אז אחרי כל הדחיות והסערות, המועד לבחירות המוניציפליות כבר ממש מעבר לפינה. ברחבי הארץ התגבשו רשימות והורכבו סיעות, היו מתמודדים שפרשו מהמרוץ וראשי ערים מכהנים שהחליטו להסיר עצמם מההתמודדות המחודשת… הזירה שוקקת החיים הזו ממשיכה לייצר כותרות בצל מלחמה, ונדמה שבעיקר בולטת המגמה לעיבוי תוכניות בתחום הביטחון, למיקוד בענייני קהילה ורווחה ולהתאמות הנדרשות בכל מה שקשור לחינוך.דפנה רביד-רבינוביץ משוהם, שאחרי 15 שנות התנדבות במועצה המקומית החליטה לעזוב תפקיד בכיר בחברת תוכנה מעולמות השירות המוניציפלי, ולהתמודד בבחירות לראשות המועצה, מצעידה את שוהם בביטחון ובראייה כוללת ומציגה תוכנית עבודה מקצועית שמניחה את תושבי שוהם בידיים טובות.
"אני חיה בשוהם למעלה משני עשורים. גידלתי פה את הילדים שלי, הקמתי משפחה. למזלי – העשייה המקצועית שלי לאורך השנים מיום שחרורי מצה"ל, אפשרה לי להתמקצע המון, ללמוד הרבה ולהתנסות בעבודת שטח אמיתית לצד ראשי ערים גדולות ובעבודה עם מנכ"לים של משרדים שונים. העשייה בשנים האלה עשתה טוב לתושבים וליישוב, שכן הייתי חתומה על הישגים לא מבוטלים כחברת מועצה בהתנדבות, ואפילו ממושבי באופוזיציה". מתחילה דפנה את הריאיון שלנו.
אילו הישגים, למשל?
"היו מהלכים משמעותיים ששינו את החיים ביישוב באופן מהותי. בחינוך, למשל – אני זו שפעלתי לחשיפת נתוני המיצב, כמצפן לתוכניות החינוך. יזמתי את פיצול המגרשים באזור התעשייה למען העצמאות הכלכלית של שוהם. חשפתי הטיות מכרזים במיליוני שקלים – חיסכון אדיר לקופת היישוב, וגם יזמתי את בינוי מועדון הגמלאים ומועדון "יחד" לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בזמנו יזמתי גם את המאבק להפיכת מחנה "בן עמי" מכלא צבאי למחנה לוגיסטי, ופעלתי לאישור הורדת הארנונה. הכל התאפשר הודות לעבודה מקצועית שלי בתחום ולניסיון רב-שנים שיש לי בזירות הנדרשות, שכולל גם היכרות עם בעלי התפקידים והפקידים במשרדים הרלוונטיים".
תסבירי
"כבר כשהשתחררתי מהצבא כקצינה, העשייה המקצועית שלי נסובה סביב ענייני ניהול מוניציפלי; התחלתי באלכ"א (ג'וינט ישראל) כמנהלת תוכניות לפיתוח מנהלים, וריכזתי שם את פורום המאה ה-21 לראשי רשויות מקומיות. גיליתי עולם של עשייה שאני מאוד אוהבת, והמשכתי כמנהלת המרכז לפיתוח רשויות מקומיות בשרון – גם שם עבדתי מול השלטון המקומי והציבורי. בזמן הזה כבר הוצאתי תארים, ובהשכלתי אני מתכננת ערים.
בהמשך הדרך פניתי לעבודה בחברות היי-טק ותוכנה, וכיהנתי כמנכ"לית חברת "מטרופולי-נט" שגם שם – לא מפתיע – עסקתי בפיתוח, הקמה ותפעול של שירותי מערכות מידע לרשויות מקומיות. עד ללפני שש שנים הייתי מנכ"לית המועצה האזורית יואב, והובלתי שם מהלכים אסטרטגיים – בין היתר הקמתי ותפעלתי חמ"ל כשהיו "סבבים" של ירי טילים לישראל, והיום אני מנכ"לית חברת תוכנה בשם "קומפלוט", שגם היא – איך לא, מתמחה בפיתוח ובמתן שירותי מערכות מידע בנושא הנדסה, לרשויות מקומיות, כך שלאורך השנים יצא שסיפקתי מענים מקצועיים ואסטרטגיים לראשי רשויות בכל הארץ. אז הודות לפעילות השטח הזו אני מכירה היטב את כל מי ומה שצריך, ואני בקיאה לא רק בתהליכים – אלא גם יודעת למשוך פיילוטים, הקצאות ותקציבים לצרכים שונים לטובת היישוב".
