספל, שירת חזנים וסופרן אופראי.
המופעים שלהם הם תמיד חד פעמיים, מעוררי השתאות או חרדה: "אנחנו נעים על מגוון רחב של תחושות" מספר לי מתן סקופ, אחד מחברי הלהקה, "לעיתים זו תחושה אפלה ולעיתים מרוממת". המקהלה ערכה מופע כמחווה לטקסי איווסקה מהתרבות השמאנית בדרום אמריקה בהם "האדם חוצה שערים ארכיטיפיים". הם מתכתבים עם מיתוסים של הקרבת אדם כפי שנרמז בהיסטוריה של גיא בן הינום.
אחרי השבעה באוקטובר הם הזמינו את הקהל 'למופעי ריפוי' בהם הם משלבים טקסים משירת ביאליק ואמילי דיקינסון.
בחג החנוכה האחרון הם יצרו טקס הדלקת נרות שמתכתב עם היום הקצר בשנה, חג החנוכה וימי המלחמה: "טקס אשר שם במרכזו את אותה נגיעה זערורית אך מדויקת של אור הנר ובאמצעות שירה משותפת תנסה להזכיר לנו שתתכן בעולם אהבה וריפוי פצעיםף ושכוח התפילה הוא כוח אובייקטיבי, מקדם ובר קיימא"
המקהלה נולדה לפני תשע שנים והיא כוללת זמרי אופרה, מלחינים, אנשי תיאטרון ואומנים.
הלהקה הופיעה השבוע בערב הפתיחה של פסטיבל מנופים, במסגרתו הוצבו עבודות אומנות עכשווית בכנסיית הדורמיציון במהלך ראשוני מסוגו אליו הסכים אב המנזר – ניקדימוס שובל אשר בשנה שעברה הותקף על ידי שני יהודים קיצונים בעיר העתיקה. זה היה בשבת כאשר אב המנזר חלף על פניהם אלו ירקו וגידפו אותו ונמלטו. לאחר מכן הם נתפסו והועברו לחקירה.
באולם התפילה בצעו חברי הלהקה את מופע השירה שלהם מסביב למיצב אומנותי של האמנית חניתה אילן אשר יצרה מעין מתקן קלונסאות עליו מונח גליל נייר עליו היא ציירה ים גועש ומתוכו מגיחה מלאכית שם העבודה 'בגללי הים סוער' לקוח מסיפורו המקראי של יונה הנביא אשר הושלך על מצולות הים ונבלע בידי לויתן זוהי רק אחת מכמה עבודות יחודיות שמוצבות שם ובמרכז התרבות הבינלאומי – שניהם נמצאים בהר ציון המכונה גם "הוותיקן של ישראל". מקום עלייה לרגל לשלוש הדתות – היהדות, הנצרות והאסלאם. למעשה פסטיבל מנופים ירושלים מאוד מיוחד השנה כיוון שזה
הפרויקט התרבותי הגדול והפומבי הראשון בישראל מאז ה-7 בו אמנים ערבים ויהודים יוצרים יחד, וקוראים לחזור לחיים משותפים, ולשלום.
הבחירה בהר ציון, מקום הנושא איתו מטענים היסטוריים ודתיים רבים מבקש להעלות את האפשרות לקיים צורות חיים מרובות, תוך כיבוד מנהגיהם ואמונתם של האחרים והאחרות, בין שהיא דתית ובין שהיא אזרחית.
התערוכה / הפרוייקט "להאמין" מבקש מאיתנו לחזור להאמין שוב, ביכולתנו לחיות יחד על אותה האדמה, בשלום.
הפרוייקט הוא חלק מפסטיבל מנופים ירושלים – שייפתח ב- 9 ביולי למשך 5 ימים. הפסטיבל מכריז על פתיחת עונת התרבות
