רינת משאל פתחה עסק לממתקים לבעלה, אבל מהר מאוד הפכה אחת מבעלות מועדוני הנוער הגדולים בעיר. מכל העיר התקבצו אצלה בני נוער שזקוקים לתמיכה, ליווי וסיוע- ללא קשר לרקע ממנו הם באו. עכשיו היא פותחת מיזם חדש שבו בני הנוער יתנדבו בעצמם. מפעל של אישה וחלום.
ילקוט עם חיוך, "פורימי" חלוקת ערכות תחפושות לילדים וגיוס תווי שי לחג למשפחות נזקקות. את כל המיזמים האלה הצליחה רינת משאל (41) מקטמון להקים ב-3 השנים האחרונות. היא ובעלה פתחו עסק בתקופה הכי מאתגרת- תקופת הקורונה, אבל העסק הפך לשליחות של ממש. "על פניו לפתוח עסק בתקופת הקורונה היה רעיון גרוע- היה סגר, אנשים בבתים, אבל החנות התמלאה בבני נוער שהיו במשבר מאוד גדול. נוער במצוקה, חסרי מעש, משועממים ומלאי אנרגיות. ראיתי מצבים הזויים: אלימות, שפה לא יפה, וונדליזם בשכונה, ומשם כבר לא יכולתי להשאר אדישה למצוקה של הנוער בשכונה שלי. נתתי להם מקום אצלי בעסק, פתחתי את הבית והלב, אבל הרגשתי שאין לי את הכלים לתת להם".
משאל נולדה בחיפה, אבל גדלה בשכונת רמות בירושלים. מזה 18 שנים היא חיה בקטמונים עם בן זוגה, שי ושני ילדיהם- אושר וליאב. "כשהייתי ילדה לא היו לי הרבה חלומות. לא הרשתי לעצמי לחלום, למי היה זמן לחלומות? הייתי אחות בכורה במשפחה קשת יום שמנסה לשרוד את היום-יום. מהרגע שבגרתי הייתי עסוקה בעזרה ונתינה לאחרים היה לי בראש כל הזמן את האנשים שעזרו למשפחה שלי והבנתי שמי שנותן הוא אף פעם לא נזקק ובגלל זה הייתי עסוקה כל הזמן בלתת לאחרים. מעבר לזה שאתה מקבל ארגזים של סיפוק אתה באמת הופך לבן אדם שלא זקוק לכלום. ואתה באמת מצליח וזה מדהים".
משאל האמינה שלילדים האלה מגיע יותר. היא הלכה ולמדה קאוצ'ינג וnlp, על מנת להתאים את המרחב שיצרה לילדים ולאתגרים שעימם הם מתמודדים. "קראתי המון ספרים, הייתי בסדנאות והגעתי לכל מנטור אפשרי. כל זה כדי לתת לנוער כלים להתמודד עם הגיל המאתגר שלהם, ביחד עם תקופה לא קלה בכלל. אני מעורבת ריגשית עם הנוער וכל ילד שם הוא עולם. אין מצב שהם לא יצליחו בכל מה שירצו".
כיום היא עובדת על מיזם נוסף – "השמיים הם לא הגבול", מועדון נוער שבו הנוער עצמו יתנדב וחברי קהילה יעבירו סדנאות העצמה. " המטרה להעצים את הנוער שלנו בדברים שהם טובים בהם ולתת להם את הכלים להבין שהשמיים הם באמת לא הגבול. השאיפה שלי שיהיה בקטמונים מרחב לנוער שיהיה פתוח כל יום. שייתן להם מענה וחברה והעצמה ושידעו שיש להם מקום ויש להם לאן לגשת כשהם עצובים רעבים או סתם זקוקים לאוזן קשבת. לומר להם שאני כאן."
משאל לא עוצרת. החזון שלה הוא להרחיב את מקומות הבילוי לנוער הירושלמי כדי שלא יסתובבו ברחובות חסרי מעש או יצאו מחוץ לעיר בשביל לבלות. "החזון שלי שאני אצליח לגרום לכל נער ונערה לדבר את שפת השפע. שהילדים היום יתחילו לדבר nLp ויבינו שהם יכולים לעשות הכל ולהיות כל מה שהם רוצים".
