בימים אלו הוגשו התנגדויות של עשרה ארגונים ועמותות בתחום סביבה, תכנון ובנייה לרבות המועצה לשימור אתרים והכנסייה הסקוטית בירושלים, כנגד קידום תכנית להקמת מלון ומרכז מסחרי בחלק הצפוני של גבעת התנ״ך המהווה פנינת טבע היסטורית. התכנית מקודמת על ידי חברה זרה הרשומה באיי הבתולה ומקודמת גם על ידי עיריית ירושלים והוועדה המחוזית
ברשימת המתנגדים לתכנית נמנים: כנסיית סט. אנדרוז, שגרירות בריטניה וקונוסליה הבריטית, קרן ירושלים ירוקה, איגוד האדריכלים, תיאטרון חאן, מרכז בגין, המועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע, מינהל קהילתי גינות העיר, מינהל קהילתי בקעה, ארגון מורשת דרך ועמותת ״במקום״.
התוכנית ממוקמת בחלק הצפוני של גבעת התנ"ך, הסמוך לכנסייה הסקוטית, ומול מתחם התחנה הראשונה וסמוך לתיאטרון החאן. על פי התוכנית, שהופקדה כאמור על ידי הוועדה המחוזית לתכנון, בשטח יוקם מלון בן 6 קומות ומרכז מסחרי, כל זאת מעל 6 קומות נוספות (כ-20 מטרים) אשר ייחצבו בסלע.
הטענה המרכזית של המתנגדים היא ששינוי ייעוד הקרקע משטח ציבורי לשטח מסחר ותיירות בא בסופו של דבר לקדם אינטרס פרטי על חשבון האינטרס הציבורי העלול להצית תקרית דיפלומטית בין ישראל לבין הממלכה המאוחדת.
בריטניה, באמצעות שגרירות בריטניה בת״א והקונסוליה הבריטית בירושלים , הגישה באופן רשמי התנגדות לתכנית הפוגעת החתומה על ידי מר סיימון וולטרז, שגריר בריטניה בישראל וגב׳ דיאן קורנק , קונוסול ברטיניה בישראל
עו״ד רמי סאבא המייצג את הכנסייה הסקוטית שהוקמה בשנת 1850 , מתייחס במסמך ההתנגדות גם את התנגדותה של הממלכה המאוחדת לבניית בית המלון ומרכז מסחרי ומציין: ״אין זה סוד כי בריטניה בת ברית קריטית וחשובה למדינת ישראל, ואין כלל ספק כי ישנה חשיבות עצומה לברית זו-נוכח העובדה שבריטניה נמנית על מעצמות העולם . אין זה סביר, בלשון המעטה , שוועדה נכבדה זו תתן יד לתכנית שבסופו של יום עלולה להפר את האמון בין שתי המדינות ולגרום נזקים וסדקים ביחסים ביניהן״. מימוש התכנית (בניגוד לרצונה של בריטניה) עלול לגרום לנזקים כבדים ובלתי הפיכים ליחסים המצוינים שיש בין מדינת ישראל לבין בריטניה״.
עו״ד סאבא מסכם: ״התכנית הפוגענית לבניית בית מלון סמוך לכנסיה ״תחנוק״ את המעבר אליה ותפגע בהכרח בזכות המתפללים לפרטיות, תגרום לשינוי דרסטי במרקם הפסטורלי של הסביבה וישנה את הסטטוס קוו שהיה קיים עד היום במקום״.
שטח התוכנית המיועד לבנייה הוא כ-5 דונם, שנמכרו על ידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית בשנת 2011. התוכנית להקמת בית המלון והמרכז המסחרי נערכה על ידי אדריכל ירון קופרשטוק, והיא מציעה שימור של מצודת אייל, וכאמור – שינוי יעוד הקרקע מ'ציבורי', ל"מסחר, תיירות ומבני ציבור".
