האם להתחיל מההתחלה – שבה הייתי התחקירן הראשי של ליאור חורב (הדובדבן שביועצים האסטרטגים שיש היום בישראל, ומי שהציל את מטה החטופים באמצעות קסמיו המקצועים באסטרטגיה-תקשורת ופוליטיקה-בינלאומית) – כשהייתי צעיר, והתרשמתי ממנו עמוקות, ולמדתי ממנו להיות מקצוען. או, אולי, האם להתחיל מהסוף, שבה היועץ האסטרטגי הענקי, המומחה לתודעה, מתראיין אצלי במאתיים סלבס כמו גדול בבלעדיות.
שלום לך ליאור חורב, זה המאסטרפיס שכיוונת אליו?
"בתוך החושך הגדול זכינו, כולנו, כל אזרחי המדינה לרגע של אור גדול. החזרה של כל החטופים והחטופה היא חזרה לערכי הליבה שלנו. חזרה ליסודות של רעות, ערבות הדדית ושלעולם לא נשאיר איש משלנו מאחור.
זה רגע של התעלות רוח וחשש גדול. נשבענו שלא נוותר. עד לשובו של החטוף האחרון".
ומילה על טראמפ, משהו, יש?
"טראמפ היה זה ששינה את המשוואה. במנהיגות ובעצמה הביא להפסקת המלחמה ולתהליך שבסופו, ישובו כל החטופים הביתה, מי לקבורה ומי לשיקום".
זה קרה ביום רביעי האחרון, בחג הסוכות, שגם ייזכר בזכות שחרור החטופים כחג שמח ומאושר של ממש. ראש עיריית ירושלים, משה ליאון (שחגג את יום הולדתו יומיים לפני), ורעייתו סתווית, אירחו בסוכת העירייה היפהפייה אלפי אנשים שבאו להגיד שלום, להצטלם ולפרגן לבוס של העיר על פעילותו בניהול העיר ירושלים. הזוג המתוק עמד כמספר שעות ובסבלנות רבה התייחסו לכל האלפים, לחצו את ידיהם וגם הצטלמו עם כולם. על המיזם כולו והסדר המופתי ניצח אישית ראש הסגל משה מרגליות, ומאתיים סלבס שמח לתפוס לתמונה מהסוכה את ראש העיר ורעייתו ביחד עם יד ימינו, היועץ האולטימטיבי שלו, עופר איובי.
חג שמח עופר איובי, אפשר, בבקשה, כמה מילים על הסוכה והאירוח האישי שמשה וסתווית ליאון ערכו לתושבי העיר?
"אי אפשר היה להתעלם ולפספס את ההערכה, האהבה והכבוד שהרעיפו אלפי התושבים — מירושלים ומחוצה לה — על ראש העיר משה ליאון ורעייתו סתווית. תורים ארוכים של משפחות, צעירים וילדים, מכל המגזרים, העדות והמגדרים, שבאו לברך, עמדו בסבלנות כדי להצטלם ולהביע תודה כנה על העשייה הבלתי פוסקת למען ירושלים. גם תושבים שירושלים אירחה בזמן המלחמה הגיעו בהמוניהם להודות לראש העיר על האירוח החם והאוהב, וקבלת הפנים יצרה אווירה של אחדות, שמחה וגאווה ירושלמית אמיתית. אני אישית עמדתי והתמוגגתי, כי כאחד שקרוב לראש העיר אין לי ספק שמגיעה לו כל האהבה הגדולה הזו, לראש עיר שעובד למען העיר 24 שעות ביממה, ראש העיר של כוללללם, והתוצאות נראות בשטח. כמובן אנחנו ממשיכים בעשייה למען ירושלים ותושביה, אני מאחל לכולם חג שמח ומועדים לשמחה".
למחרת, בחמישי, ממש אתמול, כן, עיריית ירושלים האירה את חומות העיר העתיקה וגשר המיתרים בדגלי ארה"ב וישראל, זאת כאות הערכה והוקרה למאמצים האדירים של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ והממשל האמריקני להביא לשחרור כלל החטופים ולסיום המלחמה – ויש לכם כאן להנאתכם סרטון מרהיב שצילם אבי מזרחי את גשר המיתרים. צפו ושרקו.
שלום לך ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מרוב אהבת הקהל בסוכה, לא הצלחתי לדבר איתך אתמול, אז אולי עכשיו תסכים לומר משהו על המיצג הלוקס של העירייה?
