בשנה האחרונה דרש שר החינוך 5 יחידות מתמטיקה לילדי ישראל. איזה מרושע הוא, אה? אדם צורר ואכזר שרוצה רק לעשות רע לילדים שלכם. איך הוא מעז לגרום לילדים שלכם (ושלי בעתיד) ללמוד? להשקיע? להתאמץ? ממש איש נורא. הלוואי והוא לא יישאר שר החינוך ויבוא מישהו אחר במקומו. מישהו שיחליט שמספיק לתלמידי מדינת ישראל 3 יחידות ויבטל את העונש ההיטלרי הזה. בכלל, בואו נבטל את כל הבגרויות. הרי היום זה עידן של מדיה, ריאליטי ורשתות חברתיות. מספיק שהיא יודעת להתבטא ולהצטלם בסמארטפון- והבת שלי תהיה עשירה. הוא רק צריך לדעת לריב כמו שצריך ולעמוד על שלו, ובני הוא הזוכה הבא בריאליטי הקרוב.
חינוך היא לא מילה גסה. בזמן שאתם יושבים שם ומתעלמים מילדיכם, כי אתם שקועים בסמארטפונים שלכם, ילדיכם רוקדים לצלילי "כביש החוף" של בן-אל תבורי ובחור המכונה "סטטיק" ומילים כמו: "מכבה ת'בעיות שלי כמו סיגריות" ומגלים שאישה היא "בובה, כי לא נגעו בה" או משהו כזה. אין כמו דימוי נכון על גוף האישה. והם גם מחוברים למדיה כמו מכורים: רוצים עוד אפליקציה, עוד משחק, עוד סרטון. אז תנו להם, למה לא? זה לא שיש מיליון ספרים לקרוא או איזה פאזל לבנות ביחד. אין צורך לפתח את החשיבה של הילד- האינטרנט והטלוויזיה יעשו את זה.
אז זהו שלא. נכון, אני לא אימא לילדים בעצמי, אבל ההורים שלי גידלו אותנו מצוין גם בלי כל השטויות מסביב. בתור ילדה מצאתי את עצמי עם ספר במיטה ומוסיקה בטייפ ברקע. שיחקתי קלאס וגומי עם החברות בגן הקרוב. ונכון, ב-6 בבוקר של יום שבת ראינו "בולי איש השלג" או איזה פרק של "פלפלת" אבל מיד החלו ההכנות לפארק הקרוב או לאיזה טיול בהיצע הבריכות בעיר ומחוצה לה. טיילנו המון, למדנו על צמח האלוורה, על חמציצים ועל צמח הסרפד (אותו למדנו על בשרנו, וזה כאב ממש). חזרנו עייפים ושרופים בלחיים מהשמש ומלאי חוויות. ותתפלאו- לחצי מהחוויות האלה אין תמונות בכלל. בטוח לא סלפי עם "פיס" בידיים ו"ברווז" בשפתיים.
אז לדרוש מהילד שלכם שיישב על התחת שעה אחת נוספת ביום כדי לתרגל מתמטיקה, כדי שיום אחד, רחמנא לצלן, ייצא ממנו משהו- נראה לי כמו בקשה סבירה בעידן של ימינו. עידן שבו ישראל מתמקמת במקומות האחרונים של כל רשימה שיצאה מארגון הOECD. לא, אני לא מחפשת "ילדי גביע"- כאלה שיציגו את ישראל במקום הראשון או יראו שאצלנו טוב ממקומות אחרים. אני פשוט חושבת ומאמינה (או רוצה להאמין) שאנחנו לא מדינת עולם שלישי, ושסה"כ יש כאן מספיק משאבים וכלים לילדים כדי שייצאו ללמוד.
חברי הטוב הפך להיות מורה בחותם- תכנית לימוד שמשקיעה אקסטרא כסף וזמן בתלמידים מערים מפותחות ועם בעיות כאלה ואחרות (שמתחילות מהבית לצערנו). לא מזמן הוא סיפר לי על תלמידה שהחליטה שלא להופיע לתרגולים שערך לבגרות. לעזאזל ילדה, הבנאדם נשאר 12 שעות בבית הספר בשביל מי? ניחא זה היה כסף, אבל אני מזמינה את כולכם לפתוח את תלוש המשכורת של המורה הקרוב לביתכם: תכינו ממחטות.
בימים אלה אני שוקדת לסיים את התואר השני שלי. לא הכריחו אותי, זו גם לא הייתה דרישה של העבודה. בחרתי תחום שמעניין אותי ויצאתי ללמוד. זה לא היה קל ובטח לא זול. זה פיתח את החשיבה שלי, זה פיתח את העצמי שלי, וזה בהחלט שידרג את הבחירות המקצועיות שלי. ולרגע אל תחשבו שאני מאמינה שרק בעלי תארים הם אנשים חכמים או משהו כזה, ממש לא. אני פשוט מאמינה בהזדמנויות ובכוח הרצון. אם יש לכם את הכלים- השתמשו בהם. אם יש לכם את האפשרות- לכו על זה. מי יודע לאן זה יוביל אתכם?
