בין קראוון ההידברות למשאית ההקשבה: מדברים על הסכמה רחבה וצמצום המחלוקות

על רקע קולות הפילוג והקיטוב צצו להם בחודשים האחרונים יוזמות קירוב וגישור בין חלקי העם השונים. תנועת 'הרבעון הרביעי' מקיימת סמינרים ומפגשים תחת הכותרת 'מפוליטיקה של הכנעה לפוליטיקה של הכנסת אורחים' פגשנו את הפעילים של התנועה במסגרת 'קראוון הידברות' שנסע בימים המתוחים שבין פסח לעצמאות ברחבי הארץ. בקרב בני הנוער הסתובבה בימי הזיכרון, "מסעית ההקשבה" של ארגון "גשר" ושל רשת החינוך אמית.  במסגרת הפרויקט, נדדה משאית ממותגת וייחודית בין בתי הספר של רשת אמית ברחבי הארץ. שם התלמידים זכו להשתתף בסדנאות שמעודדות הקשבה פעילה

לפני כשנה ארבעה חברים: איש הסייבר אורי הרמן, היועצת הארגונית אלה רינגל, איש התקשורת והפרסום איתן זליגר ויואב הלר מהארגון החברתי 'מעוז' שמפעיל תוכנית יוקרתית שמכשירה רשת של מנהיגים ומנהיגות בחברה הישראלית הבינו שאנחנו על סיפה של 'הסערה המושלמת' שעומדת לפקוד את החברה הישראלית "הרשתות החברתיות, שינויים דמוגרפיים ופערי מעמדות הובילו אותנו בפתחה של שנת ה 75 למשבר אי אמון חריף" מסבירה מנכ"לית התנועה רינגל שמצטטת את הרב יונתן זקס "הרב זקס טען שכאשר חברה מחולקת לרבעים, רבעים ואין רוב דומיננטי היכולת שלנו לייצר סיפור משותף פוחת ואנחנו נמצאים במצב שאי אפשר להביא רעיונות גדולים כי יש אי אמון וניכור והאזרחים כבר לא רוצים לשמוע על פוליטיקה".

שותים קפה ומדברים על פוליטיקה של הכנסת אורחים בקראוון ההידברות של הרבעון הרביעי

עם הניתוח הקודר הזה ישבו ארבעת החברים שכבר עשרים שנים עובדים עם מנהיגים בחברה הישראלית והבינו שאת התובנות שהם אספו צריך להוריד לעם. יו"ר התנועה, יואב הלר היה עיתונאי ועורך כאשר לפני 20 שנים פקוד שלו בצבא נהרג : "החלטתי לחתוך לעולם החברתי" הוא נזכר. הוא עבד בארגון 'ברנקו וייס', כתב דוקטורט על השואה וחזר לנהל את ארגון 'מעוז' :"אם הייתי עכשיו באולפני הטלויזיה הייתי מביא לשם היסטוריונים ולא משפטנים אלו יוכלו לומר לנו שאנחנו בנקודה קריטית". כהיסטוריון הלר הסתכל על ההיסטוריה היהודית וראה שמעולם לא חצינו את קו 75 – 80 שנות עצמאות (מכאן השם 'הרבעון הרביעי') "יצאנו להרפתקה הזו בדיוק בשנת ה 75 לעצמאותנו שנה שאנחנו מתקשים לחצות".

כדי להכריע בשאלות הרות גורל אלו מציעים הלר וחבריו לשנות את התודעה שבה המערכת הפוליטית עובדת כיום "כל אחד רוצה להשיג את המאה אחוז ניצחון שלו ורוצה לראות 'תמונת ניצחון' אבל זוהי פוליטיקה של הכרעה, של משחק סכום אפס".

הלר מסתובב יחד עם נציגים של התנועה בכל הארץ והוא מזדעזע כל פעם מחדש "אני מסתובב בסלונים בכל חלקי הציבור ואני נגנב מזה. אני שואל אנשי שמאל 'מה אנדגיים' שלכם עם כל ההפגנות ? איך נראית מבחינתכם הכרעה אם לא בפשרה ? ואני שואל אנשי ימין 'זה שווה את כל הדבר הזה' ? האם הקריעה הזאת שווה לכם רק כדי ללכת על ה 100 אחוז ?  אנחנו צריכים פוליטיקה של ענווה שבה המנצח בבחירות לא הולך על כל הקופה אלא על 70%. למה ? כי אחדות ישראל היא מעל הכל".

את המושג הזה 'פוליטיקה של הכנסת אורחים' שמעו חברי התנועה מפיו של ד"ר דוד ביטון, יליד ירוחם שפועל לגישור בין חלקי החברה הישראלית דרך בשורת רבני מזרח וספרד שמציעים תפיסת חיים לא דיכוטומית אלא שהיא 'גם וגם".

