כידוע, אני תרה אחר החופשה הרומנטית המושלמת. אין ספק שבחצי השנה האחרונה הצפון היפיפה שלנו סיפק את הסחורה, אז הפעם החלטתי להדרים. כן, תגידו שאני משוגעת "דווקא עכשיו? כשהדרום מתלהט?" ואני אומרת: "כן, למה לא?". אז חוץ ממזג אוויר לוהט- שלירושלמית כמוני זה קצת סבל, אם נודה על האמת, לא רק שנהניתי, אלא היה לי קשה למצוא בכלל מקום במלונות ובצימרים הדרומיים. מסתבר שהדרום שלנו עמוס בתקופה הקרובה וזה לא הולך להיעצר (וטוב שכך).
ערד המפתיעה
לערד הגעתי עם זכרון ילדות ישן. ביקור מזמן-מזמן בעיירה "שוממת", בין הרים, חול ומדבר. אז, בתור נערה, לא הבנתי כמה סודות טמונים בעיר המדהימה הזו. סודות, שאגב, מתגלים בשנים האחרונות הודות ליוזמות מקומיות מקסימות דוגמת "עמותת התיירות בערד" שיחד עם מחלקת התיירות בעיריית ערד יוצרות שיתוף פעולה מקסים בין התושבים – מהפן התיירותי ומהפן הכלכלי. כל מי שפגשנו בחופשה הזו, הוא חלק מהמארג האנושי האדיר הזה וכולם, אבל כולם, מפרגנים האחד לשני ללא הפסקה. בסביבה כזו אתה כבר מרגיש את האהבה, עוד בטרם חווית משהו.
אנחנו מגיעים לערד הישר לטיפול וואטסו בידיה של סיון כהן-אביטן. לירושלמים, כמונו, היה מאד מוזר לגלות שאנחנו בביתה של חברת מועצה בעיר (המחשבה על חברי וחברות המועצה שלנו בירושלים שפתאום יעשו לנו טיפול זוגי במים או מסאג' שיעשעה אותנו). הבית מקסים, שוכן באזור שקט במיוחד, ומעוצב לטיפולים יחידניים וזוגיים. היא מקבלת אותנו עם מי נענע עדינים וכיבוד קל בריא הכולל עוגיות אגוזים; אגוזי קשיו ושקדים ותמרים. כל אחד מבני הזוג מקבל חצי שעה של טיפול במים. נתתי לבן זוגי את הכבוד להתחיל ראשון על מנת שאוכל להתבונן ולהכיר את הטיפול עצמו.
נשים יקרות, זה הזמן לעצור ולומר לכן: אין משהו מקרב יותר מלראות את בן הזוג שלך מתמסר לידי מטפל/ת במים. השלווה על פניו והנינוחות גורמות לכן להתאהב בו מחדש. מומלץ ביותר.
הטיפול היה מאד עדין ומדויק לגוף שלי. הרגשתי שביום-יום אני יושבת הרבה ופתאום גופי נע ומתפתל וזה שיחרר לי המון- פיסית ורגשית. אין ספק שמדובר בהתחלה מאוד טובה לחופשה זוגית- הטיפול מפחית לחצים וחרדות ומכניס אתכם, יחד, לאווירה משכרת ומקרבת מאד.
יצאנו מסיון להכיר את הצימר שבו נשהה. ערד קטנה כל-כך ביחס לערים הגדולות, והכל במרחק הליכה או 3-4 דקות ברכב. גם כאן לא התאכזבנו. חיכה לנו צימר מקסים בשם "בראש אחר" של זוג מתוק בשם עתליה וגיורא אלדר. הוא- עורך סיורי שטח בג'יפים, היא- מנהלת חנות בגדים (שקיבלה מחמאות בכל ערד). הילדים שלהם עזבו את הבית והם החליטו להמיר את אחד החדרים לצימר, שלכל הדעות המפנק מהצימרים בערד (אפילו מלון הבוטיק המקומי ממליץ עליהם כשהוא בתפוסה מלאה).
הצימר מעוצב בשטיחים ארוגים עדינים, פרקט ומיטה מעץ, מצעים מפנקים ומגבות נקיות ועדינות בחדר האמבטיה, כולל חלוק לו ולה. גם המוצרים לאמבטיה שהושארו לשימושנו היו באיכות מעולה ובריח מצוין. בחדר יש תמי 4 ומכונת קפה ומיני מקרר קטן- כך שלא יחסר לכם דבר. אומנם שהינו רק לילה אחד, אבל אין ספק שהרגשנו על גג העולם ושכל צרכינו מולאו- ניקיון, פינוק ושינה טובה.
