אמר השופט גלעד הס ליוסף רחמים לאחר שערוץ 'רשת', כמו גם רשת אתרי 'טיימס', פרסמו לפני מספר חודשים את מעלליו של יוסף רחמים מנתניה, שהשתלט על רכושה של קשישה ערירית בת 92 # מעקב רשת אתרי 'טיימס'
נראה כי אדון יוסף רחמים מנתניה מתמחה בטיפוס.
לאחר שהוא טיפס על רותי שפיץ, טיפס על רכושה, על ממונה ועל חייה, כעת מסתמן כי הוא מטפס על עץ גבוה. או ליתר דיוק – על עץ משפטי גבוה. כך ניתן ללמוד מדברים דרמטיים שאמר השופט הס, במסגרת תביעת דיבה ולשון הרע, שמנהל רחמים נגד ערוץ הטלוויזיה 'רשת', איילה חסון, ואחרים.
במהלך דיון שהתקיים ביום חמישי שעבר בבית המשפט השלום בהרצליה באולמו של השופט גלעד הס, הציע השופט לרחמים שימשוך את תביעתו לאלתר. לא רק זאת, עו"ד יוני ג'ורנו, פרקליטה של איריס שועה, אחת מהנתבעות, דיווח לנו כי השופט הוסיף, שלא לפרוטוקול, את הדברים החריפים והטעונים הבאים (דבריו בקירוב, לא ציטוט מדויק מילה במילה): אחת הסיבות שאני מציע לך למשוך את התביעה שהגשת, משום שהתביעה הזו עלולה להיות לך לרועץ ולחזור אליך כבומרנג. אני מפנה אותך לתביעה של הרוצח שמעון קופר שתבע את העיתונאי עמרי אסנהיים, חוקר בתוכנית 'עובדה', ואת ערוץ 'רשת', בגין כתבה ששידרו עליו. קופר הגיש תביעת דיבה נגד העיתונאי ונגד הערוץ בו שודרה הכתבה, וסופה של תביעה זו שהחקירה נגד קופר חודשה וכתוצאה ממנה קופר הורשע ברצח נשותיו. "השופט", הוסיף עו"ד ג'ורנו, "אמנם סייג את ההשוואה לקופר כשאמר להבדיל אלף הבדלות, אבל מה שהוא רמז לו זה שהמשך הליך התביעה יציף במשפט את הדרכים בהן הועברו רכושה וממונה של רותי שפיץ לבעלותו של רחמים, וכל זה עלול יהיה לסבך את רחמים ואולי אף להוציא בסופו של יום את הרכוש הנכבד הזה מידיו".
להלן תקציר לטובת הגולשים, שלא צפו בתוכנית של איילה חסון ולא קראו את התחקיר שפורסם ברשת אתרי 'טיימס' ('רחמים על רותי', 18במרץ 2019): לפני כמה שנים ביקש רחמים, חשמלאי בשנות ה-50 לחייו, להתגורר בביתה של רותי שפיץ, אישה ערירית ולקוית שמיעה שהיא כיום כבת 95. אט-אט החל רכושה וממונה של שפיץ לעבור לחזקתו של רחמים. תחילה דירתה ולאחר מכן הוא דאג להיכנס כשותף בחשבון הבנק שלה. ואז הוא ביקש להינשא לה; אלא שברבנות של עירו, נתניה, סירבו לכך, בין היתר משום שחשדו כי מניעים אפלים עומדים מאחורי בקשה מוזרה ויוצאת דופן זו.
תכתובת ווטסאפים בין יוסף רחמים לחברו דייויד כהן, אותה פרסמנו ברשת אתרי 'טיימס' (חלקה פורסם גם אצל איילה חסון) לא יכולה הייתה שלא להעביר צמרמורת ואף בחילה של ממש בקרב אלה שקראו את אותן התכתבויות
רחמים חשדן וזהיר מסמס לכהן חזרה: “היא תגיד (הוא) אילץ אותי בכוח. היא אומרת לי (אתה) לקחת אותי בכוח לבנק שאחתום".
כהן ממהר להרגיע אותו: “אין מצב. אף אחד לא ייתן לזה (את ה) דעת. יש כתובה. יש טבעת ורב ועדים. אין חולק על זה".
“אם אתחתן אקבל קצבה מגרמניה?” שואל רחמים את כהן בווטסאפ אחר, כשהוא מתכוון לרנטה אותה מקבלת שפיץ מידי חודש בשל היותה ניצולת שואה. “הכל עד שתמות וכל מה שנשאר – שלך”, סימס לו כהן תשובה. “וזה עדיף מאשר להירשם בביטוח הלאומי כידועים בציבור, נכון?” מוודא רחמים וכהן עונה לו: “הרבה יותר טוב ואמין”. רחמים קופץ כמוצא שלל רב ומסמס: “בסדר אבדוק ברבנות” ומיד אץ-רץ גם לקינוח של אותה סעודה דשנה: “ומה יהיה עם הפנסיה שלה מגרמניה – מגיע לי משהו אחרי 120?”…
רגע, מישהו פה נחפז להגיש כבר את הקינוח? שְוֺויֶיה-שְוויֶיה. מתברר שיש עוד מנות בתפריט, שעדיין לא הוגשו לשולחן.