לפני יום העצמאות פגשנו פעילים של התנועה 'בקראוון ההידברות' שנדד בין מקומות שונים בארץ כדי לעצור לדבר ולהקשיב. בחניון של משכנות שאננים הם עצרו לבוקר של קפה ודיון על פוליטיקה של 'הסכמה רחבה' כמו שעושים הנציגים הפוליטיים בבית הנשיא "זה דומה אבל שונה. אנחנו מדברים על 'פוליטיקה של ענווה' אומרת הפעילה בר גולן "אנחנו מאמינים במושג 'פוליטיקה של הכנסת אורחים' והקראוון הוא בעצם סוג של סלון נייד שאליו אנחנו מזמינים את האנשים לחלוק ולדבר".

במקביל או בנוסף לקראוון ההידברות או הפתרונות של 'הרבעון הרביעי' דילגה בין בתי ספר של רשת אמית – "מסעית ההקשבה" של ארגון "גשר"

במסגרת הפרויקט, נדדה משאית ממותגת וייחודית בין בתי הספר של רשת אמית ברחבי הארץ במהלך השבוע של יום העצמאות בהם כפר הנוער בסיכון של הרשת, במטרה להפגיש בין בני נוער מחלקים ומרקעים שונים במעלה אדומים.

מסעית ההקשבה של רשת אמית וארגון גשר

במסגרת פעילות ה"מסעית", מדריכים מטעם ארגון "גשר", שנסעו בתוכה, פגשו תלמידים, והעבירו בפניהם סדנאות ותכנים של הארגון, שעיקרם עידוד ההקשבה ההדדית בין בני הנוער.

הפעילויות ארכה שעה בכל שכבת גיל ובית ספר, שעה ש"המסעית" חונה בחצר בית הספר, ומוכנה לפעילות במתכונת סלון, שבו יכולים התלמידים להשמיע את דעתם, כמו בשיחות סלון, המתנהלות בביתם.

בתחילת הפעילות, התקיימה הצגה של תיאור המצב הנוכחי בחברה הישראלית, הצגת הצורך בפעילות, ולאחר מכן פירוט והצגת החברה הישראלית על גווניה השונים.

במהלך הסדנאות והתכנים, בני הנוער התנסו, בין היתר, בחלוקה לקבוצות שונות בעם, כאשר כל אחת מן הקבוצות, בלי קשר לשייכות המגזרית המקורית של חבריה, הייתה צריכה לייצג את עמדת הקבוצה, שהם נבחרה לייצג על ידי המנחים.

בסיום הסדנה היומית, התלמידים והמנחים הציגו אלה בפני אלה את הדרכים להגברת ההקשבה בין החלקים השונים בעם.

תומר זוהר רר, מנחה ורכזת בארגון "גשר", שהנחתה רבות מפעילויות "מסעית ההקשבה" ברחבי הארץ בשבוע האחרון, סיפרה: "אני רואה את החשיבות בלימוד בהקשבה לזולת, במיוחד לאחר שבמסגרת הפעילות בשבוע האחרון נוכחתי לראות כמה קשה לעתים ההקשבה בקרב בני ובנות הנוער למי שחושב או חושבת אחרת ממנו. אי-הפעלה מספקת של שריר ההקשבה לאחר בקרב הנוער מהווה את אחת הסיבות לכך שבתור מבוגרים ההקשבה והסובלנות, ולו לשמיעת דעות אחרות, נעשית קשה יותר. אם ננסה להקשיב. הדבר יוכל לעזור לנו בכל תחומי החיים ולא רק בנעשה במסגרות הפוליטיות".

ה"מסעית" ביקרה ביום רביעי האחרון בפתח תקווה וברמת גן. ביום חמישי האחרון ביקרה ה"מסעית" במעלה אדומים ובמודיעין, ביום ראשון בבאר שבע ובאשקלון, ביום שני באשדוד, ביום שלישי בברוכין, שבשומרון, וביום חמישי בעכו ובחיפה.

מנכ"ל ארגון "גשר", אילן גאל דור: "ב-50 שנות הפעילות של 'גשר', גילינו שעצם המפגש והשיח בין הצדדים השונים בעם מסייע בהפלת החומות וביטול הדעות הקדומות, ומייצר קרבה בין הצדדים השונים. פרויקט 'מסעית ההקשבה' מיישם גישה זו בצורה מופלאה, ואכן אנו רואים, לאורך המסע, את האהבה ואת הרצון לקרבה בין כלל חלקי ישראל. כולי תקווה כי היוזמות החברתיות, שאנו מפעילים ומנהלים, ימשיכו לצמצם את המחלוקת והפערים בעם, ויצמיחו דור צעיר מגובש ומאוחד"

תגובות

להשאיר תגובה