בתואר הראשון שלי ערכתי עבודה סמינריונית על יחס המדינה לרווקה. זה די פשוט- המדינה לא ממש רוצה לקבל אותך כרווקה בשום גיל, ולמעשה דוחפת אותך לתפקיד ה"אמא" מאוד מהר. כלומר, את יכולה לא להתחתן, וזה יהיה בסדר, אבל אנחנו ניתן לך מלא אופציות להיות אם חד הורית, העיקר- שתמלאי את תפקידך המושלם בהצלחה.
לא יעזור הפמיניזם, לא תנועת METOO ולא שום זרם אחר בעולם המודרני, בסוף, גם אם זה לא גלוי לעין, יגידו לך שהכי טוב זה להיות אמא ולממש את עצמך, באמצעות שינוי-כל-עולמך-עד-ויתור-העצמי-שלך. לא בהעצמה נשית, נשים דנות, אלא דווקא בהעצמה אימהית. זה בדיוק המאבק המגדרי גם של להט"ב, שהנושא הכי חשוב להם, מלבד הכרה בזהותם המינית, זה להיות הורה. לבריאות. אין תלונות.
אבל כשנשים (וגם גברים) באות לשנות עבור נשים אחרות, הן קודם כל רואות את עצמן-האימהית בעתיד. איזו אמא הן רוצות להיות. באיזה עולם יגדלו הילדים שלהן. האם היא תצליח להיות גם בעלת עסק עצמאי ומצליח או מנהלת דגולה וגם אמא? שאלת השאלות לכל אישה באשר היא. ובכן, בעיניי לא.
לפני כמה ימים פירסמה יו"ר ועדת מעמד האישה במועצת העיר, הגב' לורה ורטון, סקר שכותרתו "עיר בראייה מגדרית", שתפקידו להקשיב לרחשי נשות (ושוב, גברי) העיר ביחס לראייה מגדרית של העיר ירושלים. "שאלון אנונימי זה נועד לסייע בהבנת ההבדלים באתגרים עמם מתמודדים גברים ונשים במרחב הפיזי העירוני ואף למפות בפועל מוקדים הדורשים את תשומת ליבנו," מציינות כותבות הסקר, "בחינת ההיבט המגדרי בתכנון עיר הינו תחום חדש בעולם. עיריית ירושלים בוחרת כעת ללמוד אותו ולהבין אילו מענים יש לפתח".
כל הכבוד! הגיע הזמן שעיר תיבחן על כל מרכיביה, גם אלו המגדריים. אז כמובן שקראתי את הסקר, וכירושלמית, באתי לענות ואז שמתי לב לכמה דברים: אחד, התת-כותרת הראשונה עוסקת בתחושת ביטחון במרחב הציבורי. הסקר מוביל אישה לחשוב שהיא נמצאת בחוסר ביטחון. השאלות הראשונות כבר בעצם אומרות לך: את חיה בחוסר בטחון, רק תגידי לנו איפה. זו טעות מספר אחת של נשים שחושבות בשביל נשים אחרות.
דבר שני, הוא מכוון לאמהות. רווקה כמוני לא מצאה את עצמה בשאלון הזה, מלבד שאלת המיחזור בסוף שרלבנטית אליי (כי העתיד האקולוגי שלנו חשוב לי), אבל אין בה שום קשר מגדרי (או ששוב אנחנו נתפסות כמנקות של הבית?). דבר אחרון, לא ניתנה שום אפשרות להביע דעה אישית ולהוסיף הערות. ומה אם אני רוצה שיהיו יותר דירות שני חדרים לרווקים.ות בירושלים? יותר פאבים בשכונות, כמו שקורה בערים אחרות (שמתחת לבית יש את הקפה או הבר השכונתי)? – מקומות שצעירים יכולים לבלות ולהכיר? איך שזה נראה כעת, הסקר הזה יוביל לטיפות חלב בכל שכונה ומקוואות למכביר, אבל ירחיק צעירות רווקות חילוניות שכבר לא יהיה להן מה לומר על העיר בראייה מגדרית.
איני מזלזלת באימהות. מי שמרגישה שזה ייעודה ואוהבת להיות אמא- רק אושר שמחה ושביתה יתמלא כרימון, אבל יש עוד שלבים בחיים שא.נשים עוברים. רווקות היא תקופת זמן משמעותית מאד עבור כל צעיר וצעירה. ואם חושבים על זה, ראייה מגדרית היא רחבה מאד: שילוט שונה ברחובות, כדי שיותאם לכל המגדרים (כבר קורה בעולם); רישות העיר בWIFI ותאורה טובה, כדי שכל בחורה תוכל לדווח על מיקומה אם חשה באי נוחות ובטחון. חיוב השמה של מכונת טמפונים ופדים בכל שירותים- לנוחות המשתמשות; אוטובוסים עם לחצני "הטרדה מינית" לרווחת הנוסעים והנוסעות.
אם אתם חושבים שהגזמתי, אתם לא מבינים מהי "עיר בראייה מגדרית". אני לא חושבת שירושלים כיום לא מכוונת נשים. הספסלים/ הכבישים/ גני הילדים שנבנים/ חדרי הכושר השכונתיים/ טיפות החלב/ המקוואות/ מרכזי בריאות האישה ועוד, הם כולם א-מגדריים, ואפילו יותר פרו-נשים. אני רק חושבת שהגיע הזמן לדייק יותר את ירושלים שתהיה פרו-צעירים ורווקים. חלק מזה גם לדאוג שנשים צעירות ירגישו בטוחות, אבל גם שיהיה להן כיף להיות מי שהן. להפחיד אותן ולהתעלם מהן- לא בדיוק קולע למטרה.
