בוא נודה על האמת- הסוציאליזם של מרקס לא בדיוק הצליח. אנשים הם לא שווים במהותם. נכון, הם אמורים להיות שווי זכויות ושווים בפני החוק, אבל הם לא שווים. אדם שרצח או התעלל באדם אחר- לא זכאי לאותן זכויות כמו אדם שמכבד את הסביבה בה הוא חי. אבל עזבו חוקים- אדם עם מוטיבציה, חזון ורצון יצליח הרבה יותר מאדם מפונק שחושב שהיקום חייב לו. דינמיקות שונות, אנשים שונים.
השבוע הופעתי בתכנית "הפטריוטים" בערוץ 20. המנחה בימי חמישי היא עירית לינור. עירית היא אישה משעשעת מאוד, חדה ושנונה, ואני נהנית להיות בפאנלים שהיא מנחה, עם זאת, בדיון שהתעורר על הצעת חוק לצמצום רגולציה של סגן השר אביר קארה והתיקונים שהוסיף יו"ר ועדת חוקה, חה"כ גלעד קריב, הואשמתי במרקסיזם רק כי טענתי שחשוב לקחת שיקולים מגדריים כשעושים משהו. שם לא הייתה לי הבמה או הזמן להסביר, אז אסביר פה.
"הפטריוטים" עסקה בציוץ של חה"כ בצלאל סמוטריץ', שגינה את התוספת של חה"כ קריב לחוק הרגולציה, בסעיף המטרות. התוספת מבקשת להתחשב, בנוסף להשפעות חברתיות וכלכליות, גם על סביבה ומגדר. כלומר, אותן חברות יצטרכו להוסיף "נטל" נוסף בצורת יועצים לענייני סביבה ומגדר. ככל הנראה יועץ או יועצת לכל נושא.
הסתייגתי מהבנה של הנושא לעומק, אבל כן הגנתי על החשיבה המגדרית במהלך. ארגונים רבים לא לוקחים בחשבון ראייה מגדרית וכך גם המדינה פועלת בלי ראייה כזו. על פי "ויקיפדיה" "מטרתה של הרגולציה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה, מן ההיבט של התנהגות תאגידים וארגונים המספקים שירותים ומוצרים לאזרחים, והיא קובעת את מידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של הגופים הפרטיים, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים והחברתיים במשק".
ברור שאין כוונתי שחברה או תאגיד יעסיקו יועצים לענייני מגדר, אבל בהחלט היה אפשר לשקול יצירת "שולחן עגול" עם עובדי החברה, התאגיד, או אפילו הדירקטוריון, בהתחשב בהשפעות מגדריות על המהלכים שלהם. זה נוגע למיסוי, זה נוגע להתקנת תשתיות, זה נוגע לפערי שכר, זה נוגע להטרדות מיניות ועוד ועוד.
עזבו חברות. כשבני אדם עושים מהלך הם ישר מחשבים שיקולי עלות ותועלת. הם בוחנים את הנושא כלכלית- איך זה ישפיע על הכיס שלהם?; חברתית- האם זה יפגע במשפחה ובחברים שלהם?; בבריאות- האם זה עלול לפגוע להם בגוף או בנפש? וכיוב. אז למה שגם לא נכניס ראיה סביבתית ומגדרית לפעולות שלנו? האם שתי זוויות הראייה האלה הן מיד מקושרות לשמאל, לסוציאליזם או למרקסיזם? לא ולא.
יש דרך לקדם שוויון מגדרי גם בעולם הליברלי והקפיטליסטי. ראייה מגדרית היא לא מונח סותר בהקשר הזה. ראייה מגדרית מובילה לעידוד יזמות בקרב נשים. ראייה מגדרית מובילה לעידוד נחישות ומוטיבציה לקידום נשים במקומות העבודה- על בסיס הצלחתן. ראייה מגדרית היא לא אפליה מגדרית. ראייה מגדרית סופרת את האישה שבחדר כשווה, היא לא מעסיקה אותה כי היא אישה. וזה כל ההבדל.
הממשלה הנוכחית עושה הרבה טעויות, אבל הכנסת השפעות סביבתיות ומגדריות לחוק הרגולציה היא לא אחת מהן. ושוב, זאת במידה והמדינה לא תכריח חברות ותאגידים להעסיק יועצים מיוחדים לנושאים אלה. אין שום סיבה שמחלקת לוגיסטיקה לא תטפל בנושאים הסביבתיים ומחלקת משאבי אנוש- במגדריים. סמוטריץ' צודק- אין צורך בעודף רגולציה, אבל אסור להתעלם ששני הנושאים האלה הכרחיים בעידן של היום.
מגדר הוא נושא חברתי שאסור להתעלם ממנו, והוא בטח לא עניין של שמאל ושל ימין. ההפך- כל פעם שנושא פערי השכר או גיל הפרישה לנשים עולים, אז השמאל מציע חוקים בעיתיים שעלולים להדיר נשים מתפקידים בכירים. הימין הכלכלי יעשה רק טוב אם יביא פתרונות ליברליים לנושא המגדרי (והסביבתי) לשולחן קבלת ההחלטות.