את ארוחת הערב שלנו ערכנו בסגנון מאד שונה ממה שאנחנו מכירים: בארוחת שף ביתית. הטרנד הזה מאוד תפס בשנים האחרונות, אבל טרם יצא לי, או לבן זוגי, להתנסות בו. נכנסנו לביתו של השף גיא פיסטרוב, בן 37 מערד, ממוצא רוסי אבל דווקא בארגנטינה למד מעט מרזי המקצוע במשך שנה וקצת ולחזור לישראל, תחילה למרכז ואז חזרה לעיר ילדותו.
כבר בכניסה לבית אפפו אותנו ריחות מטורפים. ביקור קצר במטבח גילה לנו איזה ערב מחכה לנו על השולחן בשעות הקרובות. את הארוחה אתם לא אוכלים לבד. למרות שהגעתם לחופשה זוגית, זה לא גרע כהוא זה מהאידיאל. חלק מהעניין זה להתחבר עם עוד זוגות או אנשים נוספים שהולכים איתך לחוויה בעקבות האוכל.
פיסטרוב מגיש כוסות יין ומשהו ב-5 או 6 הבקבוקים שהיו לו על השיש בישר לי שאני מכאן לא יוצאת כמו שנכנסתי. וצדקתי. לאורך כל הארוחה הושקינו בקוניאק מצוין וביין טוב. הארוחה מורכבת מחמש מנות, שפיסטרוב מתאים לקהל היעד, לכן חשוב ליידע אותו מראש על כל מגבלה חריגה שיש לכם עם אוכל (מכשרות דרך טבעונות ועד אלרגיות). המנה הראשונה שהוגשה שלנו הייתה מרק מצמחי ושורשים הגדלים במדבר. מנה מצויינת לחוות את ערד, את המדבר ואת הארוחה שלקראתנו.
המנה השנייה שקיבלנו הייתה מורכבת מארטישוק ירושלמי וארטישוק רגיל ברוטב איולי שפיסטרוב הכין במיוחד עם לימון פרסי מגורד עליהם. מנה טעימה מאד והאיולי שלמות. לאחר מכן אכלנו ריזוטו מגולגל מטוגן עם מעט נגיעות של גבינת ריקוטה. מעולם לא אכלתי ריזוטו וזו הייתה פעם ראשונה ייחודית מאד.
שבעתם? חבל מאוד, כי כעת מוגשת המנה העיקרית: נתחי סינטה מושלמים על מצע של קוביות תפוחי אדמה ובטטה אפויים. מנה כל כך טובה שלא יכולנו להפסיק לאכול ממנה ומילאנו את הצלחת שוב ושוב. בדרך פיסטרוב לא שוכח למלא לנו את הכוס הגדולה של היין ולצידה את כוסית הקוניאק. ככה לאורך כל הערב.
המנה האחרונה מוגשת עם תה חם. פיסטרוב הכין לנו פחזניות עם עוגיות מפוררות, תותים וענבים שחורים ועל הכל מוס שוקולד (גילוי נאות: כיוון שסחבקית שומרת כשרות, טעמתי את אחת הפחזניות בתחילת הערב ולי הוכנה מנת קינוח טבעונית שהייתה לא פחות ממושלמת).
בתום הערב לא רק הקיבה הייתה מלאה, אלא גם הלב. שף פיסטרוב הוא בחור נעים ואדיב וחברותי וגם האורחים היו חבר'ה מקסימים, ולכן מצאנו את עצמנו בכמעט ארבע שעות של שיכרון חושים, מתובל באוכל נהדר, משקאות טובים והרבה הומור וצחוק.
וכאילו שלא טרפנו כל מה שהיה לערד להציע ביום הראשון, קמנו ביום השני לעוד יום מענג דה-לה-ערד.
למרות שבצימר "בראש אחר" מגישים ארוחות בוקר (למזמינים מראש), נסענו ליהנות מארוחת בוקר במלון הבוטיק המקומי "יהלים". לעתליה מ"בראש אחר" זה לא הפריע, ולמעשה גם היא וגם כל מי שפגשנו וידע היכן נאכל את ארוחת הבוקר שלנו עשה פרצוף של "וואו, אתם הולכים להתענג". אז יצאנו להתענג.
המלון שוכן על אחד הקצוות של ערד עם נוף משכר של הרים ומדבר- שהיו, בגיל 33 המנוסה והמבין, אני יודעת להעריך טוב יותר. ההרים מכילים כל כך הרבה צבעים ותזוזות השמש, עם מעט העננים שהיו באותו בוקר, פשוט שינו את הנוף בכל דקה והפכו אותו למדהים יותר. אם נוף עולה כסף- אז סבבה, רדו לשהות בערד ובמלון "יהלים".