אז בנקודת הזמן הזו, לאחר שנופצו כמה וכמה קונספציות בכל מה שקשור למדיניות הביטחון והרווחה פה בארץ, למה בעצם לסיים תפקיד בכיר בשוק הפרטי, עם כל המשמעויות הכלכליות, ולהגיע לזירה מאתגרת כל-כך ולהיות ראשת מועצה?
"אז כמו שאפשר להבין, היה לי ברור שאפעל בשליחות ציבורית בשלב כזה או אחר בחיי. אם תשאל אותי, זו העבודה המתגמלת ביותר שיש. בייחוד בימים שבהם אנחנו חיים היום: הסערות הביטחוניות, הצרכים החדשים שעלו במהלך המלחמה, הערבות ההדדית הזו שהתגלתה שיש ביננו – זו העת המדויקת עבורי להוביל, כדי להצעיד את הקהילה שלי בביטחון ובעיניים פקוחות קדימה.
כבר כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" ומיד אחרי השבעה באוקטובר הבנתי שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, שהחיים שלנו פה השתנו לעד. כשהבנו שיש חטופים וחטופות בעזה יצאנו אני וחברי הסיעה שלי, "שוהם אחת" בשעת לילה לכסות את כל שלטי החוצות שלי לקמפיין – בתמונות של מייה שם, שוהמיסטית יקרה שנחטפה, וכעת שבה הביתה.
גם פתחנו חמ"ל לתפעול כל מה שצריך בקהילה שלנו: כביסות לחיילים, גן ילדים לכל מי שההורים שלו יצאו לשירות כשמוסדות החינוך נסגרו. יזמנו את פרויקט "ענפים של תקווה" שחיבר את קהילת שוהם בתקווה להשבת החטופים הביתה, ועוד קצרה הריעה.
אני באופן אישי המשכתי להשתכלל ולהעשיר את סל הכלים שלי; לקחתי קורס מנהלים בחירום, הוצאתי רישיון לנשק וערכתי פגישות עם אנשי מפתח בכירים בעולמות שחשוב לי מיד ביום הראשון לקדם – למשל: ישבתי עם גבי אשכנזי הרמטכ"ל לשעבר לחידוד המצע שלי בתחום הביטחון, עם רות שהם מנכ"לית האוניברסיטה הפתוחה דנתי בנושאים של חינוך ופתיחת קתדרה, עם זוהר שרון יוזם פרויקט "הכוורת" דנתי בנושאים של קהילה ומועצה חכמה והנגשת כל הפעולות לתושב בלחיצת כפתור, ועוד ועוד פגישות כדי שאוכל להגיע ליום העבודה הראשון כשאני כבר עמוק בעשייה עם תוכניות אופרטיביות ברורות.
אני כבר עובדת והמצע שלי זמין לכולם לקריאה. חשוב להבין, מי שיושב בראשות מועצה אחראי על איכות החיים של המוני אנשים ובכל היבט שרק אפשר לחשוב עליו: חינוך, קהילה, רווחה, ביטחון, תחבורה, בריאות, מרחב ציבורי… אין לי ספק שהגיעה העת עבורי להפעיל את כל הקשרים, הידע והניסיון שצברתי בתפקידיי הקודמים – למען תושבי שוהם".
אז יש כבר מצע וחזון. התוכניות ברות-מימוש?
"כמו שכבר הבנת, וביישוב מכירים אותי, אני אוהבת להגיע מוכנה. יש לי אתר שבו כל המשנה שלי סדורה בצורה בהירה ונהירה, כולל המצע: www.dr-shoham.org . גם התברכתי בכך שברשימה שלי יש חברי הסיעה מצוינים; אנשים שמגיעים מעולמות ומקצועות מגוונים ומטווחי גיל שונים – וגם הם כבר התחילו, כל אחד מהצד שלו, לגבש תוכנית עבודה מסודרת על מה שהם יהיו אמונים: חינוך, רווחה, קהילה, גישור, בטיחות ברשת, גמלאים, פיתוח טכנולוגיות למידה, תכנון ובניה, חזות העיר, פתרון לבעיות המבננים ביישוב, לבעיית התחבורה הציבורית ואפילו תוכניות לאזור התעשייה והמסחר שלנו. חשוב היה לי לשלב בסיעה שלי את החברים בשיטת הריץ'-רץ': אישה-גבר, מתכונת שתהיה מצוינת עבור כולנו. כאמור, אנחנו נגיע מוכנים וערוכים לעשייה כבר מהיום הראשון במועצה".
