בסוף השבוע האחרון הונח בכיכר פריז פסל ברונזה במשקל 6 טון, בדמותו של מפגין שצולם מחזיק דגל ישראל בזמן שזרם ממכת"ז פוגע בו. המסר של הפסל היה מאד ברור- מחאה נגד האלימות המשטרתית והשתקת פיותיהם של המפגינים.
אני בעד אומנות מחאתית. היא אפילו משלהבת אותי יותר מההפגנות עצמן. תנו לי פסל, ציור או אפילו קריקטורה טובה ואם אני בצד שלכם- אתמוך ואשתף (ויעידו על כך עשרות הפוסטים שפייסבוק מזכיר לי ששיתפתי בעבר). עם זאת, משהו בהעמדת הפסל הספציפי הזה באמצע כיכר פריז צרם לי מאד.
חשבתי לעצמי "איך, לעזאזל, יש לאומן בישראל כל כך הרבה כסף להכין פסל ברונזה על מעמד יוקרתי מאבן ולהוביל אותו לכיכר פריז?". הרי כל המחאה הזו התחילה על הניהול הכושל של הממשלה, והעומד בראשה, בתקופת הקורונה. על כך שלאנשים אין מה לאכול, שעצמאים סוגרים את העסקים, שלאומנים אין כסף וכיוב. אז פסל ברונזה ששוויו בוודאות כמה עשרות, אם לא מאות, אלפי שקלים? מאיפה הכסף?
חבר אמר לי שיש להפגנות מימון. בין אם זה מחו"ל, מקרנות או אפילו מימון המונים ברשת. לבריאות. באמת. אבל לא היה עדיף שאת הכספים האלה, שנתרמים למחאות (שהפכו עם הזמן לפוליטיות ומטופשות, בעיניי), תתרמו לעסקים או לאנשים שאיבדו הכל בתקופה הזו? חופש ביטוי הוא מטרה נעלה, אבל לא יותר נעלה מאדם רעב או ילד שלא זוכה ללמוד בצורה נאותה כי אין לו מחשב או אינטרנט בבית?
אותו חבר שהתרעמתי בפניו, ענה לי שאני סתם פופוליסטית. שהכספים הם כספים פרטיים וזכותם של המפגינים לעשות איתם מה שהם רוצים. והוא צודק. רק שעל הדרך, אותם מפגינים גוזלים משאבים של המדינה בהגנתם על חופש הביטוי: הם זקוקים לאבטחה, הם גורמים לפקקים, הם מפריעים לשכנים, וכוחות משטרתיים רבים, כולל אמצעים כמו המכת"זיות, מוסבים אליהם. במקום להילחם בפשיעה, באלימות במשפחה ובעבירות סמים. וכן, אולי זה פופוליסטי, אבל זה בהחלט מפריע לי.
לא מעט מהמפגינים, או אלה שעומדים בראשם, אלה אנשים ש"יושבים טוב" בעגה הישראלית. יש להם כסף, עבודה (או פנסיה שמנה) וכל מה שהם רוצים זה להחליף שלטון, כי לא הצליחו ב3 מערכות בחירות סמוכות לעשות כן. גם ממשלת האחדות לא מתאימה להם. העיקר שהעומד בראש המדינה לא יהיה שם.
אז נכון, זה רק פסל. והוא כבר לא עומד שם כי הזיזו אותו. והוא לא היה אמור להפריע למישהו והאמת שהוא גם לא מעניין את רוב הציבור (שחי את חייו ולא סביב ההפגנות בבלפור, ששם יש כמה מאות או אלפי מפגינים סך הכל). אבל, בסוף, כשמבינים כמה כסף נשפך על ההפגנות האלה עד שמעצבים פסל ברונזה יוקרתי בשבילן, זה מקומם וכואב. את אותו תקציב, אגב, היה אפשר לשפוך על בחירות ולהוביל את מפלגות השמאל להצלחה הרצויה עבור אותם מפגינים, אבל כנראה שמבחינתם, עדיף להוציא קיטור בהפגנות שמפריעות לציבור השכנים ברחביה, ולציבור רוב הבוחרים שהביאו לתוצאה הקיימת בכלל.
יש לי הרבה ביקורת על הממשלה. יש לי גם השגות משל עצמי לגבי הישארותו של בנימין נתניהו כראש הליכוד וכראש הממשלה. לאיש יש זכויות ומעלות רבות והוא חתום על לא מעט הישגים כבירים של מדינת ישראל, אבל הגיעה העת שיעזוב את כס המלכות בצורה נאותה וראויה. ללכת למערכת בחירות נוספת, כשהוא בראש, יהיה חסר אחריות מצידו כהמשך ישיר להתנהלותו הכושלת בתקופת הקורונה. עם זאת, לא אמצא את עצמי מפגינה בחסות בעלי אינטרס ולא אצעד נגד הרשויות שמשרתות אותי. יש לי אמצעים דמוקרטיים שעומדים לרשותי, שלא כוללים אלימות ופגיעה בזכויות של אזרחים חפי מפשע. בסוף, ההפגנות האלה הן אינטרס צר שמשרת רק את מי שמפגין ולא את הציבור והן בעיקר מפלגות את העם. בדיוק כמו הפסל הזה.
