פסק הדין התקבל בערעור על החלטת המוסד לביטוח הלאומי, שנדון בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. את הערעור הגיש עוה"ד איתמר כהן, בשם עובד דפוס שלקה בפרקינסון, וטען כי מחלתו התפרצה עקב חשיפה לחומרים רעילים בעבודתו. למרות התנגדות המוסד, השופט החליט אחרת
התובע, תושב ירושלים, עבד עשרות שנים בבתי דפוס, כשכיר וכעצמאי. הוא עבד 5 ימים בשבוע, שעות ארוכות מדי יום. במסגרת עבודתו נחשף התובע לחומרים כימיים המשמשים בתעשיית הדפוס, בין במגע ישיר עם גופו ובין בשאיפת אדים מהחומרים הללו.לפני מספר שנים אובחן התובע כחולה בפרקינסון, ומאז מצבו הולך ומחמיר. בנוסף, החל התובע לחוש בירידה מתמשכת בשמיעתו.
העובד, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, הגיש למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) תביעה להכיר במחלת הפרקינסון
ממנה סבל כתאונת עבודה. העובד גם ביקש להכיר בירידה בשמיעה ממנה סבל כתאונת עבודה.
המל"לדחה את שתי התביעות. לטענת המוסד, פרקינסון אינה מוכרת כמחלת מקצוע, ואין קשר בין המחלה
לבין עבודתו של התובע. המל"ל גם דחה את התביעה להכיר בנזקי השמיעה שנגרמו לתובע.העובד הגיש באמצעות עו"ד איתמר כהן תביעה נגד המל"ל בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
התובע טען כי מחלת הפרקינסון בה לקה נגרמה, בין היתר, בשל חשיפה לחומרים רעילים בשנות עבודתו בבית דפוס. להוכחת תביעתו נעזר התובע בחוות דעת מומחה בתחום הנוירולוגיה. עוד טען התובע כי הירידה בשמיעה נגרמה
כתוצאה מרמות הרעש הגבוהות בבתי הדפוס בהם עבד.
בתגובה לתביעה מטעם המל"ל נטען, כי אין כל קשר בין עבודתו של התובע לבין מחלתו: "מחלת הפרקינסון אינה קשורה כלל לעבודת התובע, והתפתחה על רקע מצב תחלואתי שאינו קשור בעבודתו", נטען.בנוסף טענו במל"ל, כי התביעה לביה"ד התיישנה לאור הזמן הרב שחלף מאז נדחתה התביעה ע"י המוסד.
אשר לירידה בשמיעה ממנה סבל התובע, במל"ל טענו כי "מעיון בבדיקות השמיעה, בחומר הרפואי ובהתייעצות רפואית, נמצא כי הליקוי בשמיעתך אינו תוצאה של חשיפה לרעש", וכי "הירידה בשמיעה נובעת ממחלה טבעית".
השופט דניאל גולדברג מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את התביעה. בניגוד לעמדת המל"ל קבע בית הדין,
כי מחלת הפרקינסון תוכר כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, וזאת למרות שהחשיפה לחומרים מסוכנים
הייתה רק אחד הגורמים למחלה, ולא העיקרי שבהם. השופט גם קיבל את התביעה להכיר בנזקי השמיעה
של התובע כתאונת עבודה.
