סלחו לי על הצרפתית, אבל המשחק הפוליטי הוא משחק מחורבן. הוא עמוס מניפולציות, שקרים, תככים ובעיקר- קבלת החלטות קשות "נכונות לשעתן". מה שהיה נכון לשחרור גלעד שליט, לא נכון לשחרור בנינו שנמצאים בידי חמאס- חיים או מתים. מה שנכון להתנהגות האופוזיציה בממשלת נתניהו, לא נכון להתנהגות האופוזיציה בממשלת בנט- לפיד. ומילת המפתח שכולכם מחפשים: צביעות. אבל לא באמת.
כדי להבין את כנסת ישראל ואת ממשלת ישראל, צריך להבין שהמשחק הפוליטי קיים בכל אחד מאיתנו ובכל אחד מנתיבי חיינו. תנסו לחשוב על האסטרטגיה שההורים שלנו בנו סביב חגיגת החגים: אצל מי עושים חג, מה כל אחד מביא, את מי להזמין ואיפה כל אחד יישב. דמיינו שדודה רבקה לא מוכנה להיות איפה שדוד אפרים – וכבר קיבלתם מבצע ברמה של מבצע צבאי.
זה נכון גם לגבי קידום בעבודה: כדי להתקדם בשרשרת לא מספיק רק להיות טוב, אלא צריך לצבור כוח ולהשיג קלפי מיקוח. תפסת את הבוס שלך בוגד? היית שותף לעיגול פינות בתקציב המשרד? מזל טוב, המשרד הפינתי מחכה לך בתוספת שכר, רכב צמוד ועוזר. אל דאגה, בעתיד גם תעלה איתנו קומה.
אל דאגה, אין לי כוונה להכליל ולומר שכל החיים שלנו לא כשרים, או כשרים אבל מסריחים, אבל אני לא מופתעת מההתנהלות של כנסת ישראל כי אני פשוט יודעת איך הדברים עובדים. כשנתניהו הודיע בתחילת השבוע כי "הליכוד", ויתר סיעות האופוזיציה לצידו, עוברים להיות אופוזיציה לוחמנית שתפקידה הפלת הממשלה- הוא התכוון לכך.
הוא כבר היה שם, אבל אף פעם לא כשיש בידיו 53 מנדטים. הוא כבר היה שם, אבל אף פעם לא מול ממשלה שמורכבת ונתמכת על ידי מפלגות שמאל וימין שלא מסכימות על עניינים מהותיים כמו דת; לאום; נושאים מדיניים; כלכלה וביטחון.
אז נכון, אם הממשלה הנוכחית תפתח שולחן עם נושאים חברתיים, זה יקנה לה קצת יותר זמן מסך ואולי גם רגיעה חלקית בקרב המצביעים המאוכזבים (של כל הסיעות), אבל אי אפשר להתעלם מהצורך להצביע על חוקים ביחד עם אנשי ימין מהאופוזיציה. ולא נראה שהם בדרך לעזור כל כך.
אחת הדוגמאות לכך היא חוק איחוד משפחות. ידידי, אלעד מלכא, הסביר את המהלך של האופוזיציה לפני כמה ימים: "מה באמת קרה אתמול? האופוזיציה הצביעה נגד העברת הדיון מהוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת הפנים לוועדת החוץ הזמנית. למה הקואליציה ביקשה להעביר? בגלל שיו"ר ועדת הפנים יהיה מנסור עבאס והוא ממש לא רוצה שבמשמרת שלו, בוועדה שלו, יעבור החוק הזה. שימו לב, אם החוק הזה יעלה בוועדה של עבאס הוא יעבור, פשוט כי האופוזיציה תתמוך, אבל לעבאס יהיה לא נעים מול הבוחרים שלו ולקואליציה לא נעים מול עבאס". הבנתם?
את המשחקים והמניפולציות האלה אני מכירה מקרוב מעבודתי בכנסת. כמות החוקים החברתיים שהציעו חברות וחברי כנסת מהימין שנפלו בגלל חברי וחברות כנסת "חברתיים" מהשמאל היא בלתי תיאמן. הסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שזה חוק שהציעה הקואליציה ולא האופוזיציה. ככה פשוט. איך כינתה את זה חה"כ לשעבר תהילה פרידמן? "חוקים שנועדו להביך אותי" (במקרה דומה שאירע לה בכנסת ה-23 בו הציע חה"כ מהאופוזיציה אלעזר שטרן הצעת חוק להגדלת נשים בגוף הבוחר את הרבנות הראשית. היא נאלצה להצביע נגד החוק בשל משמעת קואליציונית שכללה את המפלגות החרדיות).
רעיון טוב ליישום לנייד זה יישום שקורא "בולשיט" או "שטויות במיץ" עם הסבר ליד, על כל כתבה או ציוץ או פוסט שמונע מהמניפולציות הללו, על מנת שהציבור יכיר אותן, יבין אותן ויידע להימנע מלריב עליהן בטוקבקים ברשת. זה לגמרי יוריד את מפלס העצבים שלנו כציבור- שניכר כי נבחריו כבר ממזמן לא סופרים אותו באמת.