"תרשום: ירושלים, בירת ישראל, מצדיעה ומודה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ולממשל האמריקאי, על מנהיגות אמיצה והובלה נחושה שסייעו להביא לשחרור החטופים ולסיום המלחמה. זהו רגע של תקווה ואמונה, אושר ואחדות.המהלך שהביא לכך, בשיתוף פעולה הדוק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל, הוא הוכחה לכוחה של שותפות אמיתית וברית חזקה בין המדינות״.
אוקיי, זה הזמן להתאוורר בסדרת הכתבות של מאתיים סלבס עם המצליחנים.ות של ירושלים. השבוע אנחנו מארחים פה את הוי.איי.פי של עירנו במגזר העיצוב הגרפי. מה שכן, חייבים לומר בבטחה שאופיר לוי, בן 43, גרוש + 1, הוא גרפיקאי על. נאמבר וואן בתחום העיצוב הגרפי, עם מעל 20 שנות ניסיון, בעל סטודיו עצמאי למיתוג ועיצוב לחברות, עסקים ורשתות, מתמחה בעיצוב קטלוגים, לוגואים, פוסטים, דיגיטלי, באנרים וסרטונים. לויז דיזיין קוראים לזה.
שלום לך אופיר לוי, בוא ספר לנו, ברשותך, איך הגעת להיות גרפיקאי צמרת?
"התחלתי מתוך אהבה לעיצוב ולאסתטיקה. בהתחלה זה היה תחביב, ואז הבנתי שיש לי יכולת לראות דברים שאחרים לא רואים – שילובי צבעים, טיפוגרפיה, קומפוזיציה. עם השנים עבדתי קשה, צברתי ניסיון, לקוחות, וקשרים, והפכתי את זה לקריירה ברמה גבוהה. אני מאמין שמי שמתמיד, לא מתפשר על איכות, ונותן מעצמו באמת – מגיע לטופ".
מהו הדבר הכי טוב במקצוע ובקריירה שלך?
"שאני יוצר. כל יום נראה אחרת. זה מדהים לראות רעיון על הנייר הופך למציאות שמשפיעה על אנשים, על מותגים, על תחושות. וגם החופש – אני קובע את הדרך, את הסגנון, את הלקוחות שלי".
כמו בכל מקצוע, לא הכול ורוד. מה הדבר הכי מבאס במקצוע שלך?
"לפעמים חוסר הסבלנות של לקוחות להבין תהליך יצירתי. יש נטייה לחשוב שעיצוב טוב נולד בלחיצת כפתור, בזמן שבפועל זה דורש מחשבה, השראה ודיוק. זה מקצוע שמערב הרבה נשמה, וצריך שיעריכו את זה".
אם לא היית גרפיקאי על, מה היית?
"כנראה מורה או מרצה. אני אוהב להעביר ידע, להדריך, לתת השראה. או אולי הייתי מפיק אירועים, כי אני אוהב לחבר בין אנשים וליצור חוויות".
אי אפשר לקחת את זה ממנו. לוי הוא מקצוען עם אישיות כובשת. הסלבס והברנז'ה הירושלמית אוהבים אותו ולא מתפשרים על מעצבים אחרים.
תגיד, מה הדבר הכי מחמיא שאמרו לך מבחינה מקצועית?
"אמרו לי שאני “לא עוד גרפיקאי – אני מספר סיפור דרך עיצוב”.
זו מחמאה שאני לוקח ללב, כי מבחינתי עיצוב טוב הוא כזה שמרגישים בו רגש, לא רק יופי".
מה החלום שלך?
"ליצור סטודיו גדול עם צוות איכותי שיעבוד איתי על פרויקטים משמעותיים בארץ ובחו”ל. וגם, לחיות חיים מאוזנים – עבודה שאני אוהב, אנשים טובים סביבי, וריקודים שמכניסים לי אנרגיה ללב".
איך זה באמת לעבוד עם כל הסלבס והברנז’ה, תן חוויות?
"זה כיף. אתה לומד שכל אחד, גם הכי מוכר, מעריך מקצועיות ויחס אישי. היו לא מעט סיטואציות שבהן עבדתי עם אמנים וידוענים, והקשר התפתח מעבר לעבודה – לשיחות, שיתופים, לפעמים אפילו חברויות. זה עולם עם אנרגיה גבוהה, ולי יש חיבור טבעי לזה".
ומה אתה אומר על המצב בתחום שלך, על כל ההוואי שיש בו?
"התחום נהיה תחרותי מאוד, במיוחד עם הבינה המלאכותית שנכנסה, אבל זה גם יצר הזדמנויות חדשות. מי שמביא את האישיות שלו ואת הערך האנושי בעיצוב – תמיד יבלוט. אני דווקא נהנה מהאתגר, כי זה גורם לי כל הזמן להשתפר".
