היום אני רוצה לדבר אתכם על כישלונות. כישלון הוא הדרך של הטבע והסביבה לומר לנו לחשב מסלול מחדש. לבחון מה עשינו טוב ומה עשינו לא טוב וללמוד ליישם לפעמים הבאות. אם לא יישמתם- אכלתם אותה וכנראה שתצטרכו לחשב מסלול מחדש בחייכם עוד כמה וכמה פעמים. גם זה לא נורא, אבל קחו בחשבון, באיזשהו שלב זה ממש מתיש, מתסכל ועלול לייאש. ראו הוזהרתם!
יש לי לא מעט דוגמאות לאנשים שהכישלון דרבן אותם לעשייה ואפילו להצלחה. יובל אברמוביץ' תיעל את זה ל"רשימה", שמעון פרס ז"ל נאלץ לחשב מסלול מחדש עד שהגיע לתפקיד חייו כנשיא המדינה ובביוגרפיה הנוכחית שאני קוראת- "הילד ענק, האבא חיידק"- יעקב בוזגלו החליט לנצח בזכות ארבעת ילדיו. לכו תגידו לי שכישלון הוא לא מתנה של הלייף.
ובכן, אני מחשבת לאחרונה לא מעט את החיים מחדש. מגשימה חלומות קטנים, בודקת מה עבד ולא עבד ומתקדמת קדימה. זה לא קל. אני עושה פניות חדות, אולי חדות מדיי, והסביבה שלי חוטפת קצת בסיבובים. שינויים אף פעם לא היו דבר קל עבורי והיום אני מבינה שמה שהכי הלחיץ אותי בשינוי זה הביקורת העצמית שעומדת במרכז השאלה: האם עשיתי את הבחירה הנכונה?
לצערי, לא תמיד עשיתי את הבחירות והשיקולים הנכונים. ניסיתי לסגל לעצמי את המיומנות הזו- להכיר את האדם שמולי, להיות חדה בעסקים, להבין מה האינטרס שלי ומה אני מרוויחה מהמצב- ונכשלתי. האנשים שנתקלתי בהם אכזבו אותי והביאו אותי לפקפק בעצמי וביכולות שלי וגרמו לי לחוסר ביטחון עצמי. זה הביא אותי לא לצאת מהמיטה שבוע. בחיי.
מה שכן הקים אותי מהמיטה היה השילוש הקדוש: בקשת עזרה, קבלת תמיכה וקבלת החלטה. פתאום הבנתי שאני לא לבד בכלל. שיש סביבי מלא אנשים שהייתי שם בשבילם וכעת אני צריכה אותם וזה בסדר לבקש עזרה ותמיכה. שיש גם לא מעט אנשים שמוכנים להעניק אותן. ואחרי שקיבלת את אלה, את רק צריכה להחליט שאת יוצאת מהמיטה, מרימה את הראש ומנסה להתקדם קדימה. בכל מחיר.
היום אני יודעת שאסור לי לוותר על המטרות שלי, גם אם הן קשות לביצוע. לא מזמן הלכתי להרצאה בדמיון מודרך ואחד התרגילים הראשונים שהמרצה נתן לנו היה לכתוב מה יעניק לנו סיפוק; הצלחה וביטחון עצמי. רשמתי בהתאמה: דברים שיקרו כמו שאני רוצה; כסף ומעמד וחיזוק חיובי. חשבתי לתומי, כמו מרבית הנוכחים בהרצאה, שכסף ומעמד הם המדד להצלחה.
המרצה חייך בסיפוק מול כולנו ואמר: "אנחנו כל יום נוחלים לפחות 20 הצלחות, אבל אנחנו זוכרים רק את הכישלונות. את הצד השלילי". ואז הוא הביא דוגמאות: קמתי בבוקר- זה כבר הצלחה, לא? הנס קפה שהכנתי היה טעים- וי. הגעתי לעבודה בשלום- וי. החמיאו לי על הלבוש- וי. סיימתי משימה ועוד משימה ועוד משימה- וי, וי, וי. חייכתי אליו בחזרה. צודק.
אני יודעת שהטור היום הפך לעוד איזה עמוד בספר העצמה לחיים בסגנון "המתכון המושלם לחיים טובים", אבל זה לא. זה החיים עצמם. החיים רצופי כישלונות ואכזבות ואנשים שיאכילו אותנו לוקשים, אבל לצד זה גם יש בהם הרבה ברכה, אושר ועושר- שלא תמיד נמדד בכסף. ואני אדם מאמין. לא רק באלוהים אלא גם באנשים. אני מנסה לחשוב שלא כולם רוצים לדפוק אותך כל הזמן ולהרוס לך. אולי זו טעות, אבל, עבורי, זו מנטרה. בסופו של יום, אתה תסגל מיומנות להשאיר את הרע מאחור ולהתמקד במה שטוב.
