בלב שכונת נחלאות לא הרחק משוק מחנה יהודה שוכן לו 'מרכז בראת' – מרכז אירוח ותרבות שהקים חרדי לשעבר בשם יויינע קלפהולץ ומציע בית לחרדים שעזבו את ביתם הפיזי אבל לא מוכנים לוותר על ביתם התרבותי והרוחני
בלב שכונת נחלאות לא הרחק משוק מחנה יהודה שוכן לו 'מרכז בראת' – מרכז אירוח ותרבות שהקים חרדי לשעבר בשם יויינע קלפהולץ ומציע בית לחרדים שעזבו את ביתם הפיזי אבל לא מוכנים לוותר על ביתם התרבותי והרוחני "אני לא מכנה את אלא שעזבו את החברה החרדית 'יוצאים בשאלה' מסביר לי קלפהולץ שהקים את המקום לפני כמעט 4 שנים "הם מגיעים מהחברה החרדית אך הם לא עזבו אותה" קלפהולץ שמגיע מחסידות קרלין סטולין יוצא נגד הארגונים הוותיקים ליוצאים בשאלה שבעצם מנתקים את האדם מערש תרבותו ולעיתים גם ממשפחתו ויוצרים מעין אנטיגוניזם "חזון של 'בראת' מושתת על השילוב בין מורשת העבר לרוח הזמן העכשווית, במארג ייחודי ואותנטי, מתוך ההבנה כי אין תרבות ללא עבר, או כפי שכתב המשורר טי אס אליוט: אין אמנות המנותקת ממסורת. ברוח זו, אנו שואפים למצוא את הגשר המאחד והמפרה בין הזהות העצמית וצלילי הילדות עליהם גדלנו, לבין אורח חיינו כיום ואתגרי השעה; בין קודש לחול; בין ירושלים של מעלה, לירושלים של מטה".
במרכז בראת אני פוגש את צח טוהר (לשעבר אברהם יצחק קרישבסקי), צעיר (21) מחסידות 'תולדות אהרון' שנחשבת קיצונית ואנטי ציונית. טוהר עזב את החסידות ואת הדת לפני כשנה והמקום שימש לו כנחמה בחודשים הראשונים "היה לי מאוד קשה אבל פה זה אחד המקומות הראשונים שהיו לי כמו בית". טוהר עזב את החסידות הסגורה התחיל לקריין פרסומות והתגייס למשטרה בתור שירות לאומי "פעם יצאתי להפגנות נגד אותם אלו שיוצאים 'לשמד' כך מכנים בחסידות אצלנו את אלו שמתגייסים לצבא והיום אני חלק מהם". טוהר מספר לי שהוא עוזר לצעירים אחרים שעוזבים את הדת להתאקלם בעולם הלא פשוט "בגלל זה התחילו לרדוף אחריי גורמים קיצונים ואף פרצו לביתי". פעם אחת הוא ארב עם כמה חברים לאנשים מהקהילה שלו שרדפו אותו והוא התקוטט איתם "הם הבינו שגם אני קצת 'משיגינע' ומאז עזבו אותי".
מרכז 'בראת' מציע לאנשים שיצאו מהקהילה החרדית (ולא רק) מפגשי חברה ותרבות, מוזיקה ויצירה, לימוד והתוועדות "'בראת' זה מלשון 'בראת' את עצמך. אדם נולד לאביו ואמו ומאותו רגע הוא 'מסנן' מתוך הסביבה את מה שהוא רואה לנכון כך הוא יוצר לעצמו את 'העצמי' המובחן מן החברה. זהוי זהות עצמית שגם שייכת לזהות קולקטיבית. פה אנחנו מחברים בין תל אביב לירושלים ובין 'התלאביביות והירושלמיות שיש בתוך כל אחד מאתנו". קלפהולץ מציע את המקום שלו דווקא בימים טרופים אלו כמקום שיכול לחבר בין עולמות בתור אחד שהגיע מתוך העולם החרדי וחי בעולם החילוני "אני מכיר את הפחדים של כולם". בסופו של דבר אומר לי קלפהולץ "אנחנו מפרידים בין 'אלוהי ההלכות' לבין 'אלוהי הנשמות'.
