עם כניסתי לגיל 36 החלטתי לכתוב מכתב לעצמי. תזכורת קטנה לשנים הבאות. עוד כמה מילים למסע הארוך של חיי. לחיים.
היי, ילדה, את כבר לא ילדה. כולך אישה חזקה שנלחמת, כמו לביאה, על מה שמגיע לה. ומגיע לך. הדמעות האלה, שחונקות את גרונך לעיתים תכופות, הן תוצר של עבר לא פשוט שלמדת להתמודד איתו ולמדת להתמודד ממנו. כל מה שהשגת היה בשתי ידייך, עם גב חזק של משפחה תומכת וחברים מופלאים שהיו שם בשבילך. בורכת.
שני טיפים מהורייך מלווים אותך עד היום, וימשיכו ללוות אותך לנצח: את ה"לא" יש לך- לכי והשיגי את ה"כן" ו"סבלנות מרה-פירותיה מתוקים". נכון, שום דבר לא בא בקלות, וקיבלת הרבה "לא" בחיים, אבל השגת גם כל כך הרבה- התארים, הקשרים, העסק שלך. כלום לא בא לך בקלות.
עם השנים נכנס לעולמות חדשים שמחד, העצימו אותך ומאידך- הפחידו מאוד. לקחת את החרבות שהשליכו עליך והפכת אותן למגן שמעניק לך חסינות (כמעט) מהכל. בכל יום את מתחשלת עוד קצת ואת יודעת שבסוף את תהיי חזקה להתמודד עם כל מה שיזרקו אליך ועליך.
אבל החרבות האלה לא נועדו להגן רק עליך. יש בחוץ עשרות אלפי נשים שזקוקות לך ולחברותייך. אתן, ששמתן את עצמכן בחוד החנית של המאבק הפמיניסטי, נלחמות יום-יום בחזיתות שונות, במטרה להביא מעט שלווה לדורות הבאים. האגדות מספרות על אבירים מרהיבים שמגיעים להילחם בדרקונים בכדי להציל את העלמות במצוקה. היום האבירים התחלפו באבירות. אתן אלה שמצילות את אותן עלמות. את אותן עלומות.
מעניקות קול לאלו שקולן נדם. משמיעות את זעקות השקטות. מבטאות את אלה שחופש הביטוי נשלל מהן. כותבות, שרות ומלחינות את פסקול חייהן של אלו שאטמו אוזניהן מלשמוע. אתן אלה שבוחרות לקחת את הנשים מהפינה אל תוך המעגל. מכניסות אותן לריקוד חיים מרתק ומאתגר. המעגל הזה- הסיסטרהוד- הוא מעגל מרים ומרומם נפש. הוא משמח כל כך. זכית בו בעצמך השנה.
זכית להיכנס למעגלי החיים עם נשים מנהיגות – כל אחת בתחומה. זכית לחולל איתן ולמענן. זכית במסע ארוך ויפיפה עם הרבה כלים לדרך. כל אישה היא כלי שלקחת כצידה לדרך. כל אישה מחוברת אליך עם חוט ששזור לכן בחוויה דומה. כל אחת היא צליל או תו במוסיקה הנעימה לאוזניך. בשיר "גאולה" של חמי רודנר נכתב "נשים הן מילים/ הן מים חיים/ הו הוו גאולה". הן היו לגמרי הגאולה שלך.
ועתה? פניך קדימה. את זועקת את החלומות שלך ואצה בדרכך להגשימם. את פורצת דלתות וסוערת פנימה בכדי להכניס עוד ועוד נשים למעגל. את מחוללת שינוי וגורמת לכולם סביבך להחזיק ידיים. כל יד מותאמת ליד אחרת כמו כפפה. היא נכונה ומדויקת לה ולך. את יודעת שככל שהקשר שתרקמי יהיה חזק- כך גם את תהיי חזקה יותר. כל חיבור משמעותי לחיבור לעצמך.
אז ילדה, את כבר לא ילדה. כולך אישה חזקה שנלחמת, כמו לביאה, על מה שמגיע לה. ומגיע לך.
