זה סיפורה של רשת מסעדות ויוינו, שמתפשטת בארץ כמו פטריות אחרי הגשם # וזה קורה בגלל שאותה רשת מסבירה פנים לכולם ומעניקה שירות ואיכות ללא פשרות # אבל זה גם סיפורו של בעל המקום, עודד שטראוס, שרכש ב-25 השנים האחרונות ניסיון רב כיזם וכעת הוא מציע את ניסיונו גם לטובת דור ההמשך – היזמים החדשים
עודד שטראוס (45) גר במרום הכרמל בחיפה. הוא חיית לילה ותיקה ומוכרת בחיפה. כבר 25 שנה הוא עוסק בתחומי הבילויים וההסעדה.
עוד כמשוחרר טרי מצה"ל הוא הקים מועדון שנקרא "מקסימוס" ואחר-כך את הבר הראשון "בלונדי" .
"הייתי גם תקליטן. גם עושה מסיבות", הוא אומר. בקיצור – יש לנו פה עסק עם מוביל חברתי. עוד אנחנו מדברים והבחור הזה, שיש לו כנראה קוצים בישבן, פתח גם את מועדון "ובר". הוא גם יצא מגבולות הגזרה של חיפה ופתח ברמת-ישי בר נוסף בשם "ברברוסה".
"ואז פתחתי את המסעדה הראשונה שלי 'ונט', ברחוב יפה נוף המהמם בחיפה", הוא מוסיף.
חושבים שבכך הוא נרגע? טעות גדולה. "בשלב מסוים, בשנת 2012, פנו אליי כדי שאהיה המנכ"ל של רשת מסעדות אסיאתיות, בשם 'פרנגליקו'".
הפעם זה כבר לא משהו בודד, אלא רשת שלמה. שטראוס ראה בזה אתגר אישי גדול וכצפוי נתן את הסכמתו. בהמשך הוא פתח בר-מסעדה בחיפה בשם "צפרירים1".
ואז הגיעה הפנינה שביהלום.
"לפני 6 שנים פתחתי את המסעדה הראשונה של מה שצמחה להיות רשת מסעדות איטלקיות. קראתי לה 'ויוינו' (שזה באיטלקית יש יין). מסעדה שיש בה הכל: פסטות, פיצות, בשרים, דגים, פירות ים. ויש לנו גם שני סניפים כשרים של ויוינו, שיש בהם רק אוכל חלבי וכשר. בסך הכל יש לנו כיום ברחבי הארץ 9 סניפים ועוד 2 בהקמה".
מה המיוחד בסניפים שלכם?
שטראוס: "שזה מקום בגובה העיניים. מקום שמכיל ומאכיל את כולם: כאלה שבאיים עם חליפות ועניבות לסגור עסקאות בהיי-טק; צעירים שעולים מהים ונכנסים להשביע את רעבונם; משפחות שמגיעות לחגוג יום-הולדת לאחד הילדים; וזוגות מהגיל השלישי שבאים, בזמן שהילדים שלהם לא מסנג'רים אותם להיות בייבי-סיטרים על הנכדים. אני חושב שהסיבה לזה שכולם רוצים לבוא אלינו זה בגלל שאני נותן דגש גדול מאוד לחוויית הביקור והשהות במקום. לא מוותר על שום דבר: זה מתחיל מהאסתטיקה של המקום, דרך המוזיקה, וכמובן עובר דרך האוכל המוקפד. ומעל הכל – כולם, אבל כולם, ללא יוצא מהכלל, מקבלים שירות שהוא טופ שבטופ".
# # #
כיום – בנוסף לעסקים שלו – שטראוס מרגיש שיש לו יכולת לסייע לדורות של יזמים צעירים יותר בתחילת דרכם.
"החיים העסקיים זה לא מה שהאדם מתכנן", הוא אומר. "הקשיים שחוויתי בחיי העסקיים מלאי הניסיון, היו הרבה לפני עידן הקורונה".
אבל יש ביטוי אמריקני מאוד יפה שאומר: "אם החיים נתנו לך לימון, תוסיף סוכר ותהפוך אותו ללימונדה". גם תקלות לא צפויות אתה יכול למנף אותם ליתרונות. וזה בדיוק מה ששטראוס עשה ועושה.
דוגמה בקטן: "כמו שידוע לכולם – בתקופת הקורונה, כשעוד לא היו חיסונים, אי אפשר היה ללכת למסעדות. במקום זה עבדנו באמצעות הזמנות בטלפון. האוכל שלנו הגיע ללקוחות עם שליח. היום, כשכבר אפשר לצאת, לבלות ולאכול במסעדה יש כאלה שעדיין מעדיפים שהאוכל יגיע אליהם הבית. מכל מיני סיבות. ברור שזה פלח שוק קטן בהשוואה לתקופת הסגרים, אבל עדיין זה פלח שוק. כלומר, במידה מסוימת צמחנו בזכות הערוץ הזה שפיתחנו בגלל מצוקת הקורונה. בעיניי זה סוג של סוכריית טיק-טאק קטנה שהרווחנו מאותה תקופה".
זוכרים שאמרנו לכם ששטראוס לא שוקט על השמרים? כששאלנו אותו מהן אבני הנגף במסעדות שלו, מהן הבעיות שהוא נתקל בהן – הוא ענה מיד: "שחיקה. התרופפות של ברגים ב'מורעלות' של העובדים. והתפקיד שלי הוא לאתר את התופעות האלה מאוד מהר. אם לא תחזק את הברגים האלה מיד, הם יפלו וכל המכונה תתפרק. זה מה שנקרא מדרון חלקלק".
ואז הוא משתף במה שקרה לו בתקופה האחרונה: "החזרה מהקורונה הייתה קשה לחלק מהעובדים. כי הם היו בחל"ת וקיבלו כסף מהמדינה, אז למה לצאת לעבודה? ואלה שלמרות הכל כן חזרו, הרגישו שהם עושים טובה למולדת, על עצם הגעתם. באותה תקופה הייתי צריך לתת הרבה תשומת לב לבעיות מהסוג הזה. כל תקופה והבעיות שלה. אם לא תהיה עם דריכות קבועה, העסק לא יישאר במישור – הוא יירד. אם תיתן את הנשמה בעסק הוא גם לא יישאר במישור – הוא יעלה".
לסיכום: רוצים חוויית אוכל? לכו אל מסעדות שלו.
רוצים ללמוד מהניסיון שלו איך להקים ולנהל עסק? צרו איתו קשר. רק תרוויחו מזה.
עודד שטראוס: 052-6317638
