הערב כלל פעילויות אמנותיות בהשתתפות כל בני המשפחה החל: מתרפיה באמנות וכלה בסדנת ציור שבה נטלו חלק ההורים, ילדים ונכדים לצד תערוכת ציורים מקורית של אמנים מתוך הבית ב״רמת אשכול״. בתערוכה הציגו: יהודית סגל, רחל גור אריה, יהודית הרשטיג.
לדברי מלי קושא, מנהלת רשת נוה עמית והבית ״רמת אשכול״ מקבוצת מאוחדת: ״קהילה ומשפחה הם תמיד העוגנים הבטוחים של כל אחת ואחד מאיתנו, לרבות בגיל המבוגר. ומחקרים אף הוכיחו שקהילה חזקה תורמת גם לאריכות ימים וגם לאיכות חיים, לכן אירועים משותפים מעין אלו מספקים הם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של הבית ושל הקהילה החיה פה. ואנו תמיד פתוחים לשיתופי פעולה עם הקהילה שבחוץ״.
הגב׳ יהודית סגל, 79, עלתה לארץ מברוקלין לפני כ-15 שנה בגיל יחסית מאוחר, לאחר שבמשך שנים רבות שימשה כמנהלת ספרייה אקדמית ב-Hebrew Collage בבוסטון. מרגע שיהודית עלתה לארץ היא החליטה שהיא מקדישה את מירב זמנה למען הנכדים.
לאחר שהנכד הקטן כבר עלה לכיתה א׳ היא החליטה שזה הזמן להתחיל ללימוד שיעורי ציור ומאז התאהבה בצבע, בטקסטורות והחלה לצייר בצבעי שמן. מאז סגל אימצה מספר טכניקות ציור , שיכללה אותם, נטשה את צבעי השמן ועברה לאקרליק.
"כשהתחלתי לצייר, לא בדיוק התגליתי ככישרון גדול… אך דחפתי את עצמי, למדתי טכניקות שונות באופן עצמאי ובאמצעות שיעורים חיצוניים. הרגשתי שאני חייבת להגיע להישגים בתחום זה כי אני מרגישה שהציור משקף אותי. כמוני, גם לציורים שלי יש צבעים בוהקים, צורות שונות, מגוונות ולא מוגדרות ויש מאחוריהם סיפור ותהליך".
כבר בציורים המוקדמים ניתן לראות את סגנונה האברסטרקטי-ריאליסטי. "זה כמו לספר סיפור", היא אומרת כשאנו עוברות על התמונות ומביטות בפיגורות הניבטות מתוך הסצנות המצוירות. "אני לא לוקחת תמונה ומנסה להעתיק אלא מגיעה לקנבס ללא כל רעיון מה ליצור. תוך כדי עבודה הרעיונות מגיעים אלי. כל ציור לוקח כמה שבועות ולעיתים אני צריכה לעשות שינויים רדיקאליים תוך כדי העבודה", היא מספרת.
מאז, סגל כבר ציירה עשרות תמונות וכעת מבקשת להגשים חלום נוסף ולהציג את עבודותיה בתערוכות אמנות ברחבי הארץ.
בצילום מימין יהודית סגל
ו מלי קושא- מנהלת רשת הדיור המוגן נוה עמית והבית בירושלים רמת אשכול
