קירוב בין שלושת הדתות ומסיבה אחת גדולה לאורך כל חודש דצמבר. כך הפך ימק"א ירושלים למרענן הרשמי של החורף
את חודש דצמבר הפכה ימק"א ירושלים ל"חודש פסטיבל החגים בירושלים" במטרה להפוך את דצמבר לחודש של שילוב רב-תרבותי בין חגי היהודים, הנוצרים והמוסלמים. במהלך החודש מתקיימת סדרת אירועים לקהל הרחב מכל העמים והדתות המחברת את שלושת החגים: חנוכה, הולדת הנביא מוחמד וחג המולד וכן את ראש השנה האזרחית.
"השנה החלטנו שראוי לציין את שלושת החגים שמתקיימים החודש: חנוכה, כריסמס, והולדת הנביא מוחמד. ההחלטה הזו היא הצהרה פומבית והזמנו את כל תושבי ירושלים, מזרח העיר ומערבה, כדי לחגוג אתנו את כל החגים. עד כה קישוטי עץ החג המולד לדוגמא, היו עניין פנימי עם המשתתפים המקומיים, השנה הוזמנו ילדים מכל הדתות לקשט את העץ" מספרת אסנת יהודה, מנהלת תוכניות ואירועים בימק"א הבינלאומית ירושלים.
האירוע, לדברי אסנת היה בלתי נשכח, המון אור, שמחה והרמוניה בין תושבים ירושלמיים בעלי זהות דתית שונה, אך גם הפרעות ומתח בדמות ארגון להבה שהפגינו במהלך אירוע קישוטי עץ חג המולד. עושה רושם שחלק גדול מההחלטה ליצור חודש חגים שמכוון לשיח רב תרבותי פלורליסטי ומהנה, קשור במצב הביטחוני העגום ששורר בירושלים בחודשים האחרונים. ארגון ימק"א מכיל בתוכו עובדים ממגזרים שונים שחלק מהעובדים מגיעים ממזרח ירושלים. "זה באמת מצב לא פשוט. העובדים כאן חוו שינוי מאוד דרסטי בגלל המצב הביטחוני, בעיקר עובדים שגרים במזרח העיר, שמגיעים לכאן ברגל. הם נאלצו להתמודד עם מצב בו הם נעצרים על ידי אנשי משמר הגבול אם הם יוצאים ממשמרת בשעה מאוחרת. מהר מאוד הנפקנו להם תעודות עם תמונה וכרטיס כדי שיוכלו להוכיח שהם עובדי ימק"א, אני יכולה לציין בעצב שזה לא תמיד עזר. ההנהלה הוציאה מכתבי תמיכה ועידוד הן לעובדים והן להורים של ילדי הגנים המעורבים שלנו. ניסינו להשרות אווירה של בטחון, והיה עלינו להגביר אבטחה. עם הזמן המצב נרגע מעט, כרגע יש קצת יותר רגיעה בירושלים, אז המתח ירד, אבל עדיין המצב לא סימפטי."
מצד אחד לדת יש חלק משמעותי בתוך הקונפליקט שאנחנו נמצאים בו, מצד שני, הנה המסורות הדתיות מקרבות בנינו?
"אני באופן שאני אישי אתאיסטית. אבל ממה שאני יכולה לשמוע כאן, כולם בעצם מאמינים באותו אל, אל אחד. אז כבר זו נקודת יציאה נכונה. למען האמת אני חושבת שאין מה להיכנס לזה, כי האירועים הם לא סביב העניין הדתי, אלא סביב ההנאה שההכרות עם החגים של האחר יכולה להביא. אם הילדים משחקים יחד בסביבון, ואחר כך מקשטים יחד את עץ האשוח, אין כאן שום אמירה דתית, אלא אמירה חברתית של – וואו! תראו כמה מעניין וכיף ללמוד את האחר. להנות מכל העולמות"
מה הדבר שהכי מאפיין את האירועים?
"תרבות זו המילה. לא הדת, ואפילו לא מסורת, למרות שהתרבות נובעת מהמסורת. המטרה היא להפוך את ימק"א למוסד רב תרבותי, שמלמד להעריך את התרבות של האחר, לכבד אותה ולשמוח איתה. דווקא בחגים אפשר להשתמש בילד הצעיר, שמבחינתו מוסלמי או נוצרי או יהודי זה מסקרן ומעניין ולא ההפך."
