"איפה שירתת בצבא?" שאלתי. "636, הייתי תצפיתן" הוא עונה. "636? איזה קטע, זה הגדוד שלי. גדוד ניצן. אני פלוגה ד' איזו אתה?". וככה התחילה שיחה עם חבר על ימיי בצבא. משוחחים על הפלוגה, על התפקיד, על המג"ד והמ"פ. פתאום את שווה ויש לך ערך. לא בעיניו, או בעיניי אחרים, אלא בעיניי עצמך.
הוא לא טעה, הרב לוינשטיין, לגביי. אני, ששירתתי בתפקיד קרבי, עדיין לא נשואה, אבל רבות מחברותיי לפלוגה ולגדוד-כן. בחורות דתיות על גבול החרדיות, שהיו קמות בבוקר להתפלל ובצהריים מדריכות כוח בקשר אל עבר חשוד. ולא סתם כוח, אלא נח"ל חרדי אמיתי. גברים במדים עם זקנים מדובללים וכיפות שחורות. נשים דתיות שבשבת הפכו את בגדי הב' הכבדים לחצאית צה"לית, והבינו שפיקוח נפש דוחה שבת. שהן חשובות מספיק, בדיוק כמו הבנים. כן, הן כבר נשואות ועם ילדים.
ברור שהוא יעורר סערה, הרב לוינשטיין. אנחנו נמצאים בעידן שבו כל התבניות נשברות וימי סלאח שבתי מאחורינו. תבנית המשפחה השתנתה, תבנית החוגים לבנים ולבנות השתנתה וגם תבנית התפקידים בעבודה ובצבא. כן, יש יותר לוחמות בתפקידי לחימה קשוחים ולא מעט גברים שיושבים בקרייה כפקידים.
וזה לא מתעכל לרב לוינשטיין בגרון, כי מי ירצה לוחמת עם שרירים, שעושה פזצט"א ויורה במדויק לעבר המטרה? מי ירצה בחורה עם ביטחון עצמי? מי ירצה שהאישה תתקן את הרהיטים ותדפוק מסמרים בבית? לא. זה לא טבעי. ויותר משזה לא טבעי לו, לי נדמה שאנשים כמו הרב הם קצת פחדנים. אישה עצמאית או אישה חזקה תתעורר יום אחד ותבין שהיא לא באמת זקוקה לגבר שיציל אותה מעצמה, והרעיון הזה מפחיד אותם. היא כבר לא זקוקה לגיבור כי היא עצמה גיבורה.
ובכן, כבוד הרב, תגיד את זה לילדיה של דפנה מאיר ז"ל, שנלחמה בגבורה עד מותה במחבל שניסה להרוג את כל משפחתה. תגיד את זה להוריה של הדר כהן ז"ל שבנחישות הרגה שני מחבלים שפצעו אנושות את חבריה. לך תגיד להם שאין צורך בגיבורות בסיפור הישראלי. לך תספר להם שמערכת הערכים שלהן השתבשה בבואן להציל חיים.
אני לא אזרוק עליכם קלישאות פמיניסטיות על כך שכולן שוות בעיני הבורא. שאין משהו שבן יכול לעשות שבת לא יכולה לעשות. שאנחנו לא צריכות להתאים לתבנית אחת שמישהו קבע אי שם בשנות התרפפ"ו ושהזמנים השתנו. אתם יודעים את כל זה ואני לא צריכה להגיד לכם. אבל כולנו שוקעים בתבניות- אולי לא על היחס בין גברים לנשים אבל יש לא מעט, גם כאלה הנחשבים מודרניים ומתקדמים- שיחשבו: "זה לא מתאים לפה""; "לא ככה עושים את זה"; "הנה הסיבה שהם רווקים"; "היא בטוח מתנהגת ככה כי היא במחזור/בהריון" ועוד מלא משפטי מפתח שאתם מנסים להסביר לעצמכם סיטואציות שאינן נוחות לכם.
ייקח לנו עוד זמן, בגלגול הזה, לקבל שינויים בלי גלגול עיניים. יהיו עוד אלפי דברים שהתקשורת תעשה מהן כותרות ואנחנו נזדעק. יהיו עוד הרבה פוליטיקאים שיעשו ספינים תקשורתיים וחוקיים על חשבון חיים של אנשים. זה לא צריך למנוע מאיתנו להמשיך הלאה ולהעז. הכי חשוב זה להעז. לא לפחד לעשות דברים כי מישהו אמר שזה מעוות או לא נכון. כן, יהיו קורבנות בדרך על מזבח המוסר, אבל אנחנו צריכים לעשות דברים שמרגישים לנו נכון מבפנים ולהשתדל לא לפגוע באף אחד בדרך. אפילו לא בעצמנו.
