אתמול (ו') נפתחה בסדנאות האמנים בירושלים תערוכת היחיד "חיטין" של הצלם ציקי אייזנברג. התערוכה, שאוצרת הדסה כהן, לוקחת את קרב קרני חיטין כנקודת מוצא לבחינת תהליכים של התפוררות, יחסי כוח ומבנים שלטוניים. אייזנברג, ממשיך את חקירתו אודות היבטים של כוח, פגיעות והישרדות דרך דימויים היסטוריים ותהליכים של פירוק והרכבה של זיכרון. הוא מתייחס לקרב כמשל רב-שכבתי, המשקף את קריסתם של מבנים אישיים, פוליטיים וגיאוגרפיים בני זמננו.
איתן אחדז ברק
פגשתי את כהן לשיחה על התערוכה, על עבודותיו של אייזנברג ועל הקשר בין ההיסטוריה הרחוקה למציאות העכשווית.
"בתערוכה 'חיטין', אייזנברג מתעמק בקרב קרני חיטין כמשל טעון", פתחה כהן את דבריה. "הקרב ההיסטורי הזה, שהתרחש ב 1187 ליד הכנרת, הוא קרב סימבולי שאייזנברג לוקח כמוטיב מרכזי בתערוכה. דרכו, הוא מסביר תהליכים של התפוררות, יחסי כוח, מבנים שלטוניים והבניות של זהות מקומית. אייזנברג שואל שאלות על העולם בו אנו חיים, על הדברים שאינם מובנים מאליהם ועל העתיד שצופה לנו."
"כיצד מתבטא הקשר בין קרב קרני חיטין לבין המציאות העכשווית בעבודותיו של אייזנברג?"
"אייזנברג יוצא למסע צילומי שאינו מוגבל לסטודיו או לפעולה הצילומית בלבד, אלא יוצא אל המרחב הפיזי. בתערוכה אנחנו יכולים לראות עבודות שמשלבות גם פיסול, מעבר רגיש בין הדו-מימד לתלת-מימד. העבודות שלו נובעות מעולמות התרבות הפופולרית, מאובייקטים וחפצים בעלי ערך היסטורי, ומעולם האמנות. הוא משלב את כולם לזירה טעונה שמתחילה מתהליך התפוררות. זוהי זירה של קונפליקט, של שאלות על המקום ועל העתיד."
"אילו סוגיות מעלה התערוכה ביחס לשאלות של זהות, מקום וזיכרון?"
"התערוכה מבקשת מאיתנו לשהות במרחב הזה, להתבונן בו, לנסות להבין האם מה שאנחנו רואים בתוך הפעולות הצילומיות של אייזנברג הוא אמת או בדיה, זיוף או דיבור על הדבר האמיתי. אנחנו מדברים גם על שערים, על כניסה לתוך הבטחה. למשל, יש עבודה שנקראת 'שער הגיא' שצולמה במרחב של שער הגיא, עם העיט שמתבונן וצופה בנו נכנסים כמעט לתוך אתר מזבחי. יש כד פלישתי שנראה שבור אבל הוא לא באמת שבור, הוא קרוע. פעולת הקריאה והשבר מוקפאת ומונצחת כמעשה ממשי אבל גם לא, כי זה רק העתק. אנחנו רואים את ההצללה שלו, את ההרס שעומד מתוך המפלה של אימפריה."
"תוכלי להרחיב על העבודות הספציפיות בתערוכה ועל המשמעות שלהן?"
"בוודאי. אייזנברג משתמש במגוון טכניקות ואמצעים כדי ליצור שכבות של משמעות בעבודותיו. לדוגמה, בסדרה 'הצצות', הוא מציג מבטים חטופים הקושרים יחד הימנעות ומתקה, איום ותנועה. הוא משלב דימויים ממלחמת וייטנאם, צילום של ספינת מעפילים בחיפה ודימוי מתוך וידאו פורנוגרפי ליצירת נרטיב רב-שכבתי הנע בין אימי מלחמה לתשוקות עזות. בעבודה 'סזאן', הוא יוצר קולאז' מתעתע המבוסס על הטבע הדומם 'פירמידת גולגולות' של פול סזאן, ומציג התמוטטות טוטאלית כמזבח של קורבנות אנונימיים. בעבודות כמו 'כד תצוגה 2' ו'כפפה 1', הוא משתמש במניפולציות צילומיות כדי לאתגר את התפיסה החושית ולנוע במרחבים של אלימות וחורבן. בסדרה 'מלוכה', הוא מציג שריון צלבני גדול ונטוע על רגל דקה כדימוי לשבריריות הכוח והשלטון."
"לסיום, מה את מקווה שהצופים ייקחו מהתערוכה?"
"אני מקווה שהתערוכה תעורר דיון על טבעו של המפגש בין תרבויות, על לגיטימיות של שינוי חברתי ופוליטי, ועל הקשר בין ההיסטוריה למציאות העכשווית. חשוב לי שהצופים יצאו מהתערוכה עם שאלות ותהיות, עם רצון לחקור ולהבין יותר את המורכבות של הזהות המקומית וההיסטוריה שלנו."
לסיכום: אייזנברג, באמצעות שילוב ייחודי של טכניקות וחשיבה ביקורתית, מעורר שאלות ותהיות על זהות, כוח ואלימות, תוך שימוש מושכל בהיסטוריה המקומית כבסיס ליצירת דיאלוג עם הצופה
התערוכה "חיטין" מוצגת בסדנאות האמנים בירושלים
https://www.artiststudiosjlm.org
רח’ האומן 26, קומה 3, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים
שעות הפתיחה הן
ב', ג', ה' 10:00 – 16:00
ד' 10:00 – 20:00
ו' 10:00 – 14:00
התערוכה תוצג עד ה 4.4.25
