המחזמר "על הגבעה – ארץ לעולם לא" של קבוצת התיאטרון הירושלמי בבית מזי"א מביא את סיפורן של נערות הגבעות, מדובר במחזמר סאטירי שנכתב בהשראת ציטוטים ואמירות של נערי ונערות גבעות שנאספו מרחבי הרשת ומראיונות שערכנו עם נערות גבעות בעבר ובהווה.
אי שם, הרחק הרחק, על גבעת חול וטרשים, חמש נערות צעירות מנסות להגשים את חלומן ולבנות יישוב חדש בארץ המובטחת. בין הקרשים, האבנים והשירים, לצד השמחה שבהקמת נקודה יהודית חדשה, נתמודד יחד איתן עם האתגרים, תנאי השטח הקשים והשאלה המורכבת – לאן כל זה הולך??
המחזמר, שביימה אליענה מגון והלחין אודי אהוד קנבל, מספר את סיפורה של שמחת תורה, נערה צעירה בת 14 שעוזבת את הבית ומצטרפת לחיות בגבעה עם קבוצת נערות שנשרו מהאולפנה, כולן בין גילאי 14-17 כל אחת הגיעה לגבעה מסיבה אחרת ומרקע שונה.לאורך המחזמר הקהל נחשף לאתגרים, הדילמות המוסריות ולמעשים שמובילים לסופו הטרגי של המחזמר.
קרן שפט, יוצרת ההצגה, לא הכירה באופן אישי את פעילות נוער הגבעות, אך בכל זאת הרגישה שייכת. "אין לי קשר ישיר", אמרה שפט בשיחה עם כתבנו. "אבל הרגשתי שאנחנו חולקים הרבה ערכים משותפים ולמרות זאת אנחנו חיים 'ביקום מקביל' באותה מדינה, והיה לי חשוב לפרוץ את הגבולות, להכיר את מי שחולק איתי את החיים כאן, ומעבר לכך היה לי חשוב שגם הקהל הישראלי יחשף לפאן האנושי שיש מאחורי הכותרות".
בנוסף, הסבירה שפט, "בתקופה האחרונה יצא לי לגור מחוץ לישראל בעקבות לימודים ושם בפעם הראשונה חוויתי איך מסתכלים על מדינת ישראל מבחוץ. פגשתי אנשים שהערכתי, ושמצד אחד מבינים את חשיבות הקיום של מדינת ישראל, ומנגד, מבחינתם יש הרבה דמיון בין שטחי יהודה ושומרון לבין תל אביב והרגשתי שלעתים מסתכלים גם עליי בתור 'יהודייה מתנחלת'".
לדבריה, "ההשוואה הזו העסיקה אותי וגרמה לי להתעמק באותה קבוצה שמצד אחד נדמה שיש בינינו המון משותף כי גם אני גדלתי על 'חלוציות, ציונות והגשמה', ומצד שני יש בינינו המון שוני וחוסר הסכמות. התחלתי לצפות בכתבות וסרטונים ברחבי הרשת, לקרוא מאמרים ולערוך ראיונות בעצמי עם נערות גבעות במטרה להכיר אותם יותר מקרוב כי אני מאמינה שבסופו של דבר, גם לאור המצב במדינה כיום, זה ברור מתמיד שכדי לשרוד כאן יחד, אנחנו נהיה חייבים להצליח לייצר שיח משמעותי אחד עם האחר בחברה שלנו. זה בדיוק מה שהמחזמר שלנו מזמין את הצופים לעשות".
בימוי: אליענה מגון. לחנים וניהול מוזיקלי: אודי אהוד קנבל. עיצוב תנועה: אור משיח. שחקניות: בר כהן, דבורי פישר, ספיר רוזנפלד, שיר שאלתיאל, רותם שמחי.
קרדיט צילום: שלומי יוסף
