עם פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר, לקחו על עצמם פעילי המחנות העולים להוות דמות משמעותית לילדים והנוער מיישובי הדרום אשר פונו למלונות בכ-14 מוקדים ברחבי הארץ. למעלה מחודש שהם פועלים בהתנדבות במעלה החמישה, צובה ויד השמונה, ומקיימים מגוון פעילויות לילדים והנוער מיישובי הדרום, על מנת לספק להם את הסביבה החמה והעוטפת שהם צריכים.
"כבר באותה שבת היה ברור לכולנו שקורה אירוע מאוד חריג", מספר סתו אבידור, רכז הפעולה החינוכית במלון צובה ומעלה החמישה, "למחרת, תושבי הדרום התפנו למלונות. בבוקר יום ראשון, שלחנו צוותים להגיע פיזית למלונות כדי להבין מהתושבים מה הם צריכים, על מנת להעניק להם את המענה הטוב ביותר. המטרה שלנו עם הנוער במלונות היא קודם כל ליצור שגרה בתוך כל הבלאגן, להביא למפגש חוויתי בין החניכים למדריכים תוך ייזום פעילויות חינוכיות ומשחקים. אחד היתרונות העיקריים שלנו כתנועת נוער זה היכולת שלנו לדבר איתם בגובה העיניים- בשפה של הנוער."
יולי ויעלי, בנות 15 מנתיב העשרה, פונו מביתיהן ונאלצו להשאיר מאחור את המשחקים שהן הכי אוהבות ולנסות להתרגל לסביבה חדשה לאחר הטלטלה שיישובי הדרום חוו, "הרגשנו שהמחנות העולים באו בגישה חברית ממש כמו אחים גדולים", מספרת יולי, "היו הרבה אנשים שהגיעו לעזור אבל הם הגיעו כדי להיות איתנו ולשחק ולצחוק. החוויה שהרגשנו מהמדריכים זה שאפשר לספר הכל בלי שישפטו אותנו."
יעלי מספרת על החוויה שלה במלון "בשבועיים הראשונים שהגענו למלון, זה היה קשה לעזוב את הבית שלנו והיה מבאס, רצינו רק להיות בחדר ובכינו כל היום. הפעילות עם המחנות העולים ממש עודדה אותנו וגרמה לנו לחייך לראשונה מתחילת המלחמה ולצאת מהחדר כדי שנוכל להיות עם כל הילדים במלון ולשחק עם כולם. ממש חיכינו לפעילות שלהם כל יום."
חברי התנועה עוברים הכשרה מקצועית כדי להקל על הזיהוי בצורך נפשי עקב אותה שבת נוראה, תוך ליווי של העובדים הסוציאליים של המלון "ככל שילדים משתתפים בפעילות, מייצרים שגרה ומתחברים לחוזקות שלהם, ליצירתיות שלהם – הסיכויים לחוות פוסט טראומה פוחתים."
ליאת בן שמעון מנתיב העשרה, פונתה עם שלושת ילדיה למלון "יערים" במעלה החמישה "פינו אותנו למלון במעלה החמישה אחרי שהיינו נעולים כ-12 שעות בממ"ד, ללא מים, ללא חשמל וללא אינטרנט. כשהגענו למלון היינו תלושים, הגענו עם שקיות בגדים שניסינו לארוז במהרה. אחד הדברים שהכי מחזקים אותנו אלה תנועות הנוער שהיו כאן, מחנות העולים היו כאן וקיבלו את פנינו, עטפו אותנו את הנוער ואת ההורים."