אחרי 15 שנה בהן עמדה מאחורי הקלעים כאוצרת ומנהלת גלריה כורש 14 בירושלים, ורד חדאד יוצאת לאור הזרקורים עם תערוכת יחיד ראשונה. "אני קו מתאר" חושפת את עבודותיה של חדאד שנוצרו לאורך השנים, ומציגה אותה לא רק כאוצרת מוערכת, אלא גם כאמנית פורה ומגוונת, בעלת חזון חברתי ייחודי.
איתן אלחדז ברק
מגלריה כורש 14 אל קדמת הבמה
חדאד, אמנית, אוצרת ויזמת תרבות, הקימה את גלריה כורש 14 בשנת 2008. הגלריה, שהוקמה בחלל נטוש בבניין במרכז העיר, הפכה למוסד ירושלמי מוכר, המציג אמנות עכשווית לצד אמנות מבוססת, תערוכות פורצות דרך ואירועי תרבות. סביב הגלריה התגבשה קהילה תוססת של אמנים, אוצרים ואוהבי אמנות. למרות פעילותה הענפה כאוצרת, חדאד שמרה את עבודותיה הרחק מאור הזרקורים. כעת, היא חושפת אותן לראשונה בתערוכה "אני קו מתאר". התערוכה תציג מבחר עבודות ציור, רישום ופיסול שיצרה מאז סיום לימודיה בבצלאל בשנת 2007 ועד היום.
"התערוכה מציגה אותי כאמנית"
"זוהי תערוכה ראשונה בה אני מציגה את עבודותיי בצורה נרחבת", מספרת חדאד בראיון מיוחד לרגל פתיחת התערוכה. "התערוכה מציגה אותי כאמנית, מגיל 20 ועד היום, עם כל התקופות והשינויים שעברתי". חדאד מתארת את תהליך בחירת העבודות לתערוכה כ"ארוחה", בה האוצרת, דביר שקד, בחרה את העבודות שהיא אהבה. "היא השתדלה לבחור עבודות שאף אחד לא מכיר", מספרת חדאד, "עבודות שלא הוצגו מעולם".
הגוף הנשי במרכז הבמה
עבודותיה של חדאד עוסקות בנושאים מגוונים, ביניהם מיניות, עירום והשכבות השכבתיות של הגוף. "אני חושבת שמיניות זה משהו שתמיד מעסיק אותי", היא אומרת. "הגוף, השכבות שלו, הפירוק וההרכבה שלו – אלו נושאים שחוזרים ועולים ביצירה שלי. אני חוקרת את הגוף הנשי, את המיניות שלו, את הפגיעות שלו, את הכוח שלו. אני מקלפת את השכבות, חושפת את מה שמתחת, את מה שמוסתר. אני רוצה להראות את היופי שבפגיעות, את האמת שבגוף". בציוריה, ניתן לזהות השפעות של זרמים אמנותיים שונים, כמו אקספרסיוניזם, פמיניזם ואמנות נאיבית. השימוש בצבעים עזים, העיוותים בדמויות והפשטות בקומפוזיציות, הם כולם אלמנטים שאפיינו את הזרמים הללו. חדאד, אמנית ישראלית, מושפעת גם מההקשר התרבותי והחברתי הישראלי. עיסוקה בנושאים כמו זהות ורב תרבותיות מתכתב עם האמנות הישראלית העכשווית.
"דמות בשדה חיטה": אחדות בין אדם לטבע
במבט מקרוב על אחת היצירות המוצגות בתערוכה, "דמות בשדה חיטה", ניתן להבחין בדמות נשית בעלת עור בגוון כחלחל, ניצבת במרכז הקומפוזיציה. עיניה פקוחות לרווחה, מבטן מופנה ישירות אל הצופה, כאילו מאתגר אותו להישיר מבט חזרה. שיערה השחור גולש על כתפיה, ופלג גופה העליון חשוף, פגיע אך גם מלא עוצמה. שדה החיטה הזהוב משתרע מאחוריה, עד לאופק, שם ניצבים שני עצים תחת שמיים אפורים וסוערים. הדמות והרקע כאילו מתמזגים זה בזה, יוצרים תחושה של אחדות בין האישה לטבע. הבחירה של חדאד להשתמש בצבעים לא ריאליסטיים, כמו העור הכחלחל, מעניקה לציור נופך סוריאליסטי, המזכיר את יצירותיהם של אמנים אקספרסיוניסטים כמו ארנסט לודוויג קירשנר ואגון שילה. הצבעים העזים והקווי המתאר הגסים משמשים כאן ככלי לביטוי רגשות ותחושות פנימיות, ולא לתיאור מדויק של המציאות החיצונית. היצירה מעוררת מחשבות על המורכבות של הדמות הנשית. מצד אחד, העור הכחלחל מעניק לה מראה לא אנושי, כמעט פנטסטי. מצד שני, מבטה הישיר וחשיפת גופה יוצרים תחושה של פגיעות וכנות. שדה החיטה, המסמל בדרך כלל שפע ופריון, מקבל כאן משמעות נוספת של פראיות וחופש. העצים הבודדים והשמיים הסוערים ברקע מוסיפים לתחושה של בדידות ועוצמה.
