וח מבקר המדינה התשיעי במסגרת דוחות מלחמת חרבות ברזל חושף כשלים חמורים בהיערכות מערכת החינוך ללמידה במצבי חירום, ובראשם פערים עמוקים ביכולת לקיים למידה מרחוק. מהדוח עולה כי על אף ניסיון העבר מתקופת הקורונה, מרבית הלקחים לא הוטמעו – והמערכת נכנסה למלחמה עם מוכנות חלקית בלבד.
על פי ממצאי הביקורת, רק 11% מבתי הספר בישראל ערוכים ברמה טכנולוגית גבוהה ללמידה מקוונת, בעוד רוב המוסדות פועלים ברמת מוכנות בינונית או נמוכה. המחסור בא לידי ביטוי הן בציוד לתלמידים והן באמצעים טכנולוגיים זמינים למורים, ופגע ביכולת לשמור על רציפות לימודית במהלך חודשי הלחימה.
הביקורת, שנערכה בין ינואר 2024 ליוני 2025, בחנה את היערכות משרד החינוך והפעלת מערכת החינוך בעורף במהלך המלחמה, ומצאה פערים משמעותיים בין ההצהרות על חשיבות הלמידה הדיגיטלית לבין היישום בפועל.
ירושלים בולטת לרעה
במחוז ירושלים נחשפה תמונה מדאיגה במיוחד: 71% ממנהלי בתי הספר דיווחו כי לתלמידים חסרים אמצעים ללמידה מרחוק, ו־46% דיווחו על מחסור באמצעים גם בקרב צוותי ההוראה. נתונים אלו מציבים את המחוז בין האזורים שבהם הפער בין הצורך בלמידה מקוונת לבין היכולת ליישמה בפועל הוא מהגבוהים בישראל.
כשליש ממנהלי בתי הספר ברחבי הארץ ציינו כי המחסור באמצעים היה אחד משלושת הקשיים המרכזיים בהפעלת למידה מרחוק במהלך המלחמה, ובמקרים רבים הוא אף הוביל להחלטה שלא להפעיל למידה מקוונת כלל.
ירידה חדה בתרגול חירום
הדוח מצביע גם על ירידה חדה בהשתתפות בתי הספר בתרגילי למידה מרחוק. במחוז ירושלים נרשמה צניחה משיעור השתתפות של כ־99% בשנת הלימודים תשפ״ב ל־59% בלבד בשנת תשפ״ג. עם זאת, בעיר ירושלים עצמה נרשמה מגמה הפוכה, עם עלייה מ־37% ל־84%. פערים אלו מדגישים את חוסר האחידות בהיערכות ללמידה מרחוק גם בתוך אותו מחוז.
מבקר המדינה מדגיש כי תרגול מוקדם הוא תנאי בסיסי להצלחת למידה מרחוק בשעת חירום, וכי היעדר השתתפות רחבה בתרגילים פוגע בהיערכות המערכת וביכולת להגיב במהירות בעת משבר.
לא רק דיגיטל: גם המיגון לוקה בחסר
לצד הפערים בלמידה המקוונת, הדוח מציג תמונת מצב מדאיגה גם בכל הנוגע להיערכות הפיזית של בתי הספר. בכ־40% מהמוסדות שנבדקו לא הצליחו כל התלמידים להגיע למרחבים המוגנים בתוך זמן ההתרעה, ובמרחבים עצמם נמצאו ליקויים חמורים, בהם דלתות לא תקינות, היעדר שירותים ומערכות סינון אוויר. נכון ליוני 2025, למשרד החינוך אין תמונת מצב מלאה באשר לתיקון הליקויים.
בגרויות חירום: מניעת פגיעה – אך במחיר אמינות
הדוח עוסק גם בהתאמות שבוצעו בבחינות הבגרות במהלך המלחמה. מתווה ההקלות הרחב אמנם מנע פגיעה בציוני התלמידים, אך הוביל לעליות חדות בהישגים ביחס לשנים קודמות. כך למשל, בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת 4 יחידות לימוד נרשמה עלייה של עד 17.5% בציונים בין השנים 2023 ל־2024. מבקר המדינה מזהיר כי מצב זה עלול לפגוע במעמדן של בחינות הבגרות כמדד אמין ליכולת האקדמית של התלמידים.
״הפקת לקחים – תנאי לחוסן הלאומי״
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע כי למרות המלצות ביקורת קודמות כבר משנת 2021, משרד החינוך טרם השלים הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב־שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית. לדבריו, הטמעת הלקחים הן בתחום הלמידה מרחוק והן בתחום ההיערכות הפיזית היא תנאי יסוד ליכולתה של מערכת החינוך לשמור על רציפות תפקודית ולחזק את החוסן הלאומי בעת חירום.
