"נתניהו, לא יקום עוד אחד כמוהו, אבל הסיבה שיש בו הגאווה. הגאווה מורידה. בורא עולם לא נותן מלכות לאדם שיש בו גאווה". במילים האלה, של "אדם מסתורי מאשדוד", כדברי הכתב, מסתיימת לה כתבה של "אולפן שישי" וחותמת את עידן נתניהו, לדבריה. בעצם, לדברי חברי ליכוד אקראיים שהכתב, יגאל מוסקו, ליקט וראיין.
אין ספק שהמילים האלה גורמות לקתרזיס בקרב מצביעי "רק לא ביבי" שצפו ב"אולפן שישי" באותה השעה. הם, רובם חילוני או מסורתי שלא שומר שבת, ישבו בארוחת שישי עם המשפחה (אם התקיימה כזו בכלל, אולי סתם ישבו עם חברים או עם בן/בת הזוג והכלב) וצפו יחד במה שהם יודעים כל הזמן: ביבי צריך ללכת הביתה.
הם, שמאמינים בכל ליבם ש30,000 קולות (פלוס קולות בהסכם עודפים מליברמן), שהעלו את כחולבן בשני מנדטים, המנצחים הגדולים. יתרה מכך, אם נתייחס עוד לנתונים שהביאו ב"אולפן שישי", שמציג בעשור האחרון עיתונות נקייה לשמה, "הליכוד" צונח בכמעט 300,000 קולות, בעוד שכחולבן מתחזקת ב22,800 קולות. דגש על "מתחזקת". רק שהם החליטו שהם סופרים את "הליכוד" עם "כולנו" ו"זהות", כיוון שהאחרונה פרשה והשנייה התאחדה. 3 מפלגות, שרצו לבד באפריל 2019, התאחדו כדי לנפח את הנתונים ולהראות את ההפסד הגדול של הימין בישראל.
ובכן. לא נכון. בגדול, כל עוד ליברמן מחזיק ב… של כולנו, אף צד לא ניצח. לומר שלגנץ יש יותר ממליצים, כשמדובר, רק מהערב האחרון, על עוד 13 מנדטים של אנשים שטופי שנאה, שחלקם שיתפו בעבר פעולה עם רבי מרצחים ומחבלים, והם פועלים נגד העם הציוני במטרה להשמידו ולמחקו כליל, זה לא ניצחון בעיניי, זה חטא היוהרה בעצמו.
נכון, הליכוד הפסיד. מסכימה. זו כבר לא התנועה הגדולה בכנסת. יתרה מזאת, אין לנתניהו 61 ממליצים. גם נתניהו יודע שהוא לא ניצח. עקב כך, בלע צפרדעים וקרא לאחדות. תקראו לזה ספין, תקראו לזה אסטרטגיה, תקראו לזה הודאה בהפסד. לא חשוב- הוא הבין שהפסיד. שהנבואה שלו ב-4 החודשים האחרונים התממשה: לא תצאו להצביע לליכוד- תקבלו את גנץ ועודה (אולי בעצם הוא ניצח, אם נבואתו התממשה. *קריצה-קריצה*). ספק מאוד גדול אם נתניהו ירכיב ממשלה בעת הקרובה.
מאידך, איפה הממשלה שלנו? אם כל כך קל לבני גנץ, וזה כל כך ברור שהוא ראש הממשלה הבא של ישראל, למה אין עדיין ממשלה? מדוע, אם ניצח, לא עלה בעשר ודקה לנאום ניצחון? וב1:00? ולמחרת? וביום חמישי? כי גם הוא מבין שהחלק הקשה עוד לפניו. הפנים חמורות הסבר של נתניהו, שנוחל ברגעים אלה הפסד, אחרי עשור בשלטון, הן הפנים של בני גנץ.
איך יקום רמטכ"ל בישראל ויבנה ממשלה עם ערבים אנטי ציוניים? איך יעלה על הדעת שכתב ואיש בידור בישראל, שאביו ניצול שואה, יישב עם הקוראים להשמידנו? ויותר גרוע מזה- האם הוא ייאלץ לוותר על הרוטציה הנכספת?
אני מבינה. כשהיה המהפך בשנת 77', אנשי מפא"י הרגישו כמוני: שהמדינה נלקחת מהם. כל מה שהם בנו, בשתי ידיים, פשוטו כמשמעו, עובר כעת לצ'חצ'חים. אבל נראה לי שהתוצאה מדהימה: מדינה מתפתחת, בצמיחה, חזקה ובעיקר- ביחסי חוץ מצוינים. לא רק בזכות בנימין נתניהו. נזקוף גם מעט לאדם, שאך השבוע ציינו את יום השנה למותו, שמעון פרס ז"ל. עשה עבודה נפלאה בעשורים האחרונים.
אבל ההפסד צורם יותר, כשיש אדם בשם ליברמן, דייר בנוקדים, איש ארץ ישראל השלמה, שמוכן למסור את המדינה לפלסטינאים (כי הרי גם אם תהיה אחדות בין 3 המפלגות שלו ושל הליכוד וכחולבן יפקיר את עודה להיות יו"ר אופוזיציה שמקבל עדכונים ביטחוניים מסווגים כל חודש). הרעיון להפיל את נתניהו כל כך קוסם לו שהוא מוכן להפקיר 6,000,000 יהודים במחי יד. ובכן, מחנה הימין אולי הפסיד, אבל מחנה השמאל ממש לא ניצח.
