המתנה הכי גדולה לליכוד, כעת, תהיה לשבת באופוזיציה. את הסוד הזה יגלה לכם ראש הממשלה הנוכחי שבנה עצמו מהפסדים וישיבה באופוזיציה במשך שנים.
לפיד צמח באופוזיציה. בנט וסמוטריץ פרחו באופוזיציה. אופוזיציה היא לא מחלה או מילה גסה, היא החיסון. היא ההחלמה.
מפלגת הליכוד מחזיקה עצמה על אדי הדלק של המכהן בראשה. עם נטישתן של שרן השכל ומיכל שיר, עלה הגיל הממוצע של חברי הכנסת מטעמה אל מעל 40. מתפקדיה הזניחו כליל מחשבות על דור העתיד, על יורשי העצר. "מי עוד יביא לנו 30 מנדטים בילד אין?". אין.
הפחד לרדת ממספר מנדטים שמתחיל בספרות 2 או 3 מחלחל עמוק בקרב מצביעי הליכוד. "רק ביבי יכול". בונים על קשרי החוץ המצוינים שלו, הראיה הכלכלית והאסטרטגית שלו והכוח העצום שלו בעולם כולו, הם הופכים לנעלמים במשוואות מערכות הבחירות האחרונות: הסניפים רדומים, אין שילוט, אין מטות מתנדבים והכל מתנקז למופעים האלמותיים של ראש הממשלה ש"עושה בית ספר" לתקשורת.
ומה הלאה? אם הליכוד לא יודה כעת בהפסד, ויישב באופוזיציה, הרי שקהות החושים של המפלגה תימשך ואז המפלה תהיה קשה עד לכדי מספר חד ספרתי. תשאלו את לבני, כחלון, ליברמן, בנט, גבאי, שקד וסער- כל יוצאי המפלגה שניסו לבדם, היו להבטחת הבחירות והתרסקו מטה.
ליברמן בנט ושקד שרדו אודות הישיבה באופוזיציה וההזדמנות שניקרה בדרכם בשם גוש ה"רק לא ביבי". לגבי סער – נחיה ונראה מה יהיה איתו, אבל יש לי תחושה עזה שגם הוא לא יישאר בסביבה.
כמי שהסתובבה ומכירה רבים מצעירי הליכוד, מערים שונות ברחבי הארץ, אני יכולה לומר שמדובר בדור ערכי שצומח כאן ומוסיף על ערכי הליכוד, ההוד וההדר הטובים ונושנים, גם אקדמאים ואנשי רוח וכלכלה מהמבריקים שפגשתי.
נשים וגברים חזקים וחדי לשון, אסטרטגיים ויצירתיים. חלקם מודרניים יותר, חלקם משמרי מסורת מבית אבא ואמא, אבל בכולם אותה מוטיבציה- לעשות את ישראל טובה יותר, חזקה יותר.
ובכלל, בקרב המפלגות השונות נמצאים צעירים שרוצים להפוך את ישראל לטובה יותר. אני מאמינה בזה בכל כולי. הדרכים שונות, המטרה זהה. ועם זאת, הכנסת היום לא מייצגת משמעותית צעירים וצעירות בכנסת. מעטים חברי וחברות הכנסת שחושבים על הסטודנטים ובני המכינות, רווקים (שבכלל אוכלוסיה מוזנחת בישראל) וזוגות צעירים. יש, אבל הם באחוז מאד קטן.
כיוון שצעירים הם לנצח יהיו "דור ההמשך", אז נכפה עליהם להמשיך דרך של מישהו אחר. אבל בעולם אחר, הצעירים בישראל היו השולמנים וקמים יחד למנוע בחירות חוזרות כל חצי שנה ומכניסים נציגים שיחשבו על עתידם הכלכלי, הנפשי והביטחוני בישראל. דגש על נפשי.
דור שנפגע מטילים, פיגועים, אזעקות ועכשיו גם קורונה. דור שנשרט מרשתות חברתיות, הורים שמעלים תמונות וסרטונים שלו בלי לבקש אישור והרצון להיות אהוב כל הזמן ולרכוש עוקבים ולייקים.
נחזור לליכוד. במשך למעלה מעשור חברי המפלגה, ובראשה בנימין נתניהו, הובילו הישגים חסרי תקדים למדינת ישראל: פיתוח כבישים ותשתיות, ערים, פיתוחים טכנולוגיים וכלכליים, ייצוא וייבוא, הורדת האבטלה (עד לקורונה) וצמיחה כלכלית.
ולמרות שאני מהמבקרות הגדולות של הממשלה הזו בניהול משבר הקורונה (היינו צריכים להגיע לקורונה עם ממשלה יציבה ואחידה אידיאולוגית ולא פריטטית), אי אפשר לשכוח שאנחנו מהמדינות הבודדות בעולם שהקורונה הכתה בהן ויצאו מהר מהמצב והתחסנו במהירות שיא.
אם כל הדבר העצום הזה יישב באופוזיציה לתקופה, אני מניחה שהציבור יעריך את הנוכחות שלהם בממשלה ויחזיר אותם לשם במהרה.
