בואו נצביע על הפיל שבחדר: בית שמש, מעלה אדומים ומודיעין לא קרובות לירושלים. נקודה. השקר הזה חייב להיפסק. גבעת זאב יחסית קרובה, וגם אליה זו חצי שעת נסיעה (ולפעמים 40 דקות) אם אתם מגיעים מגילה או מלחה. על תחבורה ציבורית נוחה לשם אין בכלל מה לדבר. אין רכבת מירושלים לבית שמש. פעם עוד הייתה, כשתחנת מלחה הייתה פעילה, אבל פעילותה הופסקה עם פתיחת תחנת "יצחק נבון".
בפועל, נסיעה מירושלים למודיעין ובית שמש צריכה לקחת 25-35 דקות. נסיעה למעלה אדומים הרבה פחות מזה- 15-20 דקות. ולכולן, אבל לכולן, חייבת להיות תחבורה ציבורית נוחה, שלא גורמת לי לעבור בתחנה המרכזית שסביבה אין לי ולו חניון אחד לרפואה. "אבל יש את בנייני האומה", יגידו רבים מכם. אז זהו, שמדובר בחניון קטן שמרוחק כביש סואן אחד מהרכבת. והגישה אליו תמיד פקוקה. אז מה עשינו בזה?
ירושלים משוחררת כבר 54 שנים, אבל נצורה מתמיד. 54 שנים ואף שר תחבורה לא הצליח לתכנן תחבורה ציבורית נורמלית וראויה בין ירושלים לערים הסובבות אותה. אבל היי, לתל אביב ברכבת זה 40 דקות בלבד. אבל להגיע לרכבת הזו את צריכה אוטובוס שייקח אותך לרכבת הקלה בהר הרצל- 15-20 דקות, ואז נסיעה מהר הרצל לתחנה המרכזית- 20-25 דקות. מאוד הגיוני.
אני לא יכולה להצביע על השרה הנוכחית כאשמה במצב. גם לא על השרה לפניה, שכיהנה בקושי שנה. גם לא על השר לפניה שכיהן בקושי כמה חודשים. וגם להצביע על ישראל כץ, שכיהן כ8 שנים במשרד הזה, קשה מאוד- כי הכביש לירושלים נפתח בצורה מדהימה, ויש רכבת שלוקחת 40 דקות לתל אביב. הבעיה, שכץ, כמו הרבה אחרים, כל כך התמקד בהישג הזה (שלוקח 8 שנים לייצר), שהוא שכח את הדרך לבאר שבע, בית שמש, מודיעין ומעלה אדומים.
ולמרות פתיחת הכבישים, עדיין יש פקקים מטורפים בכניסה וביציאה מהעיר. נסיעה לרחובות או יבנה שלוקחת 45 דקות, מתארכת לשעה ורבע. אבל נחזור למודיעין. אין ספק שמודיעין צמחה וגדלה. יש בה יותר פעילות תעשייתית והיא נותנת "פור" לתל אביב, אבל מה זה עוזר לירושלמים שצריכים לנסוע עד תל אביב ברכבת כדי לחזור למודיעין ברכבת אחרת? הרכבת הקלה שנבנית בתל אביב מגיעה גם לבת ים. ככה מחברים רצועת ערים קרובות. ככה מפתחים עיר. למה לא כאן?
ואני לא יכולה שלא לשים אצבע מאשימה גם לראשי הערים הירושלמיים- ברקת וליאון. ברקת במשך שנים תיכנן את הרכבת הקלה, אבל הצליח לייצר רק קו אחד שפעל שנים לפני שהתחילו לעבוד על יתר הקווים. קו אחד עמוס לעייפה, שנתקע כל פעם שיש חפץ חשוד או עבודות בנייה, והתדירות שלו נמוכה. מי עושה דבר כזה? ואז מגיע ליאון ומחליט שבקדנציה הראשונה שלו הוא יבנה הכל בבת אחת, כדי ששנייה לפני הבחירות ב2023 כולם יראו איזו עבודה נפלאה הוא עשה עם התחבורה הציבורית בירושלים. ועד אז? פקק אחד ענק.
פעם, הרבה לפני הרכבת הקלה, יכולתי לנסוע מהשכונה שלי בדרום העיר, לתחנה המרכזית בקו אחד שהגיע תוך 25-35 דקות גג. היום זה לוקח לי מינימום 45 דקות להגיע לשם מאותה שכונה בדיוק. איפה היעילות? וגם האוטובוסים עומדים בפקק. סידרו להם נתיבים ייעודיים, אבל הם מובילים לפקק אחד גדול: בכניסה לעיר, באזור מתחם התחנה, באזור מרכז העיר, בפסגת זאב ועוד ועוד. יש להם בדיוק 7 דקות אושר על נתיב תחב"צ, עד שהם מגיעים לפקק האינסופי. אז איזו מוטיבציה יש לי לבחור בתחבורה ציבורית על פני רכב?
וזה לא הולך להשתנות. את השרה החדשה ירושלים מעניינת כמו דוקו על עצים. יש לה נהג או נהגת צמודה, סירנה, אם צריך, ודוברת שמצלמת אותה מגיעה לכל מקום ברכבת בין תחנת ההגנה לתחנת סבידור מרכז. אם תחפשו אותי, אני הולכת ברגל לשכונה לידי, לחכות לתיק-תק החדש של אגד, שפועל כבר שנה, אבל עדיין לא נכנס לכל השכונות בירושלים. תחב"צ באפס מאמץ.
