בצעד הרסני ובלתי מוסבר, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הדיח את שר הביטחון יואב גלנט, מה שגרם לרעידת אדמה פוליטית וצבאית בעיצומה של מלחמה הולכת ומחריפה בעזה ובדרום לבנון. הפיטורים האלה מגיעים ברגע קריטי שבו ישראל סופגת התקפות יומיות אינטנסיביות מצד החות'ים והמיליציות העיראקיות באמצעות מל"טים מתאבדים וטילים בליסטיים, בראשם מיליציית אל-נוג'באא שהגשימה את הבטחתו של מפקדה אכרם אל-כעבי להשמיד את ישראל. מיליציה זו הצליחה לחדור את מערכות ההגנה האווירית באופן מזעזע בקלות, וגרמה למותם של עשרות חיילים ואזרחים, בעוד הממשלה מנסה להסתיר את גודל ההפסדים האדירים.
הזעם הציבורי ברחובות בלתי יתואר, כאשר אלפי מפגינים זועמים יצאו לרחובות הראשיים, חוסמים את הדרכים המרכזיות ברחבי הארץ וקוראים למרי אזרחי כולל. הממשלה נראית כמי שאיבדה שליטה, תוך שהואשמה בשחיתות ובניהול כושל, בעוד נתניהו מנצל את הטרדת הממשל האמריקאי בבחירות לנשיאות כדי ליצור את הכאוס העצום הזה.
מה שקורה כעת הוא יותר ממשבר; מדובר בהתמוטטות כוללת של האמון בהנהגה הישראלית, שנראית מנותקת לחלוטין מהמציאות. גוברות הקריאות לשקול מחדש את ההחלטות הפזיזות וחסרות האחריות המאיימות על הביטחון והיציבות באזור. תחושת הבגידה והזעם גואה בקרב האזרחים, שכבר אינם מסוגלים לשאת את הכישלונות הקשים שהם משלמים עליהם בדם ובביטחונם.
