חודשיים וחצי עברו מאז משה ליאון נכנס לכסאו של ניר ברקת בכיכר ספרא וכבר מרגישים ברעידת אדמה קלה. התקציב הוגדל, ישיבות המועצה נפתחו לציבור (ומוקלטות) ותכניות מגירה (לצד הצהרות בחירות) מקודמות. התחלה יפה, אבל לעיריית ירושלים ולעומדים בראשה יש עוד דרך ארוכה להנגיש את המידע האמיתי לציבור ולנבחריו.
תחילה, החומר שמגיע לחברי המועצה לפני ישיבות הוועדות השונות מוגש בצורה של סריקת תמונות ולא PDF ממוחשב המאפשר חיפוש כותרות ומילות מפתח, שיכולים להקל על חבר הוועדה. שנית, החומר עמוס במידע. ישיבת וועדת היתרים שנתכנסה לראשונה אחרי 4 חודשים, בשל הבחירות, עסקה בלמעלה מ4000 עמודים של היתרים שחיכו לאישור. זמן שניתן לחברי הוועדה לדון בכל היתר: 5 שניות. הגיוני סה"כ לאשר מרפסת או חריגת בנייה ב-5 שניות.
וועדת פטור ממכרזים אישרה אירועים יקרים בטירוף ליום העצמאות, מבלי שהנושא עלה בישיבת מועצה. למה זה חשוב? כי חברי המועצה שלנו משמשים עבור הציבור הירושלמי את הקול במועצה והם אלה שצריכים לדון אם חשוב לאוכלוסייה הירושלמית מופע של סטטיקובנאל ב12 בלילה או הפרויקט של רביבו ב1:40 (שעה שכבר ממזמן לא שורדים בה בעיר) במאות אלפי שקלים. במילים אחרות: הייתם צריכים לשאול אותנו לפני.
אבל הכי חשוב- וועדת כספים ישבה בשבוע שעבר לאשר את התקציב השנתי של העירייה מבלי שהוועדה צולמה ובלי פרסום פרוטוקולים או קבצי שמע ממנה- על מנת שנדע אילו דיונים התקיימו על … מממ.. הכסף שלנו. הדבר היחיד שפורסם, שוב, בצורה לא נגישה, היה סדר היום לישיבה. ואני שואלת: האם הציבור לא צריך לדעת לאן הולך הכסף שלו או כיצד מתחלק?
נחזור לחיובי. משה ליאון עשה מה שקודמו חשש לעשות במשך 4 שנים ופתח את ישיבות המועצה לציבור הרחב (אירוני שאדם החושש מהציבור, מנסה להיבחר כקול הציבור לכנסת). נכון, לא מעט פעמים עולים לישיבות גורמים המתנגדים או מתרעמים על נושא מסויים (השבוע זה היה על הרכבת הקלה בעמק רפאים), ומפריעים לישיבות, אבל אין מה לעשות, גם בעיר הבירה (שהיא העיר הגדולה בישראל) הציבור צריך להיות חלק מההחלטות הנוגעות אליו, גם אם לא נעים. יש לציין כי ליאון מצליח להתמודד עם זה בנעימות ובאדיבות ולא לאבד את קור הרוח.
כשנכנס לתפקיד הבטיח ליאון "מהפכה". ניכר כי הוא באמת רוצה ליצור אחת כזו ולטלטל את המערכת, אבל יש עוד דרך ארוכה. המאבקים עם ועדי העובדים מתגלעים, ההסתדרות עושה שרירים ויעילות האגפים דורשת בדיקה מקיפה, שכן עדיין אין השתלטות על התורים לגבייה או פינוי אשפה מאסיבי או תיקון מפגעים ברחובות (תלונה שהגשתי על בור בכביש שונתה ל"טופל" מבלי שהעניין טופל).
מהפכה אמיתית דורשת ירידה לשטח. לקבוע יום בשבוע שבו יוצאים מהמשרד לחיים האמיתיים. אמרתי את זה לפני הבחירות ואני אומרת עכשיו- המנהל של הכל חייב להכיר את בוחריו לעומק- ולא רק את אלה שהסתובבו איתו בחולצות לבנות וג'ינגלים קליטים. כמובן, הוא לא לבד. הגיע הזמן שהתושבים יכירו את חברי המועצה לעומק. שיבינו כל אחד מה תפקידו, באיזה תיק מחזיק ואיך הוא יכול לשרת אותם.
זו דרך ארוכה- להגיע לכמעט מיליון תושבים- אבל אפשרית. זו דרך קלה יותר להגיע בעצמכם ל-32 נבחרי ציבור. אני אגלה לכם סוד קטן: ארנונה ותשלומי מים הם לא הדבר היחיד שהעירייה מספקת לתושב. מייל אחד, פניית ציבור, או אפילו נבירה באתר העירייה, יגלו לכם מידע אדיר על כל מה שאתם רוצים וצריכים. ואם חסר? פשוט תבקשו. בסוף זה כסף שלכם.
