בסוף השבוע הצטרפנו אל חבורת 'ממלכת ירושלים' שמשחזרת את תקופת ימי הביניים על הלבוש, כלי הנשק והמסעות שעשו אותם אבירים בדרך אל ארץ הקודש. הלכנו איתם בואדיות עם חניתות וקשתות, הכנו אוכל מספר מתכונים מלפני אלפיים שנה וישנו במבצר צלבני נטוש

תארו לכם שהייתה לכם אפשרות להיכנס למנהרת זמן בדיוק כמו בסדרת הקאלט של שנות השמונים ולחזור לתקופה היסטורית שחפצתם בה. אז בסוף השבוע האחרון חזרתי אלף שנה אחורה בזמן אל הימים בהם אבירים נלחמו למען נסיכות ובעיקר למען כסף וכיבוש לא היה מילת גנאי. כל זה קרה בזכות קבוצת הפייסבוק של מועדון השחזור ההיסטורי שמונה משהו כמו 200 חברים מכל הארץ אוהדי תקופת ימי הביניים. הם לא מסתפקים בלקרוא מאמרים ברשת או לאסוף מטבעות עתיקים.הם תופרים את הלבוש הייחודי כשהם מסתכלים בספרי היסטוריה מאותה התקופה, הם מכינים מזון לפי ספר מתכונים מהמאה הראשונה (של אפיציוס שהפך ללהיט במאה ה 12) לפני הספירה והם משחזרים קרבות היסטוריים (קרב קרני חיטין למשל) עם סוסים ושיריון מלא. חלק מאותה קבוצה אף מקיים ליגת קרבות אבירים שמופיעה בכל אירופה ומתחרה נגד מדינות אחרות. אבל ביום שישי אנחנו עולים בדרך ההיסטורית מיריחו אל ירושלים כשאני חונים במבצר צלבני עתיק לא הרחק מאתר 'השומרוני הטוב' שמקודש לנוצרים בכל העולם. חלק מהחבורה נשאר לשמור על הציוד וחלק יוצא במסע בין הוואדיות של מדבר יהודה אל 'עין מבוע' בואדי קלט שם הם טובלים, שוחים ועל הדרך עושים 'סלפי' עם המטיילים ההמומים שמורכבים ממתנחלים תושבי הסביבה וצעירים פלשתינים. גינאדי ניצקין ראש המועדון שנושא אף הדגל הקבוצתי, אדם לא צעיר שהמסע מותיר אותו מותש "חבל שאנחנו לא בכושר כמו אותם אנשי ימי ביניים" מספר אחד מהחבורה שעושה דרכה חזרה אל המבצר. "זוהי בעצם דרך טובה להתנתק מהיום יום" מספר לי בערב גבי מנתניה, ראש צוות בחברת היי טק שלבוש בבגדי נזיר "אבל נראה לי שחטפתי מכת חום כנראה שבתקופת ימי הביניים לא הייתי שורד".

כשכבר ירד הלילה מדליקים מדורה ומחממים עליה את הבשר כשהוא תלוי על ברזלים מיוחדים. במטבח, או יותר נכון אחד החדרים במבצר עליו הוצב שולחן מאולתר אני פוגש את הבנות ענבל יצחקי (29) מרמת גן שעובדת בחברת אשראי וטניה לטקין (25) מכפר סבא סטודנטית לאומנות "אני חובבת בישול היסטורי" מספרת יצחקי "אני משחזרת מתכונים מלפני אלף שנה כמו פסטות ולחמים מיוחדים שהיו מכינים באיטליה. אלו לא היו פסטות שאנו רגילים אליהם עם עגבניות וכאלו דברים אלא עם חלב שהפכו אותו לשמנת מוחמצת וגם כל מיני ירקות שהיו להם ושמנים שלהם".

זה אוכל יותר בריא ?

"ראשית" מצטרפת לשיחה לטקין שלבושה כמו נזירה מהמאה ה 12  "הוא היה הרבה פחות מעובד ולא היו בו חומרים משמרים ולא היו לא כל מיני תוספות מעצימות טעם וטונה מלח וסוכר אולי האוכל פעם היה הרבה יותר תפל אבל לא היה לאנשים ממש איכפת כי הם לא היו רגילים למשהו אחר וטעמים חזקים". הלבוש האותנטי שרבים מכינים אותו בעצמם, השימוש כלים בסיסים שהיו באותה התקופה יחד עם התפאורה של המצבר הצלבני החצי הרוס מקנים לכל הסיטואציה אווירה ייחודית "אנחנו באמת מנסים לשמור על האווירה הזאת ולכן אסור לנו להביא כלים מפלסטיק ועוד כמה איסורים. הרעיון הוא לתת לסיפור שלך להתפתח". אפשר אולי לחלק את האנשים שהגיעו לסופ"ש הימי בנימי הזה לשני סוגים: אלו המשתייכים לחבורת השימור ההיסטורי להם חשוב בניית התפאורה, הביגוד וכלי המלחמה ולכן הדגש הוא על דיוק שחזור הבגדים, האוכל וצורת הכנת הדברים. הקבוצה השנייה אלו הם הלארפים (מאנגלית: LARP, ראשי תיבות של Live Action Role Playing) כלומר משחק תפקידים חי בו השחקנים נכנסים לדמויות מסרטים או מספרי פנטזיה ומשחקים אותם. "שיחקתי בעבר דמויות ממשחק מחשב שיצרנו על באמת ושקרוי 'הפונדק" מספרת יצחקי ומדגישה את ההבדלים בין צורות המשחק "בלארפ המטרה היא לספר סיפור ואילו פה להעמיד סימולציה של מבצר מתקופת ימי הביניים". לטקין מחדדת את ההבדלים "פה כל המסביב מאוד משוקע ואתה לא משחק מישהו בתוך העולם הזה". כיאה לאדם שמאוד מחובר למשחק תפקידים יצחקי הפכה את טקס החתונה של עם בחיר ליבה למשחק בו החברים התחפשו לדמויות החל מ'מסע בין כוכבים', 'מלחמת הכוכבים' ו'סטארגייט "יכולת להבדיל היטב בין המשפחה שהגיעו בבגדי ערב לבין החברים שלנו, החופה הראשונה הייתה מסורתית בשביל ההורים ואילו מיד לאחר מכן ערכנו חופה שנייה בה בעצם המחזנו סיפור פנטזיה שהמצאנו בו מסופר על שלושה מימדים הולכים לקרוס האחד אל תוך השני והדבר היחיד שיכול לעצור אותם זהו איחוד וברית נישואין בין שני מימדים שאני ובעלי מייצגים כל אחד מהם. מי שעשה את הטקס היה ג'ידיי (ממלחמת הכוכבים) לא לפני שערכנו קרבות שלבסוף הטובים נצחו".

 

תגובות

להשאיר תגובה