מיד מסמס רחמים כמוצא שלל רב: “אגב! מצאתי איזה מסמך מבנק שלה בקליבלנד. אראה לך מחר".
והנה עוד תכתובת ווטסאפ רבת חשיבות בה כותב רחמים לכהן: “יש מצב שמחר היא תבוא. אמרה לי”. וכהן משיב: “לך איתה שתבצע העברה מחשבון לחשבון בסוויפט זהב… זה אומר שהכסף עובר מיידית, ללא המתנה של כמה שעות…”
השופט לרחמים: "תוריד את היד שלך ממנה!"
לא רק גרידיות ותאוות בצע חסרת מעצורים נמצאים בלב הסיפור זה. איריס שועה, שעבדה אצל רותי שפיץ כמטפלת סיעודית, העידה בפנינו שהגברת שפיץ אמרה לה כי רחמים שוכב איתה ולפחות פעם אחת הוא אנס אותה. לדרישת רשת אתרי 'טיימס' התייצבה שועה במכון הפוליגרף הוותיק גזית לאמת את טענותיה. היא נמצאה דוברת אמת לחלוטין. רשת אתרי 'טיימס' הציעה לרחמים להיבדק אף הוא בפוליגרף כדי להזים את טענות שועה, אלא שיוסף רחמים סירב.
רחמים בחר, כאמור, לתבוע רק את ערוץ 'רשת', איילה חסון והמרואיינים שלה בכתבה זו. בשבוע שעבר התקיים הדיון הראשון בתביעה זו וכבר בדיון זה הצליחו רחמים ותביעתו להעלות את חמתו של השופט; הן על עצם הגשת התביעה והן בשל התנהגותו של רחמים במהלך הדיון. "שפת הגוף של השופט ובעצם שפתו ממש הביעו שאט נפש מרחמים", שיתף אותנו עו"ד ג'ורנו.
בשלב מסוים, בעת ששפיץ נתנה את עדותה, שם עליה רחמים את ידו. השופט, ממשיך ג'ורנו, רתח מזעם. "תוריד מיד את היד שלך ממנה!" הוא ציווה על רחמים. "גם אם אני הייתי מעיד ואתה היית שם את ידך עליי הייתי שוקל את עדותי".
ג'ורנו מוסיף עוד פריט שהוא ממש לא חסר חשיבות: "בתום דבריה פנתה רותי אל רחמים עם עיניים כנועות ושאלה אותו: 'יוסי, דיברתי בסדר?'…"
האם רותי שפיץ הגיעה לבית המשפט רק כדי למסור עדות? ממש לא. לפי כתב התביעה היא משמשת, לא פחות, מאשר תובעת. כלומר, מלבד יוסף רחמים התובע את 'רשת', חסון ואחרים גם שפיץ עצמה תובעת אותם בגין עבירות של לשון הרע והוצאת דיבה.
מי שרתם את שפיץ כתובעת בתביעה זו פשוט לא השכיל לראות מהלך אחד קדימה. שכן השופט הס כותב בהחלטתו, שניתנה לאחר הדיון הראשון בשבוע שעבר, כי "במהלך החקירה עלה באופן ברור כי התובעת מס' 2 (רותי שפיץ; ד"ח) אינה מודעת לתביעה, ואינה מודעת לפרטי התביעה ולמעשה אינה כשירה להעיד בנושאים הקשורים לתביעה".
משום כך החליט השופט שאם התובעים לא יסירו את תביעתם הוא ימנה אפוטרופוס לגב' שפיץ לטובת ניהול תביעה זו.
"אם אתה שואל אותי מה יקרה", אומר לנו עו"ד ג'ורנו, "אני משער שבתוך כמה ימים רחמים ימשוך את תביעתו זו. הדבר האחרון שהוא ירצה שיתמנה אפוטרופוס לרותי שפיץ. אפוטרופוס יכול להיכנס לעובי הקורה ולבחון את היחסים שביניהם וכן את כשרות הצוואות והמתנות שהוא קיבל ממנה".
אם אומנם בשל חששו של רחמים, שימונה לרותי שפיץ אפוטרופוס, הוא יברח מבית המשפט כשזנבו בין רגליו, נשאלת השאלה הכל כך מתבקשת: האם אין מתפקידה של המדינה לדאוג שימונה אפוטרופוס לגב' שפיץ, בלי שום קשר לעצם הדיון המשפטי הנ"ל? האם היעדר תביעת לשון הרע מצד רחמים אכן יעניק לעושק קשישה, לכאורה – שנתנה לו את הבעלות על דירתה היחידה וגישה חופשית לממונה הרב בעודה בחיים – שרשרת חסינות מפני העמדתו לדין?
ביקשנו לשמוע את עמדתו של עו"ד איתן גליק, בא כוחו של יוסף רחמים, לדברים שהשמיע השופט הס, לפרוטוקול ושלא לפרוטוקול, אלא שגליק בחר לשמור על זכות השתיקה.
ערך וכתב : דוד חרמץ
