בוא נשחק משחק: כל אחד יחשוב על זמר מזרחי שנולד וגדל בירושלים. קחו דקה.
לפני שבועיים עשיתי ניסוי קל. הדבקתי פוסטים בקבוצת פייסבוק ירושלמית גדולה (מעל 30,000 איש חברים בה) ובהם פירגנתי לזמרים ירושלמים. כל יום- אומן אחר. ביקשתי שיפרגנו גם הם לזמרים אחרים שהם מכירים שנולדו וגדלו בירושלים. על כל פוסט קיבלתי בין לייק אחד ל-10 ורק פוסט אחד או שניים זכו לפירגון נוסף בתגובות. וזהו.
למה כל כך קשה לנו לפרגן? שיימינג – הולך ובגדול, אבל פירגון? לא ולא. וזה מצחיק כי עדיין לא יצא כפתור ה"דיסלייק" שפייסבוק מתכננת להוציא, ובלחיצת "לייק" אנחנו בעצם מסכימים עם כל כך הרבה דברים. אנחנו מסכימים כשחנות נותנת יחס משפיל, אנחנו מסכימים כשפאב יקר מדיי או כשמסעדה נותנת שירות מגעיל או מנהלת מטבח מטונף- אבל אנחנו ממעטים לראות פוסטים מפרגנים, כאלה שאומרים ש"סתם יצאנו, אבל היה ממש מדהים!". נכון, יש גם כאלה- אבל הם הולכים ונהיים נדירים.
אז אני הולכת לפרגן, כדאי שתהיו מוכנים לזה. אבל תחילה- האם חשבתם על זמר מזרחי ירושלמי אסלי? קשה אה? אולי כי אין לנו כל כך הרבה, יחסית לעיר שמכבדת מאד את הז'אנר. אין לי תשובה טובה לזה, אבל הנה אני- מעבירה חומר למחשבה.
העיר הזו גידלה את יהורם גאון, דנה ברגר, את חברי "הדג נחש", את נמרוד לב, את אסף אבידן ואת עידן עמדי. אלו רק רשימה חלקית של מוסיקאים טובים ומוצלחים שנולדו וגדלו בעיר הטובה בעולם. שהצליחו לייצר ולייצא מוסיקה טובה בכל רחבי הארץ ולהיות מושמעים חזור ונשנה בתחנות הרדיו והטלוויזיה הגדולות, וגם לספק קצת גאוות יחידה: "הדג נחש", שהצליחו מאד גם בחו"ל עם פסקול הסרט "אל תתעסקו עם הזוהן" בכיכובו של אדם סנדלר (סיפור מרגש קצר שקרה לי: גרתי בנחלאות תקופה קצרה וניגנתי בגיטרה על ספסל מחוץ לדירה שיר מקורי שלי, ושאנן סטריט, סולן "הדג נחש" עבר במקום ואמר: "יפה"- עבורי זאת הייתה מחמאה גדולה).
גם בימינו נולדים להם כוכבים מקומיים בסגנונות שונים שעלינו למצוא מקום בלב לפרגן להם. לאחרונה אני מוצאת את עצמי הולכת להופעות של מוסיקאים חדשים- רק בשביל לשמוע, להכיר, להתאהב. הייתי ב"שם-טוב" בהופעה של "האחיות ג'משיד" המצוינות, הייתי ב"צעצוע" וב"אבן ג'וק" לשמוע את מתן עגמי (שם שעוד תכירו- מומלץ ביותר לחפש אותו ביו-טיוב), נהניתי לרקוד לצליליה הנעימים של להקת "כפיים" (שחוברה לה כאן בעיר הזהב), ולא אחת נכחתי בהופעה של חברי הטוב, אריאל כהן, ב"אברם בר" וב"בית אבי-חי" (הנה, על הדרך אני מפרגנת גם למקומות המקסימים האלה).
אני יודעת שיחסית לעברנו המפואר, כבר הרבה זמן ירושלים לא עולה בשירים חדשים, ואין צדיק בסדום שינענע אותה במזרחית, אבל אולי ננסה אנחנו להעלות מקרבנו את הזמרים הנערצים הבאים. אלה שימלאו בעתיד את "זאפה" ואת קיסריה. נדחף את חברינו קדימה באמצעים שעומדים לרשותנו: אהבת חינם וקול בעולם. בואו נהיה, אנחנו, הבמה הראשונה שלהם בעולם המוסיקה התחרותי והקשה. לכו להופעות (ועל הדרך תתמכו בעסקים ירושלמים, מה רע?) ותעשו לייק מדיי פעם- זה לא כואב.
