יכל השר כהנא גם לשתוק. יכל דובר צה"ל לא למהר להוציא הודעה מבולבלת. יכלו השוטרים לעשות טבעת אבטחה יותר רחבה וגדולה בלווית העיתונאית. יכלו. לא עשו.
קשה לחיות במדינה נפיצה כל כך. קשה גם לנהל אותה. קשה גם להסביר אותה. קשה גם לייצג אותה. יש גאווה ויש מציאות. ולא תמיד הן מתכתבות יחד.
ברור לי שאני מתגאה כשאני שומעת על בעל מסעדה שמפנק חיילים על חשבונו. ברור לי שזה מדהים לשמוע שחברי כנסת תורמים כליה או משחררים מסורבת גט. ברור לי שזה מהמם כשהנבחרת מנצחת בחוץ. כל נבחרת. הדגל שלנו הכי יפה, הכי מרגש. שווה להילחם עבורו בכל מגרש.
אבל מה קורה כשאתה רוצה להילחם, והחבר'ה- שאמורים להיות לצידך- שמים לך מכשולים. פצצות קטנות שלא הורגות אותך, אבל בהחלט מעכבות אותך.
שנה לשומר חומות ולא הרבה השתנה. הדרום, עכו, לוד וירושלים עדיין תחת מתקפות טרור, קטנות כגדולות. בכל יום האיום גובר, ואיתו הפחד. החדשות מראות התקהלויות גדולות של ערבים-שונאי-ישראל ושונאי יהודים מלבים את השנאה ותופסים ריבונות על מקומות שהם ליד הבית. ממש, מעבר הפינה.
ושוב נרצחים. הקצב מסחרר. מסחרר מדיי. זה לא מלחמת ביבי ובנט ב"איך מנצחים טרור?", אבל קשה להתעלם מהסגנונות השונים. תחילה, נתניהו לא היה נותן לשר בכיר בממשלתו לאשש את הנרטיב הפלסטיני ולומר ש"הם היו פה קודם" – עובדות חלקיות מאוד שמוחקות את ההיסטוריה היהודית כליל. וזה מאדם עם כיפה ששירת את מדינת ישראל נאמנה. מביך.
והאמת שלא בא לי יותר השוואות. נכון שמשאלת ליבי מייחלת להפלת הממשלה, אבל במצב הבטחוני הנפיץ, אני מייחלת להצלחתה. אני מתפללת כל יום שגורמי הביטחון, מרמת הקבינט ועד הדרג הזוטר, יעשו החלטות מושכלות להגן על הבית. הבית שהולך ונאבד לנו.
אני מייחלת שבכל יום האופוזיציה- וכן , גם העומד בראשה, יירתמו לסייע להרגעת הרוחות. אני מייחלת שכנסת ישראל לא תהעה מפולגת-וכמוה כפני העם- ושמדינת ישראל (וזה עצוב לכתוב את זה) תשוב להיות הריבון בשטחה.
כל עוד אנחנו מאפשרים לתומכי טרור להיבחר לכנסת, כל עוד אנחנו מנחים את הכוחות לא לעצבן את המתפרעים ולשמור על שקט "יחסי", כל עוד גורמים בממשלה ימשיכו להנציח את המילים "כיבוש" ו"אפרטהייד" וכל עוד לא נגביל את הח"כים שלנו (מכל הצדדים), שבשם החסינות מלבים אלימות – לא נצליח להשתלט על המצב וניכנס לבור עמוק, שעלול לקבור את המדינה.
אסור לנו לוותר. 3000 שנות מאבק ורק 74 שנות מדינה. היו כאן אנשים שנאבקו, נלחמו ומתו בשביל שהחזון יתגשם למציאות- אל תתנו לזה להתפרק. אל תתנו למה שבנינו פה להישמט מידינו. אל תתנו למדינת ישראל ליפול על גאווה או יהירות. תעשו הכל כדי להחזיר לנו את המדינה לשפיות, כי אם לא – אזרחים יקחו את החוק לידיים וזה כבר לא טוב לאף אחד.
