ביקור קצר בשכונת המחלוקת "שייח ג'ראח" (שמעון הצדיק) הפגיש אותי עם הלשכה הריקה של חכ איתמר בן גביר "תגיד לכולם שהמשטרה לא מאפשרת ביקורים בלשכה פרלמנטרית" סיפר בן גביר .
מנגד ברחוב ממול ומעבר למחסום של מג"ב נפתחה כאות מענה "הלשכה של אבו חומוס" פעיל מקומי שלא סומך על אף החל מהנציגים הערביים בכנסת "הם בשביל משכורת נותנים צידוק לכיבוש" . וגם צעירים מתנחלים שהגיעו לגבות את משפחת יושבייב שביתה נשרף ובין כל הטירוף שמתחולל שם שעוד עלול להבהיר את כל האזור פגשתי שתי דמויות שהפיחו בי תקווה: אום ג'אסר אישה מוסלמית מבוגרת שחיה עם בנה בין הלשכה של בין גביר לבית של משפחת סאלם שעומד בפני פינוי "בוא תכנס שלא יראו שאני מדברת איתך" היא אומרת לי "אני אלמנה כבר 49 שנים ועבדתי אצל יהודים וערבים. היום אני חיה בין המשוגעים שלכם למשוגעים שלנו. לא מבינה על מה המאבק ? אני יודעת רק דבר אחד : אנחנו באים עירומים לעולם וכך אנחנו עוזבים אותו".
לא הרחק משם בקבר של שמעון הצדיק אני פוגש את יעקב גומאש "אני לא בעד היהודים ולא נגד הערבים. אני חסיד של ברסלב". הוא לוקח אותי לצד ואומר לי "אני ממאה שערים ומתפלל פה קבוע אבל החברים לא מכירים את הסיפור שלי. אני הייתי רוקד במועדונים בקרית אונו כשהייתי נער ובימי רצח רבין חזרתי בתשובה". לפני שעזבתי המוכר האדיב בחנות הסמוכה מסביר לי שהוא מקווה שהיום לא יהיו מהומות ואז הוא יצטרך לסגור מוקדם.