יש לך כבר רעיונות לגבי החזקת תיקים כאלה ואחרים, תוכניות פעולה?
"בכל מה שקשור לנושאים אקוטיים שהם העתיד שלנו, ושמצריכים מענה מיידי – אנחנו כבר מאורגנים עם דרכי פעולה ורעיונות ישימים. למשל בחינוך, אעסיק איש מקצוע שאיתו נרקום תוכנית אב אסטרטגית לעשור הקרוב. גם אכלוס שכונת הדרים החדשה עוד לא הושלם, ואדאג להעניק לכל התושבים החדשים הרגשה של בית באופן הכי מיידי שאפשר. יש ביישוב צורך אדיר בהתייחסות לנושא הנפשי והרגשי אחרי השבעה באוקטובר ואני מתכננת להרים פרויקט אדיר ביער שוהם הנפלא שלנו ולייצר מרחבי מרפא שבו יקבלו תושבי הישוב טיפול מאנשי מקצוע. בהמשך ישיר לכך, כאמור, הביטחון קיבל עיבוי משמעותי במצע והתאמה לימים שלאחר ניפוצי הקונספציות, וגם הבעיה של זיהום האוויר בשל שרפת חומרים מסוכנים ביישובים הסמוכים מטופלת; יזמנו מהלכים ואנחנו מחתימים עצומות, כך שגם בזה אדע לטפל. אפילו בנושאים שלא בהכרח מעניקים להם משקל לטיפול מיידי כמו תחבורה ציבורית, אני אדאג לנהל את חברת קווים ביד רמה ובמקביל להפעיל שאטל יישובי. בכל מה שקשור להצללת היישוב אני כבר פועלת ויש לנו פרויקט מסודר שנקרא "צל"ש" – צל שוהם. יש תוכניות אופרטיביות מדוקדקות, שרק מחכות לצאת אל הפועל".
מה עמדתך לגבי כל מה שמתרחש בזירה הלאומית והחברתית?
"אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני מאוד מאוד אוהבת את היישוב שבו בחרתי להקים את הבית שלי – היא הכבוד הדדי שבין כלל התושבים, המגזרים והאוכלוסיות. שוהם היא פסיפס אנושי כל-כך מיוחד; יש פה עם מי לעבוד, בשביל מה לעבוד, והקהילה שלנו היא אחד הדברים שכל המדינה יכולה לשאת אליו עיניים בהערכה. נכון שיש פה מה לעשות; שיפורים בכל מיני חזיתות מהותיות שהוזנחו עם השנים, ונושאים שעומדים על סדר היום במובנים של שגרה – אבל אחת המשימות העיקריות שלי תהיה לשמר את הקהילתיות בשוהם ואף לחזק אותה.
נדאג לטפח שיתוף פעולה והדדיות בין התושבים והמועצה, ובין כלל המגזרים ושכבות הגיל – כך שכולם כולל כולם יקבלו את כל מה שהם צריכים: בחינוך, בתרבות, בקהילתיות, ברווחה, בחופש הביטוי והיצירה. אדאג לעמוד כחומה בצורה מול כל מה ומי שיאיים על שינוי מרקם החיים פה, או מי שיחשוב להכניס לכאן תכנים זרים, או יבצע ניסיון להנחיל כאן הרגלי מחיה שונים. אעמוד גם בפני זליגה של בעלי אינטרסים לחיי הקהילה והחינוך בשוהם".
אז סופרים לאחור לקראת יום הבחירות. ניפגש בלשכת המועצה?
"יש בקרב התושבים ציפייה להתחדשות ולתנופה. אני מקבלת מתושבים פניות לקיום חוגי בית ומפגשי הקשבה על בסיס כמעט שעתי, והרבה מהזמן אני מעבירה באירוח בחצר ביתי או מתארחת בבתים של תושבים כדי להקשיב, ולהשיב. אני גם נפגשת עם אוכלוסיות במיקוד נושאי כמו צעירים, גמלאים, תושבי מבננים, חובבי בעלי חיים וחיילים – והתובנה היא ברורה:, אני מוכנה ונרגשת לקראת העשייה. המשרד שלי יהיה פתוח לכולם, והנייד שלי זמין לכל דורש בעמוד הפייסבוק שלי.
אני אבקש לקרוא לכולם, צאו להצביע! ממשו את הזכות הדמוקרטית שלכם להכריע את עתידכם לחמש השנים הבאות, להיות בידיים נאמנות, מקצועיות וטובות".
