כך הצליח וירוס אחד קטנטן לעשות את מה שרבים וטובים לא הצליחו כבר כמה עשורים. לאחרונה נדמה שנגיף הקורונה הצליח להפוך את האינטרנט למושג לגיטימי בחברה החרדית שעד לא מזמן הייתה חלוקה בנוגע אליו.
אז איך הפעם זה בכל זאת הצליח? והאם זה הולך להישאר איתנו גם לאחר המשבר? דוד גלפרין חושף הכל על: הדיגיטל החרדי בעידן הפוסט-קורונה אם יש משהו שאפשר לומר שהקורונה עשתה לנו, זה גרמה לכולנו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולגלות איך אנחנו מצליחים לנהל את החיים בצורה אחרת.
יש שיגידו טובה יותר, יש שיגידו מאתגרת יותר – אבל אין ספק שכולנו עברנו שינוי בעקבות המשבר הבריאותי האחרון שהפך גם למשבר חברתי-כלכלי שעדיין לא רואים את האופק לסיומו. הרבה אתגרים הציב, ועודנו מציב, בפנינו המשבר. הצורך לעבוד מהבית תוך כדי הסגר, הצורך לתקשר עם העולם החיצון ולהתעדכן בהנחיות החדשות, הצורך לשמור על קשר עם מכרים ובני משפחה שלא ניתן להיפגש עמם עקב בידוד או חולי ואף הצורך לרכוש מוצרים או שירותים שאין אפשרות לצאת החוצה ולהשיגם באופן פרונטלי.
בעוד לרובנו כל אלו נשמעים כמו אתגרים מורכבים אך לגמרי ברי השגה – נסו לדמיין איך ניתן להתמודד עם האתגרים הללו ללא האינטרנט. ועכשיו, אחרי שהגעתם למסקנה שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, בטח תבינו את הנתונים הבאים. דוד גלפרין העוסק שנים רבות בפרסום ומדיה שיווקית, עוקב מקרוב אחר הנושא, הוא גילה לאחרונה שאחרי עשורים שלמים בהם החברה החרדית התייחסה לאינטרנט כאל רעה חולה ואף פרסמה בראשי חוצות ש"אינטרנט = סרטן," הנתונים מוכיחים כי משבר הקורונה הוביל להסתערות גדולה של החברה החרדית אל עבר האינטרנט.
אם בעבר היה מדובר בטאבו מגזרי בו ניתן היה למצוא רק חרדים מהזרמים המודרניים, הרי שהקורונה הפכה את האינטרנט למצרך פופולרי גם בקרב הבתים היותר שמרנים מחקר: כבר לא חרדים מהאינטרנט מנתונים שפרסמה חברת "בזק" נמצא שתעבורת האינטרנט בחברה החרדית בתקופת הקורונה גדלה בכ40%- וכי משפחות רבות וגופים שונים מבקשים עדיין להתקין את המוצר הזה. בין אם מדובר לצורך שיעורי תורה באמצעות אפליקציית הזום, פעילויות עבור הילדים, שיחות וידאו עם בני משפחה ואף התעדכנות בצרכי חדשות – האינטרנט הפך אט אט לעניין לגיטימי. למעשה הצורך הקיומי-הישרדותי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שהתרחשו אי פעם בישראל, בכל שכבות האוכלוסייה כל זה טוב ויפה, אולם יקומו הסקפטיים ויצקצקו בלשונם כי מדובר באהבה התלויה בדבר. כלומר – הנסיקה של המגזר החרדי אל עבר מחוזות המרשתת, הינם תלויים בזמן ונסיבות שכן, אלמלא הקורונה כנראה שלא היינו חוזים במגמה כזאת.
בכל זאת, האינטרנט חי וקיים ביננו כבר כמה עשורים וכשם שעד כה הקפידו החרדים להתבדל, כך יעשו גם כאשר יחלוף זעם. לטענה זו אפשר להתייחס בשני מישורים. הראשון הוא תחזיות הסוציולוגים שסוברים כי את ההשפעה של ההיחשפות לקיום האינטרנט וליתרונותיו במגזר החרדי, בלתי הפיכה.
