מסורת בת מאות שנים, צליינים שחווים 'חוויה דתית', קרבות ירושה ואופנוען אחד שהפך למקעקע הכי מפורסם בישראל. תכירו את 'חנות הקעקועים העתיקה בעולם' שנמצאת ברובע הנוצרי בירושלים וממשיכה מסורת אבות של כמעט 800 שנים של צליינים פשוטי עם ועד לנסיך מווילס וקיסר אתיופיה האחרון.
בשעת מאוחרת כשדמדומי הקיץ נותנים אותותיהם על חומות העיר העתיקה ומוכר הבייגלה הארוך בכניסה לשער יפו מציע לי את אחרוני המאפים אני מסרב בנימוס ופונה שמאלה לרובע הנוצרי. כמה פסיעות וההמולה מתחלפת בשקט מדוד, האנשים קצת נעים יותר באיטיות ופנייה נוספת ימינה לרחוב סיינט ג'ורג ואני מרגיש שאני כבר בחלק אחר של העיר העתיקה, שהוא בניגוד לרובע המוסלמי או היהודי מרווח יותר וגם נושא אופי של רוחניות אחרת. שם שלט גדול עליו נכתב 'ראזוק קעקועים' מוביל אותי לחנות הקטנה והמאובזרת של וואסים ראזוק (50)שמחנה את הארלי דווידסון שלו בכניסה "אלו הן שתי הדתות שלי" הוא אומר תוך כדי קיעקוע של זרוע ימין של צליין צעיר שהגיע למסע רוחני נוצרי היישר מהתפוח הגדול. "הדת השנייה שלי היא עשיית קעקועים". מסביר ראזוק שעובד לצד בנו הצעיר. ראזוק הוא חלק משרשרת של 27 דורות שעוסקת בקעקועים 'החל משנת 1300' עוד כשאבות אבותיו החל לקעקע נוצרים קופטים בירושלים שנרדפו על המוסלמים עם הנתון המרשים הזה הוא מוגדר 'כחנות הקעקועים העתיקה בעולם' עם היסטוריה שהחלה במצרים והמשיכה לפני חמש מאות שנים בירושלים אז השתלבה המשפחה במנהג של עולים לרגל לקעקע
לעצמם את 'צלב ירושלים' על הזרוע – מעין סימן למסע חניכה שעבר הציילן, בעבר זה היה כרוך בדרך ארוכה רצופת סכנות וכיום זה כרוך בהזמנת טיסה אבל בשביל המאמינים זה עדיין תופס. ראזוק שולף את החותמת העתיקה בת 400 השנים והבחור הניו יורקי מתמוגג מתחושת המעמד ההיסטורי. לפני שנתיים הכינה הבמאית, אורית אופיר – רונאל סרט תיעודי על המשפחה בשם יורש הקעקועים' שחשף את הצד השני של אימפריית הקעקועים הקטנה שהובילה לסכסוך מר בתוך המשפחה שכולל טענות לכתר היורש החוקי של אוסף החותמות המיוחדות שחלקם מפוזר בקרב בני משפחה וחלקם אף מוצג במוזיאון ישראל. הסכסוך המשפחתי של משפחת ראזוק התחיל מסבו של ואסים ואחיו הצעיר, וסובב סביב השאלה מי היה המקעקע הראשון במשפחה בירושלים ומי גנב למי את הפרנסה. ברקע ישנו גם סיפור הרצח של דודה נלי, יפהפייה רווקה שנחשבה למקעקעת הכי טובה במשפחה ושמרה על הכסף שלה בקנאות. בשנת 1999 היא נרצחה והתיק מעולם לא פוענח. הסיפור של משפחת ראזוק מפנה מבטו על הקהילה הנוצרית בירושלים שכולל 15 פלגים שונים ונציגים של מיליוני מאמינים. בעיר יש כ 12 אלף נוצרים שכמעט חצי מתגוררים בעיר העתיקה. הנוצרים סובלים לאחרונה מהקנטות ויריקות של יהודים קיצונים וברקע דחיקת רגליהם מהעיר העתיקה בידי המוסלמים תהליך שאגב מתרחש בכל המזרח התיכון. ראזוק כבר מסיים לקעקע את הלקוח האחרון ומסביר לי שגם נסיכים עברו תחת המחט של בני משפחתו ואפילו הקיסר הנודע של אתיופיה היילה סלאסי הקעקוע המוכר של המשפחה הוא 'צלב ירושלים' סמל המורכב מצלב פוטנט המחלק את המישור לארבעה חלקים שווים ובהם
ממוקמים ארבעה צלבים יוונים קטנים המקיפים את הצלב הגדול מכל עבריו. על פי המסורת, צלב זה הוא הצלב שעיטר את דגל הכס הקדוש בעת מסעי הצלב ובו השתמשו הצלבנים עצמם כסמל על בגדיהם. המסורת הנוצרית מייחסת לארבעת הצלבים הקטנים את ייצוג ארבע הבשורות שמהוות את החלק המרכזי של הברית החדשה. פרשנות אחרת גורסת שמדובר בשושנת הרוחות כסמל של הפצת משנתו של ישוע לארבעת קצוות תבל ואם תרצו עוד משמעות אזי מאמינים סבורים שמדובר בייצוג של 'הסטיגמטה' – פצעיו של ישוע בעת הצליבהבשנים האחרונות שמה של החנות פרס כנפיים והיא קבלה סיקור בכל רשתות התקשורת הבינלאומיות – החל CNN ' BBC' ופורבס גם יהודים נוהגים להגיע לחנות ואפילו פגשתי אחד כזה בשבוע הספר שהוא גם סופר לילדים. ואכן בספר האורחים אני מבחין בצילומים של ברכות מן התורה ומוטיבים מן היהדות.