אומרים ש"על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", אבל אני יכולה לשים חותמת גומי על ארוחת הבוקר שקיבלנו. את החביתות עושים לכם בהזמנה אישית; הבופה מציע גבינות קשות ורכות איכותיות למד חמאת פטריות כמהין (מזכיר מאד את הסחורה של "באשר"); יש מגוון סלטים שמגיע בקעריות קטנות- עובדה שגם אני וגם בן זוגי מאד אהבנו. העומס, לעיתים, בבתי המלון הגדולים, גורם לנו- ואולי לכל קהל האורחים- להיאבד ואולי גם לפספס דברים. כאן ניסינו מעט מכל דבר וזה היה מדויק להפליא.
בתום הארוחה הוצע לנו קפה, גם הוא בהזמנה אישית. לקחנו עוגת טורט פירות עדינה עם כדורי שוקולד והתפנקנו בפינה הכי קיצונית בחצר חדר האוכל, כדי ליהנות מהנוף. אין דרך אחרת לשתות קפה ואני ממליצה על כך בחום. סיכום חוויה: מושלם!
אם חשבנו שגילינו את כל הסודות בערד, ביקור בביתו של ליאור אוקנין, מ"שורשים", הוכיח לנו שעוד לא ראינו כלום. ליאור מספק טיפולים קבוצתיים וזוגיים בדרכי "מדבר" מטיבט הרחוקה ועד לתרבות האינדיאנית העתיקה. יש במקום "סוויט לודג'" לטקס מעצים ומחבר נפשית ורוחנית, קערות טיבטיות עם כלי נגינה שונים ועוד אטרקציות ש"שורשים" מציעה לקהל הרחב כדי להתנתק מעט ממה שאנחנו ביום-יום ולהתמסר לעולם אחר, פנימי, של עצמנו.
בן זוגי ואני עברנו טיפול בקערות טיבטיות- עוד חווית התנסות ראשונית שטרם עברנו בחיינו. לליאור חבר אבשלום המקסים ויחד הם העניקו לנו טיפול באמת שמיימי. בשלב מסויים במהלך הטיפול, הגוף והנפש מתנתקים, מתנקים ושבים חזרה מאוחדים וחזקים יותר. הקולות והרעידות מהקערות הטיבטיות מזיזים חלקים פנימיים בגוף שאי אפשר להתעלם מהם. שנינו יצאנו משם מעושרים ומאושרים ובעיקר- רגועים ומחוברים יותר לעצמנו ואחד לשנייה.
וכאילו שלא אכלנו מעולם, נסענו לתחנת דלק "דור אלון" רק בכדי לגלות את אחת המסעדות השוות ברחבי ישראל: "מוזה". קודם כל, למי שביקר בדרום-מערב ארצות הברית, המקום והאווירה (וגם הנסיעה אחר כך) הזכירו אותה מאוד. "מוזה" מנוהלת על ידי אלון סגל, בן 56 שנולד בירושלים, אבל גר בערד כל חייו. הוא טבעוני לגמרי, אבל מגיש בשר (ומצוין) לאורחי המקום לצד תפריט מאד מגוון, עשיר ולא יקר במיוחד. פתחנו בבטטה צ'ריש בקונפי שום ולימון- תענוג! ובחציל שרוף עם טחינה וסלט עגבניות – שלמות! גם הפרגיות שהוגשו לשולחן היו בטוב טעם. לא חשוב שהיינו מפוצצים מכל מה שאכלנו ביממה האחרונה, אכלנו הכל וכמעט שלא השארנו משהו בצלחות. היה פשוט טעים.
חלק אדיר בחווית המקום היא העיצוב הייחודי שלו- סגל עיטר כל חלק בקירות ובתקרה בצעיפי ספורט ודגלונים של קבוצות ומשחקים מרחבי העולם. המסעדה המקורית נשרפה לפני כמה שנים (ככל הנראה על ידי מתחרים שלא אהבו את העובדה שהוא פתוח בשבת ולא כשר), אבל "נשמות טובות" בערד ומכל רחבי הארץ והעולם, עזרו לשחזר את ההון המטורף של הצעיפים והדגלונים ולקשט את המסעדה מחדש (אל דאגה, אם יש לכם צעיף, הוא יוריד עוד ברצלונה או מדריד בשבילכם- יש לו מהם בשפע).
את ערד אני מסכמת כחוויה שכל אדם חייב לעבור בחייב. תושבי ערד הדהימו אותי. ב"קיבוץ" הקטן הזה, נאלץ כל אחד להיות יצירתי, למצוא את הייחוד שבו ולהפכו למשלח יד. כך מוצא עצמו שף מארח אנשים שהוא לא מכיר לארוחה בת 5 מנות, חברת מועצה שמטפלת בוואטסו בביתה, בעלת עסק לבגדים שפתחה צימר ובן זוגה שעושה טיולי שטח. והכיף? פרגון הדדי גדול בין כולם וכולם דואגים שיהיה לך את החופשה הכי מענגת וטובה. אז לא משנה אם אתם בדרך למקום אחר, דאגו לעצור בערד.