תאר את עצמך במילה אחת.
"מלא תשוקה.בין אם זה לעיצוב, לריקוד, או לחיים בכלל – אני תמיד נכנס בכל הכוח ועם הלב".
מוטו לחיים?
"תעשה מה שאתה אוהב, ותהיה טוב בזה. כשאתה באמת במקום הנכון שלך – אנשים מרגישים את זה".
אי אפשר לסיים את הראיון הזה ולהתעלם משעות הפנאי שלך שהפכו אותך למלך הבצ’אטה, ספר על כך.
"הריקוד בשבילי הוא שחרור, ביטוי עצמי וחיבור לאנשים. אחרי שנים של עבודה סביב מחשב, הריקודים החזירו לי את החיוניות. מה שהתחיל כתחביב הפך לחלק מהחיים שלי – קהילה, חברים, אנרגיה, שמחה. אני אוהב לגרום לאנשים סביבי להרגיש חופשיים וליהנות, גם על הרחבה וגם מחוצה לה. אחרי התקופה של מועדון המיראז׳ שם היה לי ליין של סלסה, עשיתי הפסקה של כ-8 שנים וחזרתי לרקוד את סגנון הבצאטה. זה ממש החזיר לי את החיות ושינה לי את המעגל החברתי".
בפרקים הבאים של "חייו הזוהרים של אופיר לוי": אופיר לוי מספר לנו על חוויותיו כגרפיקאי של צביקה פיק ז"ל בימים של לפני מותו: אופיר לוי רוקד תוך כדי עיצוב גרפי מקסים ומיוחד במינו: ואופיר לוי – זה איחול מכותב המדור כמובן – מתחתן שוב ומביא לעולם עוד מהזן המשובח שלו.
מאז שמסעדת הבשרים עזרא הפכה לאהובת הקהל הירושלמי (כי היא הכי פופולרית ואהובה, מה זאת אומרת, תבואו ותראו), אין שבוע שלא רואים שם סלבס כלשהו. קיצר, השבוע תפסנו שם בסוכת המסעדה, את איש התקשורת המיתולוגי עמנואל הלפרין.
חג שמח ובתיאבון, עמנואל הלפרין, נו, איך האוכל?
"הכי טעים שיש. תשמע, לא סתם אני בא לפה כל הזמן, אני ממש בן בית"
עוד מוסד קולינארי לפנינו – מסעדת פינתי של מאיר מיכה בקינג ג'ורג. למה? כי מבקר הטלוויזיה של מאתיים סלבס צפה בהתרגשות בסרטון המחווה המפרגן שערוץ 13 שידר השבוע לכבוד המסעדה המיתולוגית שמאיר מיכה האגדי בנה באהבה, עם החומוס הטוב בעיר ושלל התמונות של כל המי ומי שנוהרים לפינתי בהמוניהם. הנה הסרטון לפניכם. צפו ותיהנו.
שלום וחג שמח למנחה הטלוויזיה והשדרן הירושלמי האהוב, אלעד עמדי. מאתיים סלבס שמע שאתה וסקאזי איחדתם כוחות למען מטרה בליינית מהמעלה הראשונה בירושלים של לילה. ספר לנו על כך בבקשה?
"מדובר במיזם ירושלמי חדש, שנמצא במתחם התחנה, איפה שפעם היה הג'אסטיס. זהו מיזם של חבר'ה טובים מירושלים בראשות סקאזי ואנוכי, ואנחנו כולנו ביחד מנסים להחזיר מעט עטרה לירושלים, לתת טיפה תקווה וכבוד לבליינים ולבליינות הירושלמים, שחייבים ליהנות. כן, כן, זה בשבילכם ולמענכם, ורק שתדע שלא היה קל להרים את המיזם הזה, שייצא לדרך".
מה זאת אומרת?
"תשמע, אחרי מאבקים ומאמצים רבים מאוד הצלחנו להרים בירושלים את המקום החדש הזה, שנקרא boiler 02"
מתי הוא נפתח?
"הוא ייפתח בעוד שבועיים בעזרת השם, וננסה לשמח את ירושלים אחרי הרבה מאוד שנים של תקופה לא נעימה לחיי הלילה של ירושלים. עכשיו דברים הולכים להשתנות".
בהצלחה. באמת מגיע לנו בעיר מועדון לילה ראוי וטוב?
"אני מבטיח לתת לירושלים את הלב והנשמה ברחבה, ובכלל אני וסקאזי נרסק את העיר בגוד טיים כמו שמגיע לעיר הבירה של ישראל".
