השבוע אני טיפה מתנתקת מהבחירות המוניציפאליות ורוצה לפנות לפוליטיקאים הארציים שלנו באופן אישי: אני מבקשת מכם, כירושלמית, כאזרחית ישראלית וכימנית- אל תאמרו עוד את המילה ירושלים בחצי שנה הקרובה, ברשותכם. אני מבינה שהיא חשובה לכם- מי כמוני מבינה את זה, אבל בשלב הזה, השירות שאתם עושים לעיר נורא ואיום.
אומר לכם משהו, יקיריי, לא איכפת לי שבוטל המשחק עם ארגנטינה. ברור לי שכוחות האופל בצורת BDS ניצחו את תושבי ישראל, ירושלים ואתכם ולכן אני מוכנה "להחליק" את ביטול המשחק. נתמודד. אני גם מתעלמת מהביקורת כלפיכם בעניין הזה, כי עוד לא חוויתי דעה בעצמי על הביטול הזה. אבל אם בחודש הבא תאגיד השידור הציבורי יחליט שלא לקיים את אירוויזיון 2019 בירושלים וזה יהיה בגלל התערבות שלכם- אני אתעצבן מאד. אבל מאד.
לפני כחודש יצאה הצהרה, קבל עם ועדה, כי המדינה תתערב בהפקת האירוע וגם שהאירוע יתקיים בירושלים, או בכלל לא. לי, שברור לגמרי כי ירושלים צריכה לארח את האירוויזיון, צרמה ההצהרה הזו. הרי ידוע שה-EBU גם אוסר התערבות פוליטית בארגון ובהפקה, כמו גם קיומם של נאומים פוליטיים במהלכו. אני מבינה שזה בעייתי בשבילכם, אבל אתם חייבים להתאפק.
כמה דברים שאולי אתם לא יודעים, או שכחתם, אבל על הפקת האירוע אחראי תאגיד השידור הציבורי החבר ב- EBU- איגוד השידור האירופאי, הבעלים של המותג "אירוויזיון". לידיעתכם, לאור סאגת המשחק עם ארגנטינה וריבוי הדיונים המיותרים אחרי זכייתה של נטע ברזילי, ביום רביעי האחרון פורסם כי איגוד השידור האירופי דורש לקיים את האירוויזיון ב”מקום לא מפלג” בישראל ואף לקבל ערבות של 12 מיליון יורו למקרה של ביטול התחרות בארץ, בין היתר, בגלל אפשרות של התערבות פוליטית.
אתם מבינים, התערבות שלכם לטובת ירושלים, על אף שהיא מחמיאה, עושה לנו שירות רע. גם ככה קשה לנו- הפיגועים לא עשו כאן שירות מדהים; ההפגנות של הפלג הירושלמי גרמו לחלחלה וסלידה מירושלים; עסקים עזבו אותנו ונטשו מרכזה והפוליטיקה כאן גועשת ורועשת מספיק, גם בלי שתתערבו לנו. לא רגב ולא ליצמן ולא קרא ולא ביבי. בחיי.
תבינו, ירושלים צריכה את האירוויזיון הזה. היא צריכה להראות לכולם שיש כאן קהל דתי, מסורתי, חילוני, אתאיסטי וגם חרדי ליברלי שמקבל את הצבעוניות וההדר שהאירוויזיון מביא איתו. אירוויזיון שהוא לא רק גייז – למרות שזה מה שנדמה לכולם (אני סטרייטית ומעריצה של התחרות). אירוויזיון שהוא רעש ואנרגיה ועליזות שהוא כמונו, הירושלמים, למרות הסטיגמה שנדבקה בנו. ביקור אחד ב"מחניודה" מוכיח את זה. אתם יודעים את זה (כן, גם ליצמן, אולי בגלל זה הוא חושש מקיומו), אני לא צריכה לספר לכם.
אתם גם יודעים שאירוע כזה מושך אליו יותר מ-40 משלחות מרחבי אירופה (וגם מאוסטרליה) שזה לכשעצמו ירים את ירושלים באוויר וגם את ישראל (תחשבו שהם יישארו לאירועי הגאווה שמתקיימים בצמוד, איזה טירוף זה יהיה!?).
אז, יקרים שלי, אתם יודעים, וקוראיי כאן יודעים, מה הדעות שלי. שאני מאמינה בממשלה הזו. שקיים בכם הרצון להצליח. להרים את החלשים ולהביא אותם לקדמת הבמה. אני גם יודעת שעבור רבים מבוחריכם חשובה הציונות והלאומיות שאתם מפגינים בכל אמירה. ישר כוח ענק, אבל די. הגיע הזמן, בעיקר אחרי סאגת יום העצמאות, שתיקחו צעד אחורה ותתנו לנו ליהנות מרגע החסד הזה ולארח את האירוויזיון מבלי שתצרו בעיות או אנטגוניזם בקרב מקבלי ההחלטות. למען השם, שחררו את ירושלים.
