ניישר קו: אני לא מהחובבות הגדולות של אריה דרעי בפוליטיקה. אני יודעת שבתוך תוכו הוא איש טוב לב, אני בטוחה שאיש משפחה יקר וגם חבר טוב למקורביו, אבל בעיניי, הוא אדם מסוכן לפוליטיקה במדינת ישראל. ולא, חברים, זה לא ה"דרעי" שמפריע לי. מבחן הבוזגלו פה לא תופס. באותה מידה גם אהוד ברק ואביגדור ליברמן הם אנשים מסוכנים לפוליטיקה במדינת ישראל.
אנשים מסוגם של דרעי, ברק וליברמן מסמלים עבורי כל מה שנורא בפוליטיקה. למעשה, אם תתבוננו היטב, הם גם האחראים הישירים לפילוג ולהסתה ולקרע האדיר שיש בעם. ליברמן הוציא את מדינת ישראל פעמיים לבחירות. אהוד ברק מימן את המחאות בבלפור. ודרעי, אשר תמיד נתפס כאיש של שלום, וזה שמפשר, הוא גם זה שבסוף מוביל לפיצוץ הגדול שבגינו נתניהו צריך לשבור קירות כדי להתאים את החלל עבורו.
זה המקום לציין שאין לי בעיה עם פירוק והרכבה מחדש של משרדי ממשלה, אבל כן יש לי בעיה עם רוטציות (מילה שכבר ציינתי, להערכתי, שמגרדת לי בגוף) שמבטיחות לדרעי את משרד האוצר ביום מן הימים (לא רואה את זה מגיע, אבל כרגע זוהי רק נבואה שלי). גם לתת לו שני משרדים שדורשים תשומת לב יתרה- בריאות ופנים- זה לא צעד מבריק במיוחד. אולי של דרעי.
יש אנשים בפוליטיקה שאני יודעת מה הם טומנים בחובם ומאיזה אינטרס הם מונעים- אצל דרעי אני לא תמיד יודעת. אין לי מושג אם זה הכסף, המעמד או הכוח העצום. מה שבטוח, הוא לא מנצל אף אחד מהם כדי לעזור באמת לאוכלוסיות שהוא מייצג. חברי הכנסת ברשימה שלו- כן, הוא- לא. עליי אי אפשר לעבוד עם דמעות של בצל.
בשנה הקרובה אנחנו הולכים לבחירות מקומיות. הירושלמים כבר יודעים איך נראה שיתוף הפעולה הכי מוזר ביקום בין דרעי לליברמן. קוראים לו משה ליאון. נפריד את האיש והעשייה מהפוליטיקה- ליאון הוא באמת ראש עיר טוב, אבל תמיד אני אתהה לגביו מה קורה במחשכים, ואילו מהלכים קורים מתחת לפני הקרקע המפגישים את דרעי וליברמן בעיר הזו.
אני באמת מחבבת את נבחרי הציבור מטעם ש"ס: מלכיאלי ומרגי הם אנשים עם ראש פתוח ולב רחב, ארבל וטייב הם אנשים חברתיים ומקסימים, בצלאל הוא איש של עשייה ושטח. מעולם לא הודרתי מלשכתם וההפך- יש בינינו קירוב לבבות ענק. לעיתים אני תוהה מה להם ולמנהיגם הנוכחי. סימן שאלה ענק שתמיד ריתק אותי.
ביום חמישי התקיים דיון בבג"ץ בעניין "חוק דרעי". מחד, ההחלטה להתערב לרעתו, יכולה לעכב את מינויו הבעייתי של אדם שהורשע בפלילים לשני משרדים חשובים שדורשים תשומת לב מעמיקה. מאידך, אם יתערבו כעת במינוי של נבחר ציבור- הרי שסופו של בג"ץ להתערב בכלל ברצון הבוחר יהיה קרוב יותר ואולי כואב יותר. כמישהי שיודעת שהחלטות קיצוניות מובילות אחר כך לבעיות קיצוניות, אני לא יודעת לומר איזו החלטה תהיה טובה יותר למדינת ישראל. אני כן יודעת שדרעי בראש שני משרדים זו צרה כפולה ומכופלת.
לפני עשרה ימים חולקו התפקידים והושבעה הממשלה החדשה. ממשלה מצוינת למדינת ישראל לרוב הדעות: האנשים הנכונים בביטחון, בחוץ, במשפטים, ברווחה, בחינוך ובכלכלה. ולמרות מיעוט הנשים בה, ובכלל בקואליציה, אני יודעת שבממשלה הזו נמצאים אנשים עם הלב במקום הנכון. עם זאת, הערכתי היא שכדי שהממשלה הזו תחזיק את 4 השנים המיועדות לה, אריה דרעי לא יכול להיות שר. הוא האיש הלא נכון במשרדים הלא נכונים ובכלל, בעוד שנתיים לערך, כשתגיע הרוטציה, והוא ייכנס לתפקיד שר האוצר, הוא יהיה, בעיניי, האיש המסוכן ביותר במשרד הנפיץ ביותר- ואת זה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.
