בצל הפיגוע הכפול ציינו אלפים מעולי אתיופיה את 'חג הסיגד' המסורתי. ח"כ לשעבר שלמה מולה מראשי העדה "שנים שחגגנו זאת בצורה פרטיזנית ועלובה עד שחוקק החוק שאני הייתי מבין יוזמיו". מולה גם התייחס לאתגרים שניצבים בפניי העדה "עלינו לעלות את האלפים שנותרו מאחור ולדאוג לכך שאף אדם לא יופלה בגלל צבע עורו"
בצל הפיגוע המשולב בירושלים שהתחולל שעה קלה קודם ותחת אבטחה כבדה, התקיימו כסדרם אירועי חג הסיגד – מאירועי התפילה הגדולים והייחודיים שמתקיימים בישראל, שממוקם כמדי שנה בטיילת שרובר הסמוכה לטיילת ארמון הנציב. הטקס נערך על ידי משרד התרבות והספורט באמצעות 'מרכז ההסברה – המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים', 'התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה' ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, משך על פי נתוני משטרת ישראל כ-17,000 משתתפים שהגיעו על אף הקשיים ב-150 אוטובוסים שיצאו מכל רחבי הארץ. הרחובות הסמוכים למקום האירוע נחסמו החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לתומו, שלאחריו נפתח אוהל עצום ממדים שבו המתפללים חגגו את סיום התפילה בשירי תפילה מסורתיים ואכילת לחם דאבו לשבירת הצום.
האירוע צוין במעמד נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, שרת העלייה והקליטה ח"כ פנינה תמנו-שטה, שרת הכלכלה והתעשייה ח"כ אורנה ברביבאי, מ"מ יו"ר הכנסת בטקס ח"כ משה סולומון, יו"ר 'התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה' ד"ר שמחה גתהון, שופט ביהמ"ש העליון דוד מינץ, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג, מנכ"ל משרד התרבות והספורט רז פרויליך ובכירים נוספים.
נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג, שאף בירך את המבקרים באמהרית, מתח קו בדבריו בין הפיגוע מהבוקר לבין עצם קיום חגיגות הסיגד בירושלים. לדבריו "הפיגוע לא יחליש אותנו ולא יערער את אמונתנו בצדקת הדרך, ובכותנו לחיות חיים שלווים ובטוחים בארצנו ובמדינתנו, כולל בירושלים בירת הנצח שלנו. למול גורמי טרור מלאי שנאה, ומחבלים נתעבים ושפלים, נמשיך לעמוד איתנים ונחושים, ולהוכיח שאין כוח בעולם שישבור את הרוח הישראלית המלוכדת. יהודי אתיופיה באו לארץ ישראל ולירוסלם עם ידיים מלאות. והביאו רוח של גבורה, אצילות ואהבת ישראל, רוח שעמדה במבחנים קשים. והיום, כולנו אוהבים את ירושלים – קצת אחרת, קצת יותר, בזכותכם. הכיסופים לירושלים שהוליכו אתכם ברגל מאתיופיה, הם שבזכותם לא ידעתם נואש גם כאשר חייכם היטלטלו בין חיים ומוות גם כשהמסע היה מפרך וקשה – והם הכוח הגדול ביותר שיש לנו וכוחה של הציונות, עליהם מבוססת תחייתה.
לדברי שרת העלייה והקליטה, ח"כ פנינה תמנו-שטה: "החג מקבל ביום זה משמעות גדולה יותר מתמיד. במקום בו אויבנו מנסים לכלותינו, אנו עומדים יחד בבירתו ירושלים ונושאים תפילה לשלום הארץ והעם. דווקא במקום בו יש מי שמנסים לערער בטחוננו על הארץ הזאת, נמשיך להודות וללמד על הזכות הגדולה בהיותנו לא רק כחולמים על ציון, אלא מתהלכים בה וחיים בה. נדאג לשמור על שגרת החיים, שהרי הטרור מטרתו להטיל פחד ומורא בעמנו, דבר שלא יקרה. הורינו באתיופיה במשך דורי דורות התמודדו עם פורענויות, אך לא משו ממסורת ומורשת ישראל ומהתקווה לחזור ביום מן הימים הביתה. טוב שהטקס עכשיו נערך בדיוק כפי שתוכנן, כי עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה".
ד"ר שמחה גתהון, יו"ר 'התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה': "הסיגד מהווה תזכורת לכולנו כי כוחנו באחדותנו. לו רק נשכיל להתבונן על התקופה הזו בהקשר של ערבות הדדית של עם ישראל על כל חלקיו השונים והמגוונים, אז נוכל להתעלות מעל קשיי הרגע. אם רק ניזכר כיצד בכל דור ודור הצלחנו להתגבר על קשיים ואסונות כדי לשמור על כוחנו ועל אחדותנו כחברה וכעם, אז רק כך נוכל להבין את עוצמתו של המועד הזה עבור כולנו".
