יזמים, מנהלים בכירים ובכירי המשק התכנסו הבוקר (10.12) בירושלים לכנס ירושלים לעסקים 2025, ביוזמת משרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי ובשיתוף פירמת BDO, בחסות בנק הפועלים. הכנס, המתקיים זו השנה הרביעית, הפך לפלטפורמה מרכזית לדיון במגמות הכלכליות, החברתיות והעירוניות שמעצבות את פני ירושלים והמשק הישראלי כולו.
הכנס עסק בשורה ארוכה של סוגיות אקטואליות – ממדיניות מיסוי וחקיקה עדכנית, דרך תכנון עירוני ונדל"ן, ועד חזון פיתוח כלכלי לעיר הבירה – והפגיש בין המגזר העסקי, הציבורי והאקדמי.
המגזר העסקי כמנוע צמיחה
עו"ד צביקה אגמון, שותף ומייסד משרד אגמון עם טולצ'ינסקי, הדגיש בדבריו את תפקידו הקריטי של המגזר העסקי בירושלים בשיקום הכלכלי של ישראל לאחר תקופה ממושכת של מלחמה וחוסר יציבות. לדבריו, חיזוק הכלכלה הירושלמית מחייב יצירת חיבורים בין מגזרים שונים והרחבת מעגלי התעסוקה, תוך השקעה בהון האנושי המגוון של העיר – חרדי, ערבי ואקדמי.
לצד האתגרים המורכבים, הוצגה ירושלים כמיקרוקוסמוס של המשק הישראלי כולו וכעיר שטומנת בחובה פוטנציאל אמיתי לפריצת דרך כלכלית וחברתית. השקעה בירושלים, הודגש, אינה רק מהלך ערכי, אלא גם החלטה עסקית חכמה לטווח הארוך.
חוסן כלכלי והזדמנות בתוך משבר
רו"ח דן אטיאס, שותף וראש זרוע הביקורת וחבר הנהלת BDO, הציג תמונה של חוסן כלכלי נוכח שנות אי־הוודאות האחרונות. על אף הציפיות לפגיעה עמוקה במשק עקב המלחמה והטלטלות החברתיות, הנתונים מצביעים על יכולת התאוששות מרשימה.
לדבריו, התחזיות מצביעות על חזרה לקצב צמיחה של כ־3.4% בשנת 2026. לצד הזהירות הנדרשת, הודגש כי בתוך המשבר טמונה גם הזדמנות – הן לחיזוק הקשרים בתוך החברה הישראלית והן להרחבת שיתופי פעולה אזוריים.
נדל"ן, בנייה והתחדשות עירונית
בפאנל שעסק בחזון הבנייה בירושלים ושוק הנדל"ן בעיר, הוצגו האתגרים הייחודיים של תכנון ופיתוח בעיר בעלת זהות דתית, תרבותית ולאומית מורכבת. עו"ד אבי פורטן, שותף מנהל וראש מחלקת נדל"ן ובנייה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, תיאר את הזינוק הדרמטי בהיקפי הבנייה – מכ־2,000 יחידות דיור בשנה בעבר לכ־8,000 יחידות כיום – והביע הערכה כי הביקושים בעיר ימשיכו לגדול בשנים הקרובות.
חזון עירוני: דיור, תעסוקה ותחבורה
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, הציג בכנס את מדיניות העירייה בתחומי הדיור, התעסוקה והתחבורה. לדבריו, הרחבת היצע יחידות הדיור, בדגש על התחדשות עירונית, צפויה לצמצם את תופעת ההגירה השלילית ואף להוביל למגמת הגירה חיובית בשנים הקרובות (התחייבות כמעט שאפתנית של ראש העיר ליאון לשנת 2028 בצמצום ההגירה השלילית בעיר לכדי אפס).
לצד זאת, הוצג המאמץ להרחבת שוק התעסוקה בעיר, כולל חיזוק תחום ההייטק והבאת חברות טכנולוגיה בינלאומיות לירושלים. בתחום התחבורה, הודגש פיתוח רשת הרכבת הקלה, אשר צפויה להביא הקלה משמעותית לעומסי התנועה ולשנות את חוויית ההתניידות בעיר.
ראש העיר דיבר גם על התייקרות הארנונה באזורים שמוגדרים בעיריה כסוג ג', כיוון שגם באזורים אלה נעשית בנייה חדשה וההתייחסות לבניינים החדשים הינה של סוג א', ועם זאת, לא הכחיש כי ירושלים נמצאת במקומות הגבוהים של יוקר הארנונה בין ערי מדינת ישראל. למרות ההסבר, ראש העיר לא נתן פתרון מניח את הדעת להורדת הארנונה, אבל טען כי השירות העירוני יהיה טוב יותר בעקבות כך, ושנוכחותה של הרכבת הקלה באזורים הללו תשתפר משמעותית את תנאי המחייה של התושבים. כמו כן, לשאלה על מוסדות פטורים מארנונה, ענה ראש העיר כי הדבר מכוסה על ידי מדינת ישראל בתקציב הייחודי לעיר ירושלים.
כלכלה עולמית וחוסר ודאות
ירון פרידמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק הפועלים, התייחס להשפעת הזירה הגלובלית על הכלכלה המקומית ותיאר עולם המאופיין ברמות גבוהות של חוסר ודאות. לצד הטלטלות בשווקים הבינלאומיים, ציין כי הכלכלה הישראלית מפגינה יציבות יחסית, אך ניצבת בפני אתגרים הנוגעים למדיניות, לבחירות ולמצב הביטחוני.
כנס ירושלים לעסקים 2025 חידד את החשיבות של שיח רציף בין המגזר הציבורי והעסקי, דווקא בעת הזו, והציג את ירושלים כעיר שממשיכה לשלב בין מורכבות לאומית להזדמנות כלכלית.
