הטור הזה כנראה לא יהיה סקסי במיוחד. כמה סקסי יכולה להיות הפעם הראשונה שלנו? זה תמיד מביך, לא נעים וחסר צורה. עוד לא פגשתי את האחת או האחד שהפעם הראשונה שלו הייתה נוטפת סקס, תשוקה וארגה זה לזו. בטוח יש. זה לא המקרה שלי.

דני ואני הכרנו בקורס קדם צבאי שעשיתי אחרי התיכון. בכלל לא הסתכלתי עליו או נמשכתי אליו. היינו חברים טובים ותו לא. אני בכלל רציתי את אמיר, אבל הייתה לו חברה. הוא היה נראה בנוי לתלפיות, מנוסה ומישהו שהייתי שמחה לזיין פעם ראשונה. סליחה, לתנות איתו אהבים.

ואז הייתה מסיבה. אלכוהול. אווירה טובה. סיום הקורס. היינו באס"ק מטורף. מצאתי את עצמי מתחרמנת איתו באמצע המסיבה אל מול כולם. כבר לא כל כך ילדת טובת ירושלים. לא התביישתי . אולי הייתי צריכה. לא ראוי בכלל. אבל מה ראוי בטור הזה?

לא שכבנו באותו יום, וגם לא בדייט אחר כך. נפגשנו בקניון מלחה. הוא בכלל לא ירושלמי. הלכנו לטייל קצת בקניון וחזרנו אליי הביתה. כשאימא שלי בחדר השני הוא נישק לי כל חלק בגוף והסעיר את דמי. לא רציתי לשכב איתו באותו רגע, זה היה נראה מבאס אם אימא שלי הייתה מתעוררת ככה ותופסת אותי. בטוח הורס לי את כל הפעם הראשונה.

הוא נאלץ ללכת ואני נותרתי עם תחושת חרמנות מטורפת. עד היום הוא והעוזר של השר הם היחידים שהצלחתי לעשות עליהם ביד, מבלי להעזר בעזרים ויזואליים ואור-קוליים. אז עינגתי את עצמי תקופה ארוכה, עד ששישי אחד הוא הציע לי להגיע אליו. היה אמור להתקיים מפגש חברות, וחברה שלי אמרה: "ברור שתלכי, הגיע הזמן לא?". נורא ואיום לעשות את זה כי "הגיע הזמן". אבל מי חושב בגיל צעיר כזה?

נסעתי עם האוטו של הוריי עד למושב בו הוא גר ואספתי אותו. ראוי לציין, מבלי לחשוף את גילי המופלג, שאז לא היה וויז או וואטס אפ או פייסבוק. היה ICQ. כן. איי. סי. קיו. ומפה. בעיקר הייתה מפה. והסתכלתי במפה כדי לנסוע אליו. והגעתי לכבישים חשוכים, ובניינים חצי הרוסים. נסיעה מפחידה, אבל המחשבה שאני הולכת להזדיין בערה במוחי, שלא עניין אותי להיות כיפה אדומה ולפגוש באיזה זאב בדרך.

אספתי את דני. הוא כיוון אותי למקום אינטימי שבו נוכל להיות יחד בשקט. נהגנו דקות ארוכות ואז הגענו למעין אגם או מקווה מים, עם קולות של צפרדעים וירח מלא. אמור להיות רומנטי, אבל אני לא אתפלא אם באור יום אני אגלה שמדובר בביצה או מזבלה.

התחלנו להתנשק והעניינים התחממו ממש. עברנו למושב האחורי. הוא שאל בנימוס אם להוריד לי את החולצה. אישרתי. אז היו לי ציצים קטנים, אבל גוף רזה ויפה. אני זוכרת שהוא נכנס וכאב לי ממש, אבל התחושה הזו עברה די מהר והתחלתי ליהנות. הבעיה שגם הוא. מהר מדיי. מוקדם מדיי. לא ידעתי אז כמה זה מביך לגבר לגמור מוקדם. ואם כבר גמרת מוקדם, למה לא ללכת לניסיון שני? אבל החמור לא הביא קונדום נוסף, ואני לא רציתי לבשר להוריי, ערב לפני גיוסי לצה"ל, שהפעם הראשונה שלי הייתה באוטו שלהם ושהם עומדים להיות סבא וסבתא. אלה 2 בשורות קשות מאד בנשימה אחת.

מוסר ההשכל הוא שאין מוסר השכל. פעמים ראשונות מוערכות יתר על המידה ואין להתייחס אליהן בכזו רצינות. למרות שהפעם הראשונה שלי נעשתה  ברקע שמזכיר סצנה מאונס בסרט, סה"כ רציתי להפטר מהבתולים ערב לפני שאני נכנסת לצבא. ושם- טוב ,זה כבר סיפור אחר.

ציון: 3- כי מביאים עוד קונדום. חמור.

תגובות

להשאיר תגובה