לפני כמה ימים רונאלדו עשה שלושער מרגש ביותר. למי שלא מכיר(ה)- רונאלדו שחקן כדורגל בקבוצת ריאל מדריד. הבנאדם רץ כל המשחק והתאבד על הכדור. בסוף זה הצליח לו. חשבתי על זה- אם הייתי מרוויחה כמו רונאלדו לעונה- האם גם אני הייתי רצה כמו משוגעת ומתאבדת על הכדור?

כסף מעולם לא הניע אותי בחיים. כל הבחירות שעשיתי לא היו מונעות מכסף. ההיפך הוא הנכון- כמעט כל החלטה שביצעתי בחיים עלתה לי בלא מעט כסף. אולי זה קשור לאובדן שחוויתי בתור נערה – חברים שנרצחו בפיגועים וחייהם נגדעו באחת. אולי כי הבנתי מהר מדיי, ובגיל מוקדם מדיי, איך כסף בא וכסף הולך (באותה מהירות). סה"כ הבנתי שכסף לא הולך איתך לשום מקום בחיים הבאים ושצריך ליהנות ממנו כל עוד זה אפשרי.

בטוחה שרובכם המוחלט יחלוק עליי. תגידו: "כסף מניע הכל. הוא הבסיס להכל". והלוואי והייתי חושבת כמוכם, כי אז הייתי ממשיכה לגור אצל ההורים, וממשיכה לעבוד בבנק, שכל כך שנאתי לעבוד בו (אבל המשכורת והתנאים היו אליפות), וממשיכה לנסוע באוטובוסים, ולא נוסעת לחו"ל או רוכשת אוטו או עושה ניתוח לייזר בעיניים או מיישרת את השיניים, ובטח שלא הייתי מגיעה לתואר שני- כי הכל נורא יקר- ואז הייתי חוסכת. ליתר דיוק כמעט חצי מיליון ₪ הייתי חוסכת.

אבל חייתי. ונהניתי. וויתרתי על משכורות ותנאים בכדי להרגיש טוב ונוח במקום שבו אני נמצאת ועובדת. וכל בחירה בחיים שלי הייתה כדי לנצל את הרגע, כי מי יודע מה יוליד יום, ואיפה נהיה מחר. וזה לא שלא הייתי שמחה אם הייתי גרה כבר בבית משלי או עם רכב שלא מתגעגע למוסך כל חודשיים (או כזה מליסינג). אבל לאבא לא קוראים רוטשילד ואמא היא לא שרי אריסון. ואולי טוב שכך.

כסף מביא איתו צרות וצרות- עין. לא שאני חובבת ומאמינה בעיניים רעות למיניהן, אבל לצערי צרות-עין מביאה ליחס קנאי ושלילי מהחברה כלפיך. זה יכול להיות בן משפחה וזה יכול להיות חבר וזה אפילו יכול להיות זה שעובד לצידך ומרוויח פחות ממך. ואני דוגלת במשפט שלימדה אותי פעם חברה טובה: "מה ששלך-שלך". וכנראה שזה אמור להספיק. וזה באמת מספיק. כי ברוך השם יש לי קורת גג מעל הראש ואוכל על השולחן ובגדים ללבוש.

ועוד אני יכולה לומר לכם- אני מאמינה בלעבוד קשה בכדי להגיע למטרות שלי. גם אם זה אומר 7 שנים לשלב לימודים, עם עבודה במשרה מלאה, בכדי לקבל את הסיפוק שבקבלת תארים ולהתקדם למשרת החלומות שתמיד חשקת בה. והעובדה שאת קמה בבוקר עם חיוך על הפנים, ומוכנה לנסוע שעה לכל כיוון לעבודה שלך, מוכיחה שטוב לך ושאת מרוצה.

ואולי יום אחד יציעו לי משרת חלומות חדשה עם 5 או 6 ספרות משכורת, שתקנה לי את האפשרות לטוס לחו"ל כל שבועיים, או לצאת מוקדם מהעבודה ולהיות עם המשפחה שלי. ובערב אוכל ללכת לחדר כושר ולעשות יוגה או פילאטיס. ולסיים עם כוס יין בבית או בפאב השכונתי. ואני אגשים את החלום להשתכן על הר בעין כרם ולהביט בכל הירוק הזה שמשתרע למרגלותיו. ויהיה לי את אוטו חלומותיי. ואת חתונת חלומותיי (הכוללת גם את שלמה ארצי וגם את ברי סחרוף). אבל עד אז- אני נהנית לחלום, ולהסתפק במה שיש לי. ולהגיד תודה לאל שבימים אלה אני לא ענבל אור. מפורקת.

תגובות

להשאיר תגובה