יופי, תלמידי ישראל! חזרתם ללימודים? עכשיו תתחילו בבקשה ללמוד. קחו את ההזדמנות המיוחדת הזו שקיבלתם, תפתחו ספרים (עדיף ספרים מהטאבלטים חסרי ההשראה שדרכם לומדים בשנים האחרונות. כן, אין כמו לדפדף ולמרקר ניירות- אבל כל אחד והפטיש שלו) ותתחילו לשאוב מידע שאולי ישמש אתכם בעתיד ואולי לא. ובכל זאת, תלמדו!
אני יודעת, טריגונומטריה זה סופר משעמם (מלבד "האחוזון העליון" בבית הספר שקולט את הדברים האלה), ואתם שואלים את עצמכם ארבע פעמים ביום מה זה, לעזאזל, future progressive או מה עושים עם הזכות לחירות וחופש התנועה בעתיד, אבל אתם תצטרכו את זה, מבטיחה, אולי לא בזמן הקרוב אבל בהחלט יגיע הרגע שבו תתחרטו שלא הקשבתם לסופיה המורה ובמקום זה קעקעתם את השם של הילד/ה שאתם מחבבים על הזרוע.
אני מודה, אני מנותקת מהנוער כיום. ניסיתי, זה לא עובד. אחיינית שלי בגיל 8 מדברת אליי במונחים שאין לי מושג בהם ולא בטוח שאלמד אי פעם, כי לילדיי כבר בטח יהיה מאגר מושגים משלהם. אבל יש דברים שלא משתנים בשום דור: הרצון שהילדה היפה והמקובלת בכיתה תחבב אותי; שהגוף שלכם לא יאכזב אתכם עם חצ'קונים או בשיעור חינוך גופני או עם תנועות לא רצויות במסיבת כיתה… אבל הכי חשוב: לא לצאת מטומטם ליד כולם. אז שתדעו שככה זה גם בחיים האמיתיים.
גם בגיל 20 וגם בגיל 30 את רוצה שיתחילו איתך, חוששת שעור הפנים שלך לא יעמוד במייק אפ ואבוי אם תצאי דבילית או טיפשית מול הבחור שאת מחבבת. אז בין סגנון השיער הכי מגניב לאופנה הכי מעודכנת, יש משהו בלמידה שייתן לכם רוגע ושלווה בחיים, בגיל צעיר ובגיל מבוגר. זה ימלא שתיקות מביכות בדייט; זה יגרום לשיח זורם בחבר'ה וזה היסוד לטיעונים בדיונים שתקיימו בעתיד כדי לצאת צודקים. זה העמדה, עמוד השדרה והבסיס להמשך חייכם.
ואינטליגנציה זה לא רק תעודת הבגרות או תארים מאוניברסיטאות נחשבות. אינטליגנציה מתבטאת בידע כללי רחב והיא מביאה לתוצאות טובות בחיים. למשל, אינטליגנציה מובילה לבדיחות מצחיקות ושנונות בחבר'ה. אין ספק שאם תקרא מספיק על מה שקורה סביבך, אז אתה גם תדע לעקוץ ולהצחיק את האנשים סביבך ותהיה "קטלני" (עוד אומרים את זה?).
ונכון, יהיו עוד עשרות כתבות בעתיד על ההוא שלא סיים 12 שנות לימוד אבל הגיע להיות שר, קומיקאי מצליח או היי טקיסט מיליארדר, אבל הם אחד למיליון, אז הסיכויים לא תמיד לטובתכם (עוד סיבה להעמיק במתמטיקה). אין אדם שהצליח בחיים ולא נאלץ להמשיך לקרוא, ללמוד ולהתעמק בתכנים הנוגעים למקצוע שלו. כל המוכשרים והמוצלחים, שאמרו להם שכלום לא ייצא מהם בחטיבה או בתיכון, השלימו פערים בקריאה, התעניינות, סקרנות ולמידה מהסובבים אותם. זה הניצחון האמיתי שלהם.
וגם אם נדמה לכם שאחרי 12 שנים במוסד האפור (והמקושט להחריד) הזה אתם תצאו לעולם ולא תיגעו בספר, עיתון או תגוגלו בגוגל, אתם טועים. האמת היא שאנחנו כל החיים מצויים בלמידה מתמשכת. כן, אנחנו נלמד מהקבצן שנראה בדרך; מהמפקד בצבא; ממאמן הכושר; מהבוס ה"קרציה" או ממנהל הלקוחות הוותיק שעזר לך עם ההלוואה בבנק.
הנה דוגמא: לפני כמה שבועות היה לי תקר בגלגל. איש חרדי מקסים שהיה באזור עם אשתו ושלושת ילדיו, אחד מהם תינוק, סייע לי להחליף את הגלגל. ביקשתי את סליחתו וסליחת אשתו, כיוון שהם עם הילדים והשעה כבר מאוחרת. הוא ענה לי: "שטויות, הבנות שלי לומדות שיעור חשוב יותר כרגע". ואכן, בשקט ודממה הן התיישבו על קצה המדרכה והביטו בטוב הלב של אביהן בפעולה.
גם אני למדתי משהו (לא להחליף גלגל, כי בת'כלס לא קלטתי כלום ממה שהוא עשה שם): למדתי שיש אנשים טובים שמוכנים לעזור לאחרים. שילדים יכולים להיות שקטים ומנומסים אחרי עשר בלילה. שאסור להחנות בדרכי עפר. אבל הכי חשוב- שגם בגיל 31 יש לי עוד מה ללמוד. וגם לכם! שנת לימודים פורייה ומוצלחת.