למעשה רבים סוברים כי גם אם משפחות חרדיות רבות יחליטו בתום עידן הקורונה להוציא את האינטרנט מהבית, הן עדיין לא יוכלו למחוק לחלוטין את החוויה שלהן מהאוריינטציה הדיגיטלית. גם סקרי עומק מצביעים כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים הדיגיטליים גם לאחר סיום המשבר, כך שבסופו של דבר מדובר בשינוי עמוק ומשמעותי על אורח החיים של האוכלוסייה החרדית כפי שהכרנו עד היום, ואף טריגר להאצת שילובה בציבור הישראלי ובמשק הכללי.
המישור השני בו ראוי להתייחס לטענת הסקפטיים, היא העובדה כי מדובר בטענה שמתעלמת מתהליך משמעותי ועמוק של עלייה גדולה בשימוש החרדים בפלטפורמת הדיגיטל, מתחת לרדאר של התקשורת החרדית הממוסדת. על פי סקר שנערך לפני שנה על ידי מכון "אסקריא," נמצא כי למעלה ממחצית החברה החרדית משתמשת באינטרנט. למי מבינכם שממהרים לקבוע כי מדובר בשוליים של החברה החרדית ובגורמים פחות הדוקים – הסקר מצא גם כי אחוז ניכר מתלמידי הישיבות גולשים ברשת. וזה עוד לפני שהנגיף נכנס אל חיינו. אוהבים את המילה הכתובה – אבל גם את הסרטון המצולם למעשה, למרות שעד לפני קצת יותר מעשר שנים האינטרנט היה האויב הכי גדול של הרבנים בחברה החרדית, הרי שבשנים האחרונות הוא הפך ליותר לגיטימי. עם הזמן הוקמו אתרי אינטרנט ייעודיים למגזר החרדי, היקף הגלישה עלה ואיתו גם אחוז המשתמשים החרדים ברשתות החברתיות כמו טוויטר, פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם.
עובדה זו הפכה את החרדים לקהל יעד פוטנציאלי ותוסס במדיה הדיגיטלית ואף סייעה לשילוב שלהם בחברה הישראלית, בתרבות שלה ואף בשוק התעסוקה. בנוסף לאפליקציית הוואטסאפ שנחשבת לזירת פרסום חמה אשר משתמשים בקבוצות שלה ובפלטפורמת הסטטוס כשטח פרסום של ממש, כיום תוכלו למצוא גם אושיות חרדיות ברשת שמשמשות כמובילות דעת קהל עם כמות עוקבים שלא תבייש גם סלבס איי ליסט. וכמספר העוקבים – כך מספר הרכישות אונליין.
לא נדיר למצוא שסניפי הדואר בריכוזים חרדיים קורסים תחת עומס המשלוחים של חבילות שהוזמנו באמצעות האינטרנט. בין אם מדובר באתרים בינלאומיים כמו NEXT או ASOS,ובין אם מדובר במשלוחים מקומיים, אין ספק שהחרדים גילו את היתרונות של הרכישה דרך האינטרנט.
למעשה, בתקופת הקורונה רק 5% מהציבור החרדי הצהירו שהם רוכשים לראשונה ברשת. אולי זו הסיבה שגם העסקים החרדים ברשת, שבשנים האחרונות כבר גילו את נפלאות הרשת ופנו דרכה לציבור הכללי, בעיקר כשמדובר בגיוס כספים ותרומות לעמותות, כיום הבין שכדאי לו גם לכוון פנימה אל תוך המגזר. הענפים הפופולריים שמפרסמים היום לציבור החרדי משתייכים לנדל"ן, עמותות וגיוס תרומות ואף חנויות דיגיטליות של עסקים שונים.
אפיון נוסף להרגלי הגלישה של החרדים באינטרנט אפשר לראות גם בפורמט התכנים. אם דובר רבות על חיבת החרדים למילה הכתובה, הרי שהעידן הדיגיטלי מוכיח שלמגזר החרדי שמורה פינה בלב גם לוידאו המצולם.