מלון "הוד המדבר"
התחנה הבאה שלי הייתה ים המלח. "ים המלח זה לזקנים," אמרה לי חברה, "בטח לא לירח דבש או חופשה רומנטית". אמרה וטעתה. אומנם, רצועת החוף הנהדרת הזו יכלה בכיף להיות וגואס הקטנה ואינה מנוצלת כמו שצריך, ובהחלט שחסרים מקומות בילוי באזור, אבל המלון מספק לתייריו את החופשה המושלמת, וגם לטבע הפראי המושלם, הנשקף ממנו, יש תפקיד לא קטן במשחק- חוף טורקיז משגע והרים חומים בגוונים שונים שמשתרעים לאורכו- מושלם.
המלון נחשב מהוותיקים ברצועת המלונות של ים המלח. לפני כשנתיים עבר הספא שדרוג רציני והקפיץ את המלון כמה מדרגות מעלה בהטבות שהוא מציע לאורחיו והמחירים? ממש טובים! (זה המקום לציין שבוטיק "יהלים", בו ביקרנו, מציע הטבות לאורחיו בספא של "הוד המדבר" שנחשב מאוד בקרב אורחיו). הספא נקי, מסודר ומעוצב בקו לבן, נקי ומרגיע. חדר ההמתנה מציע משקאות בריאות קרים וחמים- עם מגוון סוגי חליטות. בתחילה, נכנסנו לטיפול עטיפת בוץ מעשיר ביותר. במשך כעשרים דקות אתם עטופים בבוץ מלא מינרלים ושמנים שמחזיר לעור שלכם אנרגיה וחיוניות. לאחר מכן, התפנקנו ברבע שעה של דגים מנקים לרגליים. מעבר לפינוק, זה טיפול קוסמטי אמיתי. משם עברנו לבריכה- שהיא גולת הכותרת של המלון. בריכת מי ים-המלח – לכל מי שרוצה להימנע מהחול והחום שבחוץ. יש לציין כי הבריכה מחוממת ומרפאת לגמרי- חוויה שדומה מאוד לדבר האמיתי.
אחרי שעור הפנים והגוף שלנו חזר לכיתה ט', נכנסנו לאחת משלוש הסוויטות המפנקות של המלון. ברור שלא כל חופשה מפנקת נוכל לאפשר לעצמנו לישון בסוויטה גדולה, אבל לחוגגים אירועים משמעותיים- שווה וכדאי להשקיע בחדר פרטי, מרוחק עם בריכה פרטית, ג'קוזי פרטי וסאונה פרטית. בחדר פינקו אותנו בפירות ויין וזאת לצד מכונת קפה אישית. גם חדר האמבטיה זעק לכל עבר זוגיות ואינטימיות. במרכזו מקלחת משותפת רחבה במיוחד, עם שני כיורים -לו ולה- ואמבט מפנק כמו בסרטים- רק להקציף ולצלול.
כמובן שאי אפשר בלי אוכל. לא מזמן נסעתי ליעד באירופה והבנתי שאומנם זול "שם", אבל אצלנו מתפנקים ואוהבים לפנק. הארוחות בבתי המלון בישראל זו חוויה בפני עצמה, שצריך להיות ממש חסר טעם כדי לא ליהנות ממטעם אחד ולו הקטן ביותר. גם "הוד המדבר" לא איכזבו: ברים של סלטים מכל הסוגים, כמה סוגי אורז, כמה סוגי בשר (זה הזמן להחמיא לאווז המושלם ששף המלון הכין לארוחת שישי- מעדן!), כמה סוגי קינוחים. ולילדים (למרות- ותחליטו אתם אם זה יתרון או חסרון- שלא היו שם יותר מחמישה מתחת לגיל 12- ספרתי) יש גם ארוחות מותאמות.
בשורה התחתונה, אל תתנו למראה המלון הוותיק מבחוץ להטעות אתכם: המלון מפנק מאוד, עם צוות אדיב ונחמד, אוכל טוב וגולת הכותרת: ספא ברמה גבוהה מאד- למי שמתכנן להגיע רק אליו- שווה מאוד, שירות מצוין ומשתלם.
בשורה התחתונה, אל תפחדו מלנסות מקומות ויעדים שנראים "לא קשורים" לחוויה רומנטית מפנקת. אני ממליצה בחום לנסות ולהתנסות בדברים חדשים, זה מקרב מאוד בין בני הזוג וגם אם זה היה הכי מוזר ויוצא דופן- מקסימום יש לכם עוד סיפור להיזכר בו. הדרום מעניק חוויה מדברית עמוסה בעושר תרבותי ונופים מרהיבים שלא זקוקים לשום פילטר באינסטגרם.