בתיק התיעוד מצוינת, בין השאר, חשיבות האתר וסביבתו. כדוגמא לחשיבות ההיסטורית מובאים – "'קאסר אל עספור' (מצודת אייל), אשר שימשה במשך כחמישים שנה (בתקופת השלטון הבריטי משנת 1918 ועוד עשרות שנים לאחר קום המדינה) כמשרדי הקונסוליה הבריטית); "קו פרשת המים, ובאגן הנצפות של העיר העתיקה".
התאחדות האדרכלים ובוני ערים בישראל התייחסו בהתנגדותם לצורך בשימור מצודת אייל וחשיפתה לציבור. במסמך הודגש כי: לא בכדי נקבעו המבנים על גבעת התנ״ך כ״מונומנטים לשימור״ במתחם ייחודי בעל ערכים תרבותיים, היסטורים, אריכאולוגיים ואדריכליים גבוהים. מתחם שהצליח לשמר מרקם היסטורי בן מאות שנים ויש להמשיך ולשמרו גם לדורות הבאים.
בגבעת התנך הוקם אחד המבנים הראשונים אשר נבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה ולצדו בנייה טמפלרית מסורתית מהמאה ה-18 המוסיפים נופך ייחודי של בנייה לאזור ובנייה חדשה בהכרח תיפגע באיכות הנדירה וההיסטורית שיש כיום במקום.
לדברי נעמי צור, מייסדת ״קרן ירושלים ירוקה״ השותפים להתנגדות טוענת כי: ״יש להסתכל על שטח גבעת התנ״ך כמכלול מונומנטלי, בעלת משמעות הן בהיבט המורשת, הנוף, הסביבה, התרבות והטבע. ראוי לציין שממול, מעבר לרחוב, מצוי כבר מתחם ״התחנה הראשונה״, השופע מסעדות, חנויות, ומלונות כבר מאושרים. אין ספק שהוספת עוד שטח מסחרי במקום שמלכתחילה לא יועד לכך יפגע אנושות במרקם העירוני, ההיסטורי והסביבתי״.
להלן עיקרי הטיעונים של הארגונים המתנגדים:
עמק שווה – מדובר על מרחב פתוח ייחודי שמרביתו נותרה לא חפור ולא חקור. בחינת ההרס הארכיאולוגי-היסטורי-תרבותי הצפוי, והוודאי, מול התועלת שתקבל העיר ירושלים מהקמת עוד בית מלון, די רק בה כדי להצדיק את גניזת התכנית והקדשת השטח הפתוח להמשך הלימוד אודות צפונות ירושלים והארץ.
המועצה לשימור אתרי מורשת – התכנון המוצע מהווה פגיעה בחשיבות המתחם ובערכי המורשת שלו. מדובר בפגיעה במהות ההיסטורית, אדריכלית, תרבותית, סביבתית ורוחנית של המקום וכן פגיעה בזהות שלנו כחברה ירושלמית וכעיר המכבדת את עצמה. מימוש התכנית משמעו הרס של רוח המקום ופגיעה באינטרס הציבורי. המורשת הינה נחלת הכלל ובאחריותנו במועצה לשימור אתרים לפעול להבטחת קיומו של שימור ערכי, המהווה עדות נוכחת למכלול הערכים מהם אנו שואבים את זהותנו. שמירת הזהות התרבותית והלאומית של כל הלאומים גם יחד.
התכנית עומדת בסתירה למדיניות השימור העירונית ובסתירה לעקרונות השימור ואמנות השימור המקובלות בארץ ובעולם.
עמותת ״במקום״ – לגבעת התנ"ך תפקיד חברתי חשוב, כמקום שמאפשר קשר עם הטבע בלב העיר ההומה, עם ההיסטוריה של העיר ותבנית הנוף הייחודית שלהובכך מחזק את הזיקה של התושבים לעירם. את הזיקה הזו יש להעדיף על פני מסחור הנוף והאתר, בתוכנית שתתרום בראש ובראשונה ליזמיו, וקבוצה אקסקלוסיבית של תיירים שיכולים לשלם על השהות במלון בוטיק.
החברה להגנת הטבע – שמה דגש על היבט המכלול הנופי, לעצים הרבים שייכרתו, לנצפות של המונומנטים ולשינוי ייעוד השטח מייעוד ציבורי לייעוד סחיר.