"דמות עם פרחים": נשיות, מיניות וחופש
בציור נוסף, "דמות עם פרחים", מוצגת דמות נשית עירומה למחצה, יושבת על כיסא. היא מביטה אל הצופה במבט ישיר ובוטח. לבושה כעין נשמט וחזה מבצבץ. היא לכאורה מקרינה מיניות נשית מתפקעת אך לא כזו שמטרתה לעורר יצרים אלא לתהות על גופה וקווי המתאר שלו שנראה שבחלק מן הציור נפרצים ומתוך האוזן יוצא חלקו הפנימי, לאורך גופה עובר חתך מדמם ואחת הפטמות נראית כמדממת. זהו ציור עם דיסוננס בין הרצון להכיל את הגוף ולבין הרצון לפרק אותו.
גלריה כורש 14: בית לאמנות
חדאד מספרת על הקמת הגלריה כעל "התנפצות החממה" שחוותה לאחר סיום לימודיה. "פתאום לא היה לי בית, לא היה לי עם מי לדבר על אמנות", היא אומרת. הגלריה הפכה עבורה לבית, למקום בו היא יכולה ליצור ולחלוק את אהבתה לאמנות עם אחרים. התערוכה "אני קו מתאר" מזמינה את הקהל להציץ אל עולמה האישי והאמנותי של ורד חדאד, ולחוות את יצירתה העשירה והמגוונת. התערוכה נפתחה ביום חמישי האחרון בשעה 19:00 בגלריה כורש 14 בירושלים.
יוזמות חברתיות מעוררות השראה
בנוסף ליצירות האמנות, התערוכה תציג גם צדדים נוספים באישיותה של חדאד: חדאד מספרת על משחק ללימוד ערבית שפיתחה: "סבתא שלי הייתה מדברת בערבית, סבתא שלי עזיזה מתוניס. ואני אף פעם לא הצלחתי לנהל איתה שיחה אמיתית, תמיד דיברנו בין השורות. בהרבה שנים ניסיתי ללמד את עצמי ערבית, אבל אף פעם לא הצלחתי. אני דיסלקטית, וללמוד שפות זה קשה לי מאוד. לכן פיתחתי את המשחק הזה, כדי לעזור לאנשים כמוני ללמוד ערבית". חדאד מדברת על מגוריה בכפר הערבי אבו גוש וחשיבות הדו קיום: "יש לי חברים מעין ראפה, שהם היו בעלי הדירה שלי. המשפחה שלהם, סבתא והילדים, עשו אצלי ארוחה ברמדאן. אני מאמינה בחיים משותפים, להיות שם פשוט לחיות חיים. חשוב לי שהבת שלי תגדל איתם, כך שלנו החיים בדו קיום יהיו דבר מובן מאליו".
אל תפספסו!
התערוכה "אני קו מתאר" היא לא רק תערוכת אמנות, אלא גם הצצה אל חייה ואישיותה המרתקת של ורד חדאד. אל תפספסו!
התערוכה "אני קו מתאר" היא הזדמנות מיוחדת להכיר את ורד חדאד כאמנית, ולחוות את עולמה הפנימי העשיר והמורכב. חדאד מאתגרת את הצופה להתבונן בגוף הנשי מזוויות חדשות, ולחשוב על הקשר בין הגוף לזהות ובין נשיות למיניות. אל תפספסו את ההזדמנות לפגוש את האמנית המסקרנת הזאת וגם לתמוך בגלריה הירושלמית הייחודית כורש 14.
'אני קו מתאר'
ורד חד(א)ד
אוצרת: דביר שקד
פתיחה: יום חמישי, 27.04.23, בשעה 19:00
נעילה: 18.05.23
שעות פתיחה:
יום ג': 12:00-18:00
ימים ד', ה': 16:00-20:00
משרד התרבות והספורט
כתובתינו: כורש 14, כניסה ד', למטה במדרגות